סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְנִשְׁבָּעוֹת לַה' צְבָאוֹת הָלְכוּ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וּבָנוּ מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלוּ עָלָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה' בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם
עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאַחַת מַאי עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף קַרְתָּא דְּבֵית שֶׁמֶשׁ דַּעֲתִיד לְמִיחֲרַב אִיתְאֲמַר דְּהִיא חֲדָא מִנְּהוֹן וּמִמַּאי דְּעִיר הַהֶרֶס לִישָּׁנָא דְּשִׁימְשָׁא הִיא דִּכְתִיב הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח
הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק אָמַר רַב הוּנָא אֵלּוּ גָּלִיּוֹת שֶׁל בָּבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיוּשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כְּבָנִים וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלּוּ גָּלִיּוֹת שֶׁל שְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁאֵין דַּעְתָּן מְיוּשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כְּבָנוֹת
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב חִסְדָּא וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מִצּוֹר וְעַד קַרְטִיגְנֵי מַכִּירִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמִצּוֹר כְּלַפֵּי מַעֲרָב וּמִקַּרְטִיגְנֵי כְּלַפֵּי מִזְרָח אֵין מַכִּירִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶת אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם
אֵיתִיבֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכׇל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה אֲמַר לֵיהּ שִׁימִי אַתְּ דְּקָרוּ לֵיהּ אֱלָהָא דֵּאלָהָא
בְּכׇל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי בְּכׇל מָקוֹם סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶן כְּאִילּוּ מַקְטִירִין וּמַגִּישִׁין לִשְׁמִי
וּמִנְחָה טְהוֹרָה זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כׇּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת מַאי בַּלֵּילוֹת אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה בַּלַּיְלָה מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדָה
לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב זֶה מִזְבֵּחַ בָּנוּי וּמִיכָאֵל שַׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּן
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעֲסוּקִין בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִילּוּ נִבְנָה מִקְדָּשׁ בִּימֵיהֶם
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּאִילּוּ הִקְרִיב עוֹלָה מִנְחָה חַטָּאת וְאָשָׁם
אָמַר רָבָא הַאי לָעֹלָה לַמִּנְחָה עֹלָה וּמִנְחָה מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָמַר רָבָא כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא עוֹלָה (וְלֹא חַטָּאת) וְלֹא מִנְחָה וְלֹא אָשָׁם
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת חַטָּאת כְּאִילּוּ הִקְרִיב חַטָּאת וְכׇל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת אָשָׁם כְּאִילּוּ הִקְרִיב אָשָׁם
מַתְנִי' נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ וּבְעוֹלַת עוֹף אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ וּבְמִנְחָה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם
גְּמָ' אָמַר רַבִּי זֵירָא מַאי קְרָאָה מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל
רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר מֵהָכָא בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלָיו
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי בּוֹא וּרְאֵה מָה כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קׇרְבָּנוֹת שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן לֹא אֵל וְלֹא אֱלֹהִים אֶלָּא ה' שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל דִּין לַחְלוֹק
וְנֶאֱמַר בְּשׁוֹר הַגַּס אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ וּבְעוֹף הַדַּק אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ וּבְמִנְחָה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם
וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לַאֲכִילָה הוּא צָרִיךְ תַּלְמוּד לוֹמַר אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ וְנֶאֱמַר כִּי לִי כׇל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף יָדַעְתִּי כׇּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה
לֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם זִבְחוּ כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר אֶעֱשֶׂה רְצוֹנוֹ וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנִי לֹא לִרְצוֹנִי אַתֶּם זוֹבְחִים אֶלָּא לִרְצוֹנְכֶם אַתֶּם זוֹבְחִים שֶׁנֶּאֱמַר לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ
דָּבָר אַחֵר לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ לִרְצוֹנְכֶם זִבְחוּ לְדַעְתְּכֶם זִבְחוּ
כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב הוּנָא מִנַּיִן לַמִּתְעַסֵּק בַּקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם בֶּן בָּקָר
אָמַר לוֹ זוֹ בְּיָדֵינוּ הוּא לְעַכֵּב מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ לְדַעְתְּכֶם זִבְחוּ
הֲדַרַן עֲלָךְ הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מְנָחוֹת

רש"י

נשבעים בשם ה' צבאות: דעת זכרים מיושבת עליהם יותר משל נקבות: בני בבל אין להם עול מלכות כשאר גליות שבכל ארצות: מכירין את ישראל. בכבודן הראשון מכירין ואין מכבידין עולם: ואת אביהם שבשמים. שמאמצים בהקדוש ברוך הוא ואין מאמצים בעבודת כוכבים: שימי את. בתמיה אתה הוא שימי חכם גדול ומקשה לי דבר זה ויש אומרים רב לא היה זוקף עיניו אלא כובשן כל שעה משום צניעות: זה הלומד תורה בטהרה. עליו הוא אומר לשמי ומנחה טהורה: לעולם זאת על ישראל. מקרא הוא בדברי הימים (ב סי' ב) בשלמים ובקרבנות משתעי דלעולם הם עומדים והיכי דמי מזבח בנוי בשמים ומיכאל עומד ומקטיר עליו: מאי דכתיב זאת התורה. ולא כתיב בה חוקה: עולה ומנחה מיבעי ליה. דליהוי משמע זאת התורה היא עולה ומנחה כו': אין צריך לא עולה וכו'. דהכי משמע זאת התורה לעולה כלומר במקום העולה למנחה בשביל המנחה כגון לכם בשבילכם כלומר התלמוד תורה מכפר על עונותינו: בתורת חטאת. כגון סדר קדשים דמיירי בהלכות עבודה: שנת העובד. עבודת קרבנות ומביאו למזבח מתוקה שנתו שהוא ישן ולא ירא: אם מעט ואם הרבה יאכל. מתן שכרו: ברבות הטובה. קרבנות: רבו אוכליה. כהנים: ומה כשרון לבעליו. להקדוש ברוך הוא כי אם ראות עיניו שזה מתכוין לטובה: לבעל הדין. לאומרים רשויות הרבה הן והדבר מוכיח שזה ששמו כך ציום להקריב לו מנחה [וזה] ששמו כך ציום להקריב לו פרים וזה אילים לכך נאמר בכולם ריח ניחוח לה': אחד המרבה. להביא קרבנות: כדי שתאמר אעשה רצונו. להקריב לו קרבן ויעשה רצוני לפי שהוא צריך לכך ואשחדנו: לא לרצוני אתם זובחים. כלומר לא להנאותי שאיני רוצה להטריח אתכם לעשות על כרחכם: לרצונכם. לצורך עצמכם לקיים מצוותי שתהא כפרה לכם בכך: לרצונכם זבוחו. שתהא כוונתכם לשחוט פרט למתעסק בסכין לחתוך דבר אחר ושחט בהמת קדשים שפסולה: מנין למתעסק. בדבר אחר ושחט בהמת קדשים שהוא פסול: זו בידינו הוא. דמצוה לכוין דעתו: לרצונכם תזבחהו. שנה עליו הכתוב לעכב:

תוספות

הלומד תורה בטהרה נושא אשה ואחר כך לומד תורה. בפרק קמא דקידושין (דף כט:) איכא למאן דאמר איפכא ואמרינן לא פליגי הא לן והא להו: ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. מדרשות חלוקין יש מי שאומר נשמותיהן של צדיקים ויש מי שאומר כבשים של אש והיינו דאמרינן בשמונה עשרה בעבודה ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ויש אומרים דקאי אדלעיל והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל. לא מצאתי יותר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר