אלא מן החולין ולא ממעות מעשר שני, ואין מקריבים אותה אלא ביום, ועבודתה נעשית בידו הימנית — אף עולת העוף אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית.

ויש לשאול: אי (אם כן) נאמר גם: מה להלן, בחטאת בהמה, השחיטה כשרה ברוב שנים, רוב שני סימנים, הקנה והוושט — אף כאן בעולת העוף, הריהי כשרה במליקת רוב שנים! תלמוד לומר בעולת העוף הבאה בנדבה: "ומלק את ראשו והקטיר" (ויקרא א, טז), מה הקטרה — הראש בעצמו והגוף בעצמו, אף מליקה — הראש בעצמו והגוף בעצמו.

ואילו רבי ישמעאל אומר: "כמשפט" שנאמר בעולת העוף של קרבן עולה ויורד (ויקרא ה, י), כוונתו — כמשפט חטאת העוף שהזכיר הכתוב בפסוק הקודם, מה חטאת העוף מולקה ממול עורף, אחורי הצואר, ולא בעורף ממש, מאחורי הפנים, שנאמר: "ומלק את ראשו ממול ערפו" (שם ט) — אף עולת העוף מולקה ממול עורף.

ויש לשאול: אי (אם כן) נאמר גם: מה להלן, בחטאת העוף, מולק ואינו מבדיל בסימן אחד, שמשאיר סימן אחד שלם — אף כאן בעולת העוף מולק ואינו מבדיל בסימן אחד! תלמוד לומר בעולת העוף: "והקריבו" (שם א, טו), ולא "והקריב", לומר שחלוקה הקרבתו מהקרבת החטאת.

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר גם כן: "כמשפט" האמור בעולת העוף של קרבן עולה יורד (שם ה, י) כוונתו — כמשפט חטאת העוף שהזכיר בפסוק הקודם, אבל הוא משווה באופן אחר: מה להלן