חולין קמ ע"ב

ומשיבים: אם כן היה הדין, מעתה הכתוב "צפור" הבא למעוטי [למעט] עוף טמא למה לי? שהרי אף הלכה זו שעוף טמא פטור משילוח הקן ניתן להסיקה מתוך ההיקש בין אם לאפרוחים, שכשם שאפרוחים טמאים אין נוהגת מצות שילוח הקן, כך אין היא נוהגת באם טמאה. ומעתה שנצרכים אנו ללימוד מיוחד לענין האם שהיא עוף טמא, הרי זה מלמד שאין מקישים אם לאפרוחים. ושואלים על דברי רב כהנא:

והתניא [והרי שנויה ברייתא] בדינה של אם אפרוחין טרפה שהריהו חייב בשילוח, ונראים דברי הברייתא כמדברים באם של אפרוחים טריפה, שלא כרב כהנא האומר שאין מצות שילוח הקן נוהגת באפרוחים שאינם ראויים לאכילת אדם! אמר אביי בתשובה: אין זו כוונת דברי הברייתא, אלא הכי קאמר [כך אומרת] הברייתא בדינה של אפרוח שאמן טרפה שהריהו חייב בשילוח. וכשיטת רב כהנא, שהרי האפרוחים ראויים לאכילת אדם.

א מקודם הובאו דברי רב כהנא בדרשת "תקח לך" ולא לכלביך, ובענין זה מביאים מה שבעי [שאל] רב הושעיא: אדם שהושיט את ידו לקן שיש בו אם ואפרוחים, ושחט מיעוט סימנים של האפרוחים, מהו הדין לענין מצות שילוח הקן?

וצדדי הספק: מי אמרינן [האם אומרים אנו] כי כיון שאילו שביק להו מטרפי [היה מניח אותם את האפרוחים במצב זה של סימנים החתוכים במקצתם, הם היו נטרפים, ואסורים באכילה] — הריהו פטור משילוח הקן, שכן בעינן [צריכים אנו] שיתקיים בקן "תקח לך" ולא לכלביך, והאפרוחים הללו במצבם עתה אינם ראויים לאכילת אדם. או דלמא [שמא] כיון שבידו למגמר [לגמור] את השחיטה, ויהיו האפרוחים מותרים באכילה — "תקח לך" קרינא ביה [קוראים אנו בו], וחייב הוא בשילוח? שאלה זו לא נפתרה ותיקו [תעמוד, תישאר] בלא פתרון.

ב ומתוך שהובאה בעייתו של רב הושעיא מביאים עוד בעיות שהעלו חכמים בדין שילוח הקן. בעי [שאל] ר' ירמיה: מטלית הנתונה בקן בין הציפור לבין הביצים מהו דינה לענין שתחוץ, שתיעשה חציצה, שתיחשב הציפור כאילו אינה רובצת על הביצים, ויהיה פטור מן השילוח? וכן שאל לענין נוצות תלושות מן הכנפים המונחות בין האם לבין הביצים, מהו דינן לענין שיחוצו, ויפטר מן השילוח?

וכן שאל לענין חציצה של ביצים מוזרות (שאין אפרוח יוצא מהן) המונחות בין האם לבין שאר הביצים, מהו דינן לענין חציצה? וכן שאל לענין שני סדרי ביצים המונחות זו על גב זו מהו דינן לענין שסדרת הביצים העליונה תיחשב כחוצצת בין האם לבין סדרת הביצים התחתונה? ועוד שאל ר' ירמיה בענין חציצה במקרה שהיה זכר רובץ ממש על גבי ביצים והנקבה רובצת על גבי הזכר מהו הדין? ומסכמים כי כל השאלות הללו לא נפתרו ותיקו [תעמודנה, תישארנה] בלתי פתורות.

ג וכיוצא בדבר בעי [שאל] ר' זירא במקרה של יונה הרובצת על ביצי עוף תסיל (שהוא עוף טהור הדומה ליונה), מהו הדין לענין מצות שילוח הקן. וכן שאל במקרה של תסיל הרובצת על ביצי יונה מהו הדין לענין שילוח הקן.

אמר אביי: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה בדינה של תסיל הרובצת על ביצי יונה, ממה ששנינו במשנתנו כי עוף טמא הרובץ על ביצי עוף טהור, וכן עוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא — זה וזה פטור משילוח. ונדייק מכאן: הא [הרי] אם הוא היה עוף טהור על ביצי עוף טהור, כדוגמת תסיל הרובצת על ביצי יונה — הריהו חייב! ודוחים: אין זו ראיה, שכן דלמא [שמא] מדובר פה דווקא בקורא נקבה, שדרכה הוא לרבוץ על ביצי אחרות, ולכך יש בה דין שילוח הקן כשהיא רובצת על ביצי אחרות. ואולם אין אנו יודעים מה הדין בתסיל הרובצת על ביצי יונה או ביונה הרובצת על ביצי תסיל שאין זה דרכם.

ד שנינו במשנתנו בדינו של קורא זכר, שר' אליעזר מחייב בו בשילוח הקן, וחכמים פוטרין. אמר ר' אבהו: מאי טעמא [מה טעם] שיטתו של ר' אליעזר? אתיא [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של המלים "דגירה" "דגירה". שכן כתיב הכא [נאמר כאן, בענינו של הקורא] "קורא דגר ולא ילד" (ירמיה יז, יא), וכתיב התם [ונאמר שם, בענין עשיית קן] בידי עוף ממין הנקבה "שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה" (ישעיה לד, טו), להורות שכדרך שציפור נקבה דוגרת בקן, כן הוא הקורא הזכר, ולכך חייבים בו בשילוח.

ועוד בהסבר שיטותיהם של ר' אליעזר וחכמים, אמר ר' אלעזר: מחלוקת זו אינה אלא בקורא זכר, אבל בקורא נקבה — לדברי הכל, אף לדברי חכמים, הריהו חייב בשילוח הקן. ותוהים על דברי ר' אלעזר: פשיטא [פשוט] שכך הוא, שהרי "קורא זכר" תנן [שנינו במשנתנו]! ומשיבים: יש חידוש בדברי ר' אלעזר, שכן מהו דתימא [היה מקום שתאמר] כי רבנן [חכמים], אפילו בקורא נקבה פטרי [פוטרים] משילוח, והא דקתני [וזה ששנה] במשנה במחלוקתם "קורא זכר" — להודיעך כחו של ר' אליעזר, שלא רק בקורא נקבה הוא מחייב בשילוח הקן, אלא אף בקורא זכר. לכך קא משמע לן [הוא, ר' אלעזר, משמיע לנו] שלדעת חכמים שבקורא נקבה חייבים בשילוח הקן.

ועוד אמר ר' אלעזר בהסבר מחלוקת זו של ר' אליעזר וחכמים: מחלוקת זו אינה אלא בקורא זכר, אבל בזכר דעלמא [סתם] שלא ממין הקורא — לדברי הכל, ואף לדעת ר' אליעזר, פטור המוצא משילוח הקן. ותוהים על דבריו: פשיטא [פשוט] שכך הוא, והלא "קורא זכר" תנן [שנינו במשנתנו]! ומשיבים: חידוש יש בדברי ר' אלעזר, שכן מהו דתימא [היה מקום שתאמר] כי ר' אליעזר אפילו זכר דעלמא [סתם] מחייב בשילוח הקן, והאי דקתני [וזה ששנה] במשנתנו במחלוקתו עם חכמים "קורא זכר" — להודיעך כחן דרבנן [של חכמים], שלא רק בסתם זכר, אלא אפילו בקורא זכר הריהם פוטרים. לכך קא משמע לן [הוא, ר' אלעזר, משמיע לנו] שלדעת ר' אליעזר אין מצות שילוח הקן בסתם זכר.

ומביאים ראיה לדבר, תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: זכר דעלמא [סתם] — פטור, קורא זכר — ר' אליעזר מחייב, וחכמים פוטרין.

ה משנה היתה האם מעופפת (מרחפת) על האפרוחים או על הביצים שבקן, בזמן שכנפיה נוגעות באפרוחים או בביצים שבקן — הריהו חייב לשלח את האם, ובזמן שאין כנפיה נוגעות בקן — פטור מלשלח. אף אם אין שם בקן אלא אפרוח אחד או ביצה אחת — חייב לשלח, שכן נאמר "קן", לומר: קן מכל מקום.

היו שם אפרוחים מפריחים הגדולים דיים כדי לעוף או ביצים מוזרות מקולקלות, שאין אפרוח עתיד לבקוע מתוכן — פטור מלשלח, שכן נאמר "והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים" (דברים כב, ו), הושוו אפרוחים לביצים, ללמד: מה אפרוחים הם בני קיימא, אף ביצים בני קיימא, יצאו הביצים המוזרות, שאין הן בנות קיימא. ומה הביצים צריכין לאמן לדגירה, אף האפרוחין שחייבים בהם בשילוח הקן, מדובר רק באלה הצריכין עדיין לאמן, יצאו מכלל מצות שילוח הקן האפרוחים שכבר מפריחין שאין צריכים עוד לאימם.

ו גמרא שנינו במשנתנו דין הקן בזמן שהאם מעופפת, ועוד בענין זה תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא על הכתוב "רובצת" — דווקא באופן זה הריהו חייב בשילוח, ולא במעופפת. יכול יהא פטור משילוח אפילו במעופפת שכנפיה נוגעות בקן? לכך תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) "רובצת", שבאופן זה הריהו חייב בשילוח. ושואלים: מאי תלמודא [מה הלימוד], כיצד למדים אנו כן מהמלה "רובצת" לחייב בשילוח בזו שכנפיה נוגעות בקן? ומשיבים: מדלא כתיב [מתוך שלא נאמר] "יושבת" אלא "רובצת", וכשכנפיה נוגעות בקן הרי זה בכלל "רובצת".

ז ומביאים עוד בענין זה מה שאמר רב יהודה אמר רב: אם היתה האם יושבת מעל הביצים או האפרוחים כשהיא בין שני רובדי (ענפי) אילן — רואים, כל שאם תשמט הציפור (אם הענפים יפרדו) היא נופלת עליהם (על הביצים או האפרוחים) — חייב לשלח, ואם לאו [לא] — פטור מלשלח.

מיתיבי [מקשים] על דברי רב ממה ששנינו היתה האם יושבת ביניהן בין הביצים או האפרוחים — פטור מלשלח, שכן נאמר במצות שילוח "והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים", ולא שיושבת ביניהם. ואולם אם היתה יושבת על גביהן — חייב לשלח, שהרי זה בכלל "רובצת על". ואם היתה מעופפת, אפילו כנפיה נוגעות בקן — פטור מלשלח.

מאי לאו [האם אין] הכוונה לומר שיושבת על גביהן הריהו דומיא [דומה] לאופן הישיבה של זו שיושבת ביניהן, מה היושבת ביניהן הרי זה דנגעה בהו [שנוגעת היא בהם], אף זו היושבת על גביהן מדובר דנגעה בהו [שנוגעת בהם], ונלמד מכאן שרק כשהיא נוגעת בהם יש דין שילוח, אבל היושבת בין שני רובדי אילן, ואין היא נוגעת בהם — פטור משילוח, ושלא כדברי רב!

ודוחים: לא, יש לפרש להיפך, ולומר כי אופן הישיבה של זו שיושבת על גביהן הריהו דומיא [דומה] לאופן הישיבה של זו שיושבת ביניהן, מה היושבת ביניהן הרי זה באופן דלא נגעה עלייהו [שאינה נוגעת בהם] מלמעלה אלא מן הצד, אף אופן הישיבה של זו שיושבת על גביהן מדובר באופן דלא נגעה עלייהו [שאינה נוגעת בהם] מלמעלה אלא מן הצד, הרי איפוא שיש חיוב שילוח באם היושבת על בניה אף שאינה נוגעת בהם, והיינו [וזהו] אותו אופן של האם היושבת בין רובדי אילן, שאמר רב שחייב בשילוח.

ומוסיפים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר לומר] שביושבת בין שני רובדי אילן יש חיוב שילוח, דאי סלקא דעתך [שכן אם עולה על דעתך לומר] שביושבת בין שני רובדי אילן פטור משילוח — אדתני [עד שהתנא בברייתא שונה] היתה מעופפת, אפילו כנפיה נוגעות בקן — פטור מלשלח, ליתני [שישנה] שביושבת בין שני רובדי אילן פטור משילוח, וכל שכן באופן שהיא מעופפת!

ודוחים: לא שנה כן התנא, משום שמעופפת איצטריך ליה [הוצרך לו] לשנות, ובשל החידוש שיש בה, שאפילו כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח. ולא היינו למדים כן אילו היה שונה את דינו ביושבת בין שני רובדי אילן, שאין כנפיה של זו נוגעות בקן.

ובענין זה מקשים על דברי הברייתא הפוטרת משילוח בזמן שמעופפת וכנפיה נוגעות בקן: והאנן תנן [והרי אנו שנינו במשנתנו] בדינה של המעופפת כי בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח! אמר ר' ירמיה: כי קתני מתניתא [כאשר שנויה הברייתא] הרי זה בנוגע מן הצד, ואין הכנפים נוגעות מלמעלה, שבאופן זה פטורים משילוח, ואילו משנתנו מדברת במעופפת שכנפיה נוגעות בקן מלמעלה.

איכא דאמרי [יש שאומרים] את הסוגיה הזו בלשון שונה: לימא מסייע ליה [האם נאמר שאפשר לסייע לו], ממה ששנינו בברייתא: היתה יושבת ביניהן — פטור מלשלח, ואם יושבת על גביהן — חייב לשלח. היתה מעופפת, אפילו כנפיה נוגעות בקן — פטור מלשלח.

מאי לאו [האם אין] הכוונה לומר שאופן הישיבה של זו שיושבת על גביהן הריהו דומיא [דומה] לאופן הישיבה של זו שיושבת ביניהן. מה היושבת ביניהן מדובר דלא נגעה עלייהו [שאינה נוגעת בהם] מלמעלה, אף היושבת על גביהן מדובר דלא נגעה עלייהו [שאינה נוגעת בהם] מלמעלה, ושונים אנו כי חייבים באופן זה בשילוח, והיינו [וזהו] כדברי רב באם היושבת בין שני רובדי אילן, שאינה נוגעת בהם מלמעלה.

ודוחים: לא, אפשר לומר בדרך שונה: אופן הישיבה של זו שיושבת על גביהן דומיא [דומה] לאופן הישיבה של זו שיושבת ביניהן. מה ביושבת ביניהן מדובר דנגעה בהו [שנוגעת בהם], אף ביושבת על גביהן מדובר דנגעה בהו [שנוגעת בהם], וללמדנו שרק באופן זה חייבים בשילוח, אבל ביושבת בין שני רובדי אילן, שאין היא נוגעת בהם, פטור משילוח, ושלא כדברי רב. ומקשים על הסבר זה: אי הכי [אם כך] הוא הסבר הברייתא, אדקתני סיפא [עד שהוא, התנא שונה בסוף הברייתא] היתה מעופפת, אפילו כנפיה נוגעות בקן — פטור.

The Gemara responds: If so, that the mother should be compared to the fledglings, then why do I need the word “tzippor” to exclude a non-kosher bird? One could simply derive it from the fact that one is exempt from the mitzva in the case of non-kosher fledglings, since they are not fit for consumption. Rather, since it was necessary for the verse to teach that non-kosher birds are not included in the mitzva of sending away the mother, it must be that no such comparison is to be drawn.

The Gemara questions the statement of Rav Kahana that the mitzva of sending away the mother bird from the nest does not apply in the case of fledglings unfit for consumption: But isn’t it taught in a baraita: With regard to a mother of fledglings, in the case of a tereifa, one is obligated to send away the mother bird from the nest? The baraita appears to teach that even if the fledglings themselves are tereifot, one is obligated in the mitzva. Abaye said in response: The word tereifa is not referring to the fledglings. Rather, this is what the baraita is saying: In the case of a fledgling whose mother is a tereifa, one is obligated to send away the mother bird. This baraita, then, is in accordance with the statement of Rav Kahana.

§ With regard to the statement of Rav Kahana above, Rav Hoshaya raises a dilemma: If one stretched his hand into a nest containing a mother bird and its fledglings and slaughtered, i.e., severed, a minority of the two organs that must be severed in ritual slaughter [simanim], i.e., the windpipe and the gullet, of the fledglings,what is the halakha with regard to sending away the mother bird?

The two sides of the dilemma are explained: Do we say: Since if those fledglings are left as they are, with only partially severed simanim, they will eventually be rendered tereifot, one is therefore exempt from sending away the mother because we require that the fledglings be taken “for yourself,” and not for your dog? Or perhaps, since it is in his power to complete the act of slaughter, thereby permitting the fledglings for consumption, we may call this case: “Take for yourself,” and one is obligated to send away the mother bird. Since no answer is given, the Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

§ Rabbi Yirmeya raises a dilemma: In a case where a rag is lying in the nest between the mother bird and the eggs, what is the halakha? Does it interposebetween them,such that the mother is not considered to be resting upon the eggs? If so, one would be exempt from sending away the mother. Similarly, if feathers are detached from a bird’s wings and are lying between the mother bird and the eggs, what is the halakha? Do they interpose between the eggs and the mother?

Rabbi Yirmeya continues: If unfertilized [muzarot] eggs separate between the mother bird and fertilized eggs, what is the halakha? Additionally, in a case where two sets of fertilized eggs are lying one on top of the other, what is the halakha? Does the upper set of eggs interpose between the mother and the lower set? Furthermore, what is the halakha in a case where a male bird is resting on top of the eggs and a female bird is resting on top of the male? Does the male bird interpose between the female and the eggs? No answers are given, so the Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved in all of these cases.

§ Rabbi Zeira raises a dilemma: If a pigeon is resting upon the eggs of a tasil, a kosher bird resembling a pigeon, what is the halakha with regard to sending away the mother bird from the nest? Likewise, if a tasil is resting upon the eggs of a pigeon, what is the halakha?

Abaye said: Come and hear that which is taught in the mishna: In a case where a non-kosher bird is resting upon the eggs of a kosher bird, or a kosher bird is resting upon the eggs of a non-kosher bird, one is exempt from sending away the bird. One may infer from the mishna that in a case involving a kosher bird and kosher eggs, e.g., a tasil resting on the eggs of a pigeon, one is obligated to send away the mother bird. The Gemara rejects this: Perhaps this inference applies only to the case of a female pheasant, which normally rests upon the eggs of other birds. Since this is its normal behavior, one is obligated to send it away even if it rests upon the eggs of another kosher bird. This may not be the case with regard to a tasil or pigeon.

§ The mishna teaches: With regard to the case of a male pheasant that rests upon the eggs of its species, Rabbi Eliezer deems one obligated to send away the pheasant, and the Rabbis deem one exempt from sending it away. With regard to this dispute, Rabbi Abbahu said: What is the reasoning of Rabbi Eliezer? According to Rabbi Eliezer, a verbal analogy between brooding stated with regard to a male pheasant and brooding with regard to a female bird comes to indicate that the resting of a male pheasant upon its eggs is considered an effective resting. It is written here: “As the pheasant that broods over young that he has not brought forth” (Jeremiah 17:11), and it is written elsewhere about a female bird: “There shall the great owl make her nest, and lay, and hatch, and brood under her shadow” (Isaiah 34:15). Just as a female bird broods over its nest, so too, a male pheasant broods over a nest. Therefore, one is required to send away the male bird from the nest as well.

With regard to this dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis, Rabbi Elazar says: Their dispute is only with regard to a male pheasant, but with regard to a female pheasant all agree that one is obligated to send away the bird. The Gemara asks: Isn’t that obvious, given that we learned in the mishna: A male pheasant? The Gemara responds: Lest you say that the Rabbis deem one exempt from the mitzva of sending away the mother bird even in the case of a female pheasant, and as for that which the mishna teaches the dispute in the case of a male pheasant, the reason is to convey to you the far-reaching nature of the opinion of Rabbi Eliezer, in that he requires one to send away even a male pheasant, therefore, Rabbi Elazar teaches us that the Rabbis agree that one must send away a female pheasant.

And Rabbi Elazar also says: The dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis is only with regard to a male pheasant, but with regard to male birds in general, all agree that one is exempt from the mitzva of sending away the bird from the nest. The Gemara asks: Isn’t that obvious, given that we learned in the mishna: A male pheasant? The Gemara responds: Lest you say that Rabbi Eliezer deems one obligated to send away even male birds in general, and that which the mishna teaches: A male pheasant, is to convey to you the far-reaching nature of the opinion of the Rabbis, in that they also deem one exempt from sending a male pheasant, therefore, Rabbi Elazar teaches us that even according to Rabbi Eliezer, one is exempt from sending away male birds in general.

The Gemara notes: This explanation of Rabbi Elazar is also taught in a baraita: With regard to a male bird in general, one is exempt from the mitzva of sending it away, but with regard to a male pheasant, Rabbi Eliezer deems one obligated to send it away from the nest, and the Rabbis deem one exempt from sending it away.

MISHNA: If the mother bird was hovering over the eggs or fledglings in the nest, when its wings are touching the eggs or fledglings in the nest, one is obligated to send away the mother. When its wings are not touching the eggs or fledglings in the nest, one is exempt from sending away the mother. Even if there is only one fledgling or one egg, one is obligated to send away the mother, as it is stated: “If a bird’s nest happens before you” (Deuteronomy 22:6), indicating that one is obligated to send away the mother bird from the nest in any case.

If there were fledglings capable of flying, or unfertilized eggs from which a fledgling will not hatch, one is exempt from sending away the mother bird from the nest, as it is stated in the same verse: “And the mother is resting upon the fledglings or upon the eggs.” From the juxtaposition of the fledglings and the eggs one derives: Just as the fledglings are living, so too, the eggs must be capable of producing living fledglings. This excludes unfertilized eggs, which cannot produce a living fledgling. And furthermore, just as the eggs need their mothers to hatch them, so too, the fledglings must be those that need their mothers. This excludes fledglings that are capable of flying.

GEMARA: The mishna discusses the case of a mother bird that hovers over the nest. With regard to this, the Sages taught in a baraita: The verse teaches that one is obligated to send away the mother bird only when it is at rest, as it states: “And the mother is resting upon the fledglings” (Deuteronomy 22:6), and not when it is hovering. One might have thought that one is exempt even if the mother is hovering and its wings are touching the nest. Therefore, the verse states: “Resting,” indicating that in fact one is obligated in the mitzva in such a case. The Gemara asks: What is the biblical derivation, i.e., how is this derived from the word “resting”? The Gemara responds: It is derived from the fact that the word sitting is not written in the verse. Although a bird whose wings are touching the nest is not sitting upon it, such a bird is considered to be resting upon it.

§ Rav Yehuda says that Rav says: If the mother bird was sitting above the eggs or fledglings between two tree branches, one looks at the following factor in order to determine whether the obligation to send away the mother applies: In any case where if the branches were to separate, the bird would slip between them and fall upon the eggs or fledglings, one is obligated to send away the mother bird. And if the bird would not fall upon them, but to the sides, one is exempt from the mitzva of sending away the mother bird.

The Gemara raises an objection to the statement of Rav from that which was taught in a baraita: If the mother bird was sitting among the eggs or the fledglings, one is exempt from sending it away, as the verse states: “And the mother is resting upon the fledglings, or upon the eggs” (Deuteronomy 22:6), i.e., upon and not among. If it was sitting above them, one is obligated to send it away. If it was hovering, even if its wings are touching the nest, one is exempt from sending it away.

What, is it not that the case of sitting above them is similar to the case of sitting between them? The Gemara elaborates: Just as in the case of sitting between them one is exempt where she is touching them, so too, in the case of sitting above them one is obligated where she is touching them. If so, conclude from this baraita that one is obligated only if the bird is touching the fledglings or eggs, but if it is sitting between two tree branches above the eggs or fledglings without touching them, one is exempt from sending her away.

The Gemara rejects this: No; actually, the case of sitting above them is similar to that of sitting between them in the following manner: Just as the case of sitting between them is one where she is not touching them from above, but from the side, so too, the case of sitting above them is one where she is not touching them from above. Accordingly, the baraita teaches that one is obligated to send away the bird if it is resting on branches above the nest, even though it is not touching the eggs or fledglings. And that is the case where the mother is sitting between two tree branches.

The Gemara notes: This, too, stands to reason, that one is obligated to send away a mother bird that is sitting between two tree branches above the nest. As, if it should enter your mind that one is exempt when the mother bird is sitting between two tree branches, then one may ask: Rather than teaching that if it was hovering, even if its wings are touching the nest, one is exempt from sending it away, let the baraita teach that one is exempt in the case of a mother bird that is sitting between two tree branches, and all the more so if the mother is hovering.

The Gemara rejects this: Perhaps one is exempt from sending the mother bird if it is resting between two tree branches. Nevertheless, it was necessary for the tanna to teach the case of a hovering bird, in order to teach that even if its wings are touching the nest, one is exempt from sending away the mother bird. Had the tanna taught the exemption in a case of a bird resting between two tree branches, one might have thought that this is because the bird’s wings are not touching the nest.

The Gemara now questions the baraita itself: How can the baraita state that even if the hovering bird’s wings are touching the nest, one is exempt from sending the bird away? But didn’t we learn in the mishna: When its wings are touching the nest, one is obligated to send away the mother? Rabbi Yirmeya said: When the case of the hovering mother bird is taught in the baraita, it is referring to a bird touching the nest from the side. In such a case, one is exempt because its wings are not touching the nest from above. By contrast, the mishna is referring to a case where the bird is hovering directly above the nest and touching the nest with its wings from above.

There are those who say that the discussion proceeded as follows: Let us say that the following baraita supports the opinion of Rav: If the mother bird was sitting among the eggs or the fledglings, one is exempt from sending it away. If it was sitting above them, one is obligated to send it away. If it was hovering, even if its wings are touching the nest, one is exempt from sending it away.

What, is it not that the case of sitting above them is similar to that of sitting between them in the following manner: Just as the case of sitting between them is one where she is not touching them from above but from the side, so too, the case of sitting above them is one where she is not touching them from above? If so, the baraita teaches that if the bird rests on branches over the eggs or fledglings without touching them, one is obligated in the mitzva. And that is the case where the mother is sitting between two tree branches.

The Gemara rejects this: No, the case of sitting above them is similar to that of sitting between them in the following manner: Just as the case of sitting between them is one where she is touching them, so too, the case of sitting above them is one where she is touching them. Accordingly, one is obligated only if the bird is touching the nest from above; but if it is sitting between two tree branches without touching the eggs or the fledglings, one is exempt from sending it away. The Gemara objects: If that is so, rather than teaching in the last clause: If it was hovering, even if its wings are touching the nest, one is exempt from sending it away,