סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְאִם כׇּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַה' בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁיִּפָּדוּ
יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה כׇּל עִיקָּר יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה הַיּוֹם אֶלָּא לְמָחָר
וְאָמַר רַחֲמָנָא עֲבֵיד לַהּ הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר לְרַבָּנַן קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה דְּאָמַר קְרָא וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אוֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע
אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חָלוּק בֵּין טוֹב לְרַע הֱוֵי אוֹמֵר זֶה קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת וְאָמַר קְרָא אוֹתָהּ לְמַעוֹטֵי קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ
וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹתָהּ לְמַעוֹטֵי מַאי לְמַעוֹטֵי בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ
וּלְתַנָּא דְּבֵי לֵוִי דְּאָמַר דַּאֲפִילּוּ בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה דְּתָנֵי לֵוִי הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה וַאֲפִילּוּ בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ וַאֲפִילּוּ חַיָּה וַאֲפִילּוּ עוֹפוֹת וְהָכְתִיב אוֹתָהּ קַשְׁיָא
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לֹא הָיוּ דְּאָמַר קְרָא וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אוֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁחָלוּק בֵּין טוֹב וּבֵין רָע הֱוֵי אוֹמֵר זֶה קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאָמַר קְרָא אוֹתָהּ לְמַעוֹטֵי בֶּדֶק הַבַּיִת
אִי הָכִי בֵּין טוֹב לְרָע מִיבְּעֵי לֵיהּ קַשְׁיָא
מֵיתִיבִי מֵתוּ תְּמִימִין יִקָּבְרוּ וּבַעֲלֵי מוּמִין יִפָּדוּ בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת בֵּין תְּמִימִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים יִקָּבֵרוּ
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת תְּמִימִים יִקָּבְרוּ בַּעֲלֵי מוּמִין יִפָּדוּ תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרֵישָׁא
אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי תֵּימָא שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן לִיפְלוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן עֲלַהּ אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּה בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ
אֶלָּא לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ
רֵישׁ לָקִישׁ מוֹקֵים לַהּ בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן אִי הָכִי נִיפְלוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן עֲלַהּ
רֵישׁ לָקִישׁ מֵיפָךְ אָפֵיךְ וְהָכִי מוֹתֵיב מִמְּכִילְתָּא אַחֲרִיתִי מֵתוּ בֵּין תְּמִימִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין יִקָּבֵרוּ [בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת יִפָּדוּ]
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תְּמִימִים יִקָּבְרוּ וּבַעֲלֵי מוּמִין יִפָּדוּ תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִסֵּיפָא
אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי תֵּימָא בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן נִיפְלוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן עֲלַהּ
אֶלָּא לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן וְנִיפְלוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן עֲלַהּ אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ הָכִי נָמֵי דִּפְלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר לְרַבָּנַן קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה וְקָתָנֵי קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ

רש"י

ואמר רחמנא עביד לה העמדה והערכה. דכתיב בתריה והעמיד והעריך וגו' והא ודאי קדשי מזבח היא מדבעינן מום קבוע דאי בדק הבית תמימים נמי מפרקי דמאי איכפת להו אי תם אי בעל מום אלמא קדשי מזבח נמי היו בכלל העמדה והערכה לרבנן דהא ברייתא רבנן היא דהא סתם סיפרא היא וסתם סיפרא ר' יהודה (בכורות דף סא.) בר פלוגתא דר''ש והיינו כרבי יוחנן ומהכא שמעינן קדשי מזבח לרבנן וממתני' שמעינן קדשי ב''ה מדקאמר ר''ש קדשי בדק הבית יפדו מכלל דשמעינהו לרבנן דאמרי יקברו: בין טוב ובין רע. משמע אחד טוב ואחד רע דשניהן שוין תם ובעל מום: אותה למעוטי קדשי מזבח. ולא קאי האי והעמיד והעריך ארישא דקרא דמשתעי בקדשי מזבח: ור' יוחנן. אית ליה ודאי דהאי בין טוב ובין רע בקדשי ב''ה קאי ומיהו והעמיד והעריך ארישא דקרא דאוקימנא בקדשי מזבח ואסיפא דמשתעי בב''ה קאי ואותה למעוטי בעל מום מעיקרו בקדשי מזבח ולר''ל לא צריך בעל מום מעיקרו למעוטי דהוא אמר לרבנן קדשי מזבח לא היו ואפילו קדם הקדישן למומן וכ''ש האי: ואפי' חיה ועופות. כגון אווזין ותרנגולין דלא שייכי כלל למזבח: בין טוב לרע מבעי ליה. משמע דהוי חילוק בין טוב לרע ובין טוב ובין רע משמע אחד טוב ואחד רע ושניהן שוין: מתו תמימים יקברו. אפילו הנך דליתנהו בכלל העמדה והערכה היכא דמתו תמימים עבוד רבנן מעלה דיקברו הואיל והוו חזי להקרבה: בקדשי מזבח. קס''ד השתא משום דלא היו בכלל העמדה והערכה: אבל בקדשי בד''ה כו'. דהיו בהעמדה והערכה: ר''ש אומר כו' תמימין יקברו. משום מעלה: ובעלי מומין יפדו לקמיה פריך היכי קאמר ר''ש קדשי מזבח [יפדו] הא בין רבי יוחנן בין ר''ל אמרי דלר''ש קדשי מזבח הוו בכלל העמדה והערכה: מרישא תיובתא לרבי יוחנן. דקתני לרבנן בקדשי מזבח יפדו: בבעל מום מעיקרו. משום הכי יפדו ובקדשי ב''ה יקברו דהתם לא שני בין בעל מום מעיקרו לקדם הקדישו למומו: והכי מסתברא. דאי בשקדם הקדישו את מומו וטעמייהו דרבנן כדר''ל דקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ליפלוג ר''ש עלה ולימא בקדשי מזבח יקברו דהא לר''ש קדשי מזבח היו בהעמדה והערכה אלא מדלא פליג ש''מ בבעל מום מעיקרו קאי ומשום הכי קדשי מזבח יפדו וקדשי ב''ה נמי יפדו דלר''ש (נמי) קדשי ב''ה לא היו: לימא תיהוי תיובתא דר''ל. דהא מגופה שמעינן דאבעל מום מעיקרו קאי והשתא י''ל טעמא דבעל מום מעיקרו הא קדם הקדישו למומו לרבנן נמי יקברו: בשקדם הקדישו את מומו. וטעמייהו דרבנן משום דקדשי מזבח לא היו: נפלוג ר''ש עלה. דקדשי מזבח ונימא יקברו ואמאי קתני לר''ש אחד קדשי מזבח וא' קדשי ב''ה יפדו: ומשני ר''ל מיפך אפיך והכי מותיב ממכילתא אחריתי. דאשכח ברייתא אחריתי דמהפך לה ומותיב לה הכי לר' יוחנן דרשב''ל לא מייתי לה להא תיובתא לר' יוחנן כדגרסי' לה הכא דקתני בר''ש בהדיא קדשי מזבח יפדו: אלא מיפך אפיך והכי מותיב לה כדאשכחנא במכילתא אחריתי בין תמימים כו'. ואע''ג דבין האי לישנא ללישנא דלעיל כי דייקת בה ליכא מידי אלא (לאו) דקתני בהדיא לר''ש קדשי מזבח יפדו: במה דברים אמורים. דקאמר ת''ק בעלי מומין יקברו בקדשי ב''ה אבל קדשי מזבח יפדו דלא היו בהעמדה והערכה ואתא ר' שמעון לחלוק בקדשי ב''ה דאמרת יקברו לדידי יפדו: תיובתא דר' יוחנן מהך סיפא. דקתני לת''ק אבל בקדשי מזבח יפדו: בבעל מום מעיקרו. ובב''ה יקבר דהתם לא שני לן בין תם מעיקרו לבעל מום מעיקרו: ניפלוג רבי שמעון עלה. ונימא תרתי קדשי ב''ה יפדו וקדשי מזבח יקברו אלא מדלא פליג אלא בקדשי ב''ה דקאמרי אינהו יקברו ואינהו יפדו ובקדשי מזבח שתיק ממאי דאמרי רבנן יפדו ש''מ בבעל מום מעיקרו איירי: ה''נ דפליג. ותנא לך פלוגתייהו בב''ה וה''ה דפליג עלייהו נמי בקדשי מזבח דיקברו: לריש לקיש דאמר לרבנן כו'. הא דקתני בהך ברייתא קדשי מזבח יפדו מוקים לה אפילו בקדם הקדישן את מומן ש''מ כו' בשלמא לר' יוחנן דמוקים לה בבעל מום מעיקרו לא איכפת לן אם נפדה לכלבים דהא לא נחתא מעולם קדושה לגופיה אלא לריש לקיש איכא למיבעי:

תוספות

הא מה אני מקיים (כל הבהמה) אשר לא יקריב ממנה בבעלי מומין שיפדו. ואין לומר דאימא איפכא דקרא דאשר [לא] יקריבו משמע דאינה פסולה אלא להקרבה אבל להדיוט שריא: ואמר רחמנא עביד לה העמדה והערכה. דבהאי קרא דאשר לא יקריבו כתיב והעמיד והעריך וסתם סיפרא ר' יהודה אלמא רבנן דעלמא אית להו העמדה בקדשי מזבח ובקדשי ב''ה ק''ל ממתניתין מדקאמר ר''ש יפדו מכלל דלרבנן לא יפדו א''נ קדשי ב''ה ק''ל מדכתיב והעמידו הכהן בין טוב ובין רע איזהו דבר שאין חילוק בין טוב לרע הוי אומר זה קדשי ב''ה ר''ש: אפילו חיה ואפילו עוף. כגון שמתפיס תרנגולין לב''ה והא דאמרינן מנחות (דף ק:) אין לעופות פדיון ה''מ בשקדשה קדושת הגוף למזבח: תמימים יקברו בעלי מומין יפדו. השתא ס''ד משום דקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ותמימים יקברו דאין בהן מום ואין רשאין לפדות בלא מום: רבי שמעון אומר תמימים יקברו. דכי נמי קדשי ב''ה לא היו כדמפרש לקמן טעמא משום דחזו להקרבה: הכא במאי עסקינן בבעל מום מעיקרו. ואפ''ה בקדשי ב''ה יקברו דבכל ענין היו דלא שייך לפלוגי בין תם מעיקרו לבעל מום מעיקרו הואיל ואינן עומדות אלא לדמיהן: רבי שב''ל מפיק ותני במכילתין אחריתי. והך דלעיל משבשתא אלא בין תמימין בין בעלי מומין יקברו ומיירי בקדשי ב''ה וכדרבנן דאמרי שהיו [בכלל כו'] ר''ש אומר [תמימים] יקברו כדאמר לקמן משום דחזו להקרבה ומחמירין ביה קדושת מזבח במה דברים אמורים בקדשי ב''ה אתאן לת''ק ולכך אמר יקברו אבל קדשי מזבח כו' רש''א תמימין יקברו אבל
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר