סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר עַד גַּמְלָא בַּגָּלִיל עַד גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַיִם בִּיהוּדָה
רָבָא אָמַר גַּמְלָא בַּגָּלִיל לְאַפּוֹקֵי גַּמְלָא דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְאַפּוֹקֵי גְּדוֹד דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת אִינָךְ דְּלָא אִיכָּא דִּכְוָתַיְיהוּ לָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ
וִירוּשָׁלַיִם מִי מִיחֲלַט בַּהּ וְהָתַנְיָא עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּירוּשָׁלַיִם דְּמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלֹא כִּירוּשָׁלַיִם דְּאִילּוּ יְרוּשָׁלַיִם אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ וְאִילּוּ הָכָא הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ(ן) רַב אָשֵׁי אָמַר לָאו אָמַר רַב יוֹסֵף תְּרֵי קָדֵשׁ הֲווֹ הָכָא נָמֵי תְּרֵי יְרוּשָׁלַיִם הֲווֹ
תַּנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם אֲבָל רִאשׁוֹנוֹת בָּטְלוּ מִשֶּׁבָּטְלָה קְדוּשַּׁת הָאָרֶץ קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא
וּרְמִינְהִי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי וְכִי אֵלּוּ בִּלְבַד הָיוּ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר שִׁשִּׁים עִיר כׇּל חֶבֶל אַרְגּוֹב כׇּל אֵלֶּה עָרִים בְּצוּרוֹת אֶלָּא לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם קִידְּשׁוּם הָא אָמְרִינַן דְּלָא צְרִיךְ לְקַדּוֹשִׁינְהוּ אֶלָּא מְנָאוּם
וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד אֶלָּא כֹּל שֶׁתַּעֲלֶה לְךָ מָסוֹרֶת בְּיָדְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כׇּל מִצְוֹת הַלָּלוּ נוֹהֲגוֹת בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא
אִיבָּעֵית אֵימָא תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאִיבָּעֵית אֵימָא חַד מִינַּיְיהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אַמְרַהּ דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן
מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא דִּכְתִיב וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סוּכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסּוּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד אֶפְשָׁר בָּא דָּוִד וְלֹא עָשׂוּ סוּכּוֹת עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא
אֶלָּא מַקִּישׁ בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָה בִּיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה
וְאוֹמֵר וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ מַקִּישׁ יְרוּשָּׁתְךָ לִירוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ מָה יְרוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ בְּחִידּוּשׁ כׇּל דְּבָרִים הַלָּלוּ אַף יְרוּשָּׁתְךָ בְּחִידּוּשׁ כׇּל דְּבָרִים הַלָּלוּ
וְאִידַּךְ דִּבְעוֹ רַחֲמֵי עַל יֵצֶר דַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבַטְּלֵיהּ וְאַגֵּין זְכוּתָא עֲלַיְיהוּ כִּי סוּכָּה
וְהַיְינוּ דְּקָא קָפֵיד קְרָא עִילָּוֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ דִּבְכֹל דּוּכְתָּא כְּתִיב יְהוֹשֻׁעַ וְהָכָא כְּתִיב יֵשׁוּעַ בִּשְׁלָמָא מֹשֶׁה לָא בְּעָא רַחֲמֵי דְּלָא הֲוָה זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ דַּהֲוָה לֵיהּ זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַמַּאי לָא לִיבְעֵי רַחֲמֵי
וְהָא כְתִיב אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ הָכִי קָאָמַר כֵּיוָן דְּיָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ יָרַשְׁתָּ אַתְּ
וּמִי מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת הַשְׁתָּא מִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת עֶזְרָא דִּכְתִיב בֵּיהּ כׇּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים הֲוָה מָנֵי
דְּתַנְיָא מִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכׇל יֹשְׁבֶיהָ בִּזְמַן שֶׁכֹּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁגָּלוּ מִקְצָתָן
יָכוֹל הָיוּ עָלֶיהָ וְהֵן מְעוֹרָבִין שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בִּיהוּדָה וְשֵׁבֶט יְהוּדָה בְּבִנְיָמִין יְהֵא יוֹבֵל נוֹהֵג תַּלְמוּד לוֹמַר לְכׇל יֹשְׁבֶיהָ בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ כְּתִיקּוּנָן וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוֹרָבִין
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מָנוּ יוֹבְלוֹת לְקַדֵּשׁ שְׁמִיטִּין

רש"י

עד גמלא. כל עיירות שבגליל עד גמלא היו מוקפות חומה מימות יהושע: רבא אמר. האי תנא אתא לפרושי מתני' והכי קאמר גמלא דקתני מתני' דהוות מוקפת חומה מימות יהושע היינו גמלא דגליל: לאפוקי. דאי איכא גמלא בעבר הירדן וביהודה לא הויא מוקפת חומה מימות יהושע וכן גדוד וכן חדיד וירושלים ביהודה לאפוקי עיירות שבגליל ועבר הירדן שנקראו חדיד ואונו וירושלים אינן מוקפות מימות יהושע:. אינך דליכא כותייהו. אינך דקא חשיב במתני' כגון קצרה ויודפת דליכא בדוכתא אחריתי דמסקי כשמתייהו לא איצטריך למיתני ברייתא בהי ארעא קיימי: עשרה דברים. מפרש בב''ק בפרק מרובה (דף פב:) וזה אחד מהם: אין הבית חלוט. משום דכתיב (ויקרא כה) לקונה אותו לדורותיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים ומאן קא מקני ליה: לאו מי אמר רב יוסף וכו'. במס' מכות בפ' אלו הן הגולין (דף י.): את אלו. המנויות במשנתינו: וקידשום. מפרש במסכת שבועות (דף טז.) דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן וכו': בטלו. שאין קדושת הארץ נוהגת בהן ואין בהן דין ערי חומה: משבטלה קדושת הארץ. בחורבן ראשון: קדושה ראשונה. שקידשה יהושע: הא אמרת. לקמן בסוף דהא מילתא דלא צריכי לקדושי דקתני סיפא ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה בידך כו' שקידשה לשעתה ולעתיד לבא: חדא מינייהו. הך דקתני קידשה לעתיד לבא ר' אלעזר בר יוסי אמרה כי היכי דקאמר אע''פ שאין לו עכשיו ואע''ג דחרוב לא בטלה קדושתיה: אלא מקיש ביאתם בימי עזרא כו'. דהא כי לא עשו לאו אסוכות מהדר אלא הכי קאמר כי לא עשו מה שעשו עכשיו מימות יהושע ומאי ניהו קדושת הארץ: מנו שמיטין. שהתחילו למנות שמיטין ונתחייבו במעשר: והביאך ה' אלהיך וגו'. בשובם מן הגלות משתעי קרא דכתיב לעיל מיניה (דברים ל) ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך: ואידך. לעולם כי לא עשו אסוכות קאי ולאו סוכות ממש אלא דבעא עזרא רחמי איצרא דעבודה זרה ואימסר בידיה כדאמר בסנהדרין (דף סד.): ואגין זכותא. דעזרא עלייהו: כי סוכה. כי לא עשו דבר זה בימות יהושע כן והיינו דקפיד קרא לאדכורי יהושע טפי מהאחרים וקא מדכר ליה בלשון גנאי: דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא ישוע. משום דאיהו הוה ליה למיבעי רחמי עלה דמילתא דבשלמא משה לא בעא רחמי כו': ירשתה אתה. באותה קדושה ואין צריך לחזור ולקדש: משגלו שבט ראובן. בימי סנחריב: מנו יובלות לקדש שמיטין. ודאי יובל לא היה נוהג שיהו עבדים נפטרים משום יובל ולא שדות של מכר חוזרות אבל שמיטין היו נוהגים לשמט כספים ולשמט מזרע וקציר דהא צריכין למנות שנת יובל כדי שיבואו השמיטין במקומן שלסוף ז' שמיטות היו מניחין שנת נ' שלא היו מונין אותה לשמיטה הבאה מפני שהיא ראויה להיות שנת יובל ושנה של אחריה מתחיל המנין דאם לא היו מונין יובלות היו מונין אותה שנה לחשבון השמיטין והוו השמיטין שלא במקומן:

תוספות

הכא נמי תרתי ירושלים הוו. ותימה דלרבא נמי אנו צריכין לומר כן דתרי ירושלים הוו וי''ל דלרבא אין אנו צריכין לומר ביהודה תרי ירושלים הוו אלא בשאר ארצות אבל לרב אשי צ''ל ביהודה תרי ירושלים הוו: וקדשו ערי חומה. פי' לענין מכירת בית בבתי ערי חומה ולענין שילוח מצורעים חוץ לעיר דדוקא בבתי ערי חומה צריך לשלוח המצורעים חוץ לחומה אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ואבנים מנוגעות צריך לשלוח חוץ לעיר ואפי' לא היו מוקפות מימות יהושע והכי תניא בתורת כהנים אתהן חוץ לעיר ואין אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד וא''ת מנלן הא לא כתיב בית חומה גבי אדם מצורע ואומר הרב רבינו יצחק דגמרינן חוץ למחנה מושבו דכתיב ביה במצורע (ויקרא יג) ממושב דכתיב בית מושב עיר חומה (שם כה) ופירש רש''י כאן דמקדש ליה (לארעא) בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן כדאיתא בשבועות (דף טז. ושם) ובמס' שבועות פירש''י דאשכחן שהיו מקדשין חומות ירושלים בשתי תודות ובשיר כשבאו להוסיף על העיר ועל (העיירות) [העזרות] אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ידעתי היאך היו מקדשין אותן: מנו יובלות לקדש שמיטין. מכאן תימה לברייתא דתני בירושלמי דמסכת גיטין ורש''י כתב בפ' השולח (גיטין דף לו.) דתניא בירושלמי וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחד שמיטת יובל ואחד שמיטת שביעית בזמן שאתה משמט [יובל] אתה משמט [שביעית] בזמן שאי אתה משמט יובל אי אתה משמט שביעית וכאן אומר דלא מנו יובלות אלא לקדש שמיטין ופירש רש''י פ' השולח (שם) דההיא דערכין דמדרבנן היא ואין משמע כן בת''כ (ואומר אני דתנאי היא (עכ''ל רש''י) (דהא דירושלמי רבי היא) ועוד אור''ת דהך ברייתא דמייתי) ריש פרק השולח (שם) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים והא דירושלמי רבי היא אבל רבנן פליגי עליה דרבי ואמרי מנין דיש שמיטה אף על פי שאין יובל ת''ל (ויקרא כה) והיו לך שבע שבתות השנים ומנין שיעשה יובל אע''פ שאין שביעית ת''ל (שם) והיו לך תשע וארבעים שנה [וסוגיא] דהכא אתיא כרבנן מיהו יש ליישב ההיא דתורת כהנים אפי' כר' והא דתני שביעית אע''פ שאין יובל יש לפרשה אע''פ שלא נהגו יובל והניחו בחטאם וכדתני בפ''ק דראש השנה (דף ט: ושם) יובל היא אע''פ שלא שמטו ואע''פ שלא תקעו יכול אע''פ שלא שלחו ת''ל היא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר יובל אע''פ שלא שמטו ואע''פ שלא שלחו יכול אף על פי שלא תקעו ת''ל היא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר