סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

סבר לה [סבור הוא] כשיטת ר' שמעון, שאמר: יוצא דופן ולד מעליא [מעולה, גמור] הוא באדם, לטמא את אמו טומאת לידה, וכן בבהמה — לענין קדשים, וממילא חייב במעשר בגזירה שווה מקדשים. ושלא כדעת ר' יוחנן, שאמר שר' שמעון מודה ביוצא דופן שאינו ראוי לקדשים, וממילא גם אינו מתעשר.

במחוסר זמן סבר לה [סבור הוא] התנא הראשון בברייתא, כדעת ר' שמעון בן יהודה, שמחייבו במעשר. ומה שאינו פוסל יתום — הרי זה כגון שהשלח, עור אמו, קיים. ור' יהושע לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] שאמר במשנתנו: אפילו שחט את אמו והשלח קיים בשעה שנולד — אין זה יתום.

ובענין זה מסופר, העיד ר' ישמעאל בן סתריאל מהמקום ערקת לבינה לפני רבי: במקומנו מפשיטין את הבהמה שמתה בלידתה ומלבישין בעורה את הולד החי כדי לשמור עליו. אמר רבי: נתגלה טעמא [הטעם] של משנתינו, השלח שהוזכר במשנה, שאותו שלח מהווה תחליף לאמו. ועוד העיד ר' ישמעאל בן סתריאל:

חזירין מיני חזרת (חסה) שבמקומנו יש להם ששים רבוא קלפים (עלים) בבית המסס (בקיבה) שלו. ועוד העיד: פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו, ועברו שש עשרה קרונות על חודו של גבו כאחת, זה בצד זה.

פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני, שהוא עוף ענק, וטבעה ששים כרכים במה שנשפך ממנה, ושברה שלש מאות ארזים. ושואלים: ומי שדיא ליה [והאם היא זורקת אותה] את ביצתה? והא כתיב [והרי נאמר]: "כנף רננים נעלסה כי תעזוב לארץ ביציה" (איוב לט, יג—יד), ולפי חכמים מדובר על בר יוכני, המניח בנחת את ביצתו על הארץ! אמר רב אשי: ההוא מוזרתא הואי [אותה ביצה, ביצה מוזרת, לא מופרית היתה], ומכיוון שלא יצא ממנה אפרוח השליכה אותה.

א משנה שלש גרנות למעשר בהמה, כלומר, שלוש פעמים בשנה צריך לאסוף את הבהמות שנולדו בין פעם לפעם כדי לעשרן: בפרס הפסח (סמוך לפסח), ובפרס העצרת, ובפרס החג (חג הסוכות), אלו

דברי ר' עקיבא. בן עזאי אומר: בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באב. ר' אלעזר ור' שמעון אומרים: באחד בניסן, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באלול. ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי? מפני שהוא יום טוב של ראש השנה, ואי אפשר לעשר ביום טוב, לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול.

ר' מאיר אומר: באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. בן עזאי אומר: האלולים, כלומר, אלו שנולדו באלול מתעשרים בפני עצמן, מפני שספק אם הלכה כר' מאיר, שבאחד באלול הוא ראש השנה למעשר בהמה, או כר' אלעזר ור' שמעון, הסבורים שאחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר בהמה.

כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול באותה שנה — הרי אלו מצטרפין לעשר מהם (כדעת ר' אלעזר ור' שמעון). חמשה שנולדו לפני ראש השנה וחמשה שנולדו לאחר ראש השנהאינן מצטרפין, מפני שאין מעשרים משל שנה אחת על של שנה אחרת. חמשה שנולדו לפני הגורן וחמשה לאחר הגורןהרי אלו מצטרפין. אם כן, למה נאמרו שלש גרנות למעשר בהמה? לומר שעד שלא הגיע הגורןמותר למכור ולשחוט מהן בלא לעשרן, הגיע הגורןלא ישחוט מהן בלא לעשרן, ואם שחטפטור.

ב גמרא שנינו במשנתנו: שלוש גרנות למעשר בהמה. ושואלים: מאי שנא [מה שונה, מדוע דוקא] תלת [שלוש גרנות]? אמר רבה בר שילא: לקבל [כנגד] חורפי ואפלי וקייטי [המקדימות, היולדות בחורף, והמאחרות היולדות באביב, והקיציות היולדות בקיץ].

ושואלים: ומאי שנא [ומה שונה, מדוע דוקא] בהני זימני [בזמנים אלה], בפרס הפסח, בפרס עצרת ובפרס החג? אמר ר' תנחום בריה [בנו] של ר' חייא איש כפר עכו

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר