ר' חנינא אמר: צורתו היתה כמין תיבה (מבנה מרובע, בעל דפנות מקבילות זו לזו, ובעל בסיס רחב) פרוצה ששתי דפנות אחרות לא היו בה. ר' יוחנן אמר: צורתו של לחם הפנים היתה כמין ספינה (מבנה משולש, שבסיסו צר ושתי דפנות יוצאות ממנו והולכות ומשתפעות לצדדים), ובהיעדר בסיס רחב, הריהי רוקדת (נעה מצד לצד). ודנים עתה בשתי השיטות הללו.

ואומרים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר, ר' חנינא] שצורתו של לחם הפנים היתה כמין תיבה פרוצה — היינו דהוו יתבי [זהו ההסבר איך שהיו ישובים, מונחים] הבזיכין של הלבונה. שהרי לשיטה זו היו ללחם הפנים שוליים ישרים ורחבים, וניתן היה איפוא להציב בתוכם את הבזיכים. אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר, ר' יוחנן] שצורת לחם הפנים היתה כמין ספינה רוקדת, ולא היו איפוא ללחם שוליים, וצדדיו החיצוניים של הלחם היו משופעים — היכי הוו יתבי [היכן היו ישובים, מונחים] הבזיכין? ומשיבים: מקום עביד להו [היה עושה להם, לבזיכים] בצידו של הלחם, שבו הונחו הבזיכים.

ומוסיפים ושואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר, ר' חנינא] שצורתו של לחם הפנים היתה כמין תיבה פרוצה — היינו דהוו יתבי [זהו ההסבר איך שהיו ישובים, מונחים] ארבעת עשר הקנים שבכל אחת משתי מערכות לחם הפנים, עליהם היו מונחים לחמי הפנים (מלבד החלה התחתונה, שהיתה נתונה על השולחן עצמו), זה למעלה מזה. כאשר כל חלה מונחת על גבי שלושה קנים (מלבד החלה העליונה, המונחת על שני קנים בלבד). אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר, ר' יוחנן] שצורת לחם הפנים היתה כמין ספינה רוקדת, ולא היו איפוא ללחם שוליים, וצדדיו החיצוניים של הלחם היו משופעים — הקנים הללו היכי הוו יתבי [איך היו ישובים, מונחים]? שהרי היו צריכים להחזיק את הלחם ומאחר והיה בסיסו צר לא היה מקום אלא לקנה אחד! ומשיבים: מורשא עביד להו [פינה, תוספת זויתית, היה עושה להם] ללחמים להרחיב את בסיסם במעט ששם היו הקנים נתפסים.

ומוסיפים ושואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר, ר' חנינא] שצורתו של לחם הפנים היתה כמין תיבה פרוצה — היינו דסמכי ליה [זהו ההסבר איך שהיו סומכים אותו] הסניפין (לוחות הזהב שהיו ניצבים בקצות השולחן אל מול מערכות הלחם, ועולים אל מעל לגובה השולחן. ובראשי לוחות אלה ניתנו הקנים, עליהם ניתנו הלחמים) ללחם. שהרי הלחם היה נתון (באורכו) על כל רוחבו של השולחן, ויתרת אורכו של הלחם שמחוץ לשולחן היתה נזקפת כלפי מעלה, בסמוך ובמקביל ללוחות שהיו תומכים בלחם, כדי שלא יפול ארצה. אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר, ר' יוחנן] שצורת לחם הפנים היתה כמין ספינה רוקדת, וצדדיו החיצוניים של הלחם היו משופעים — היכי סמכי ליה [כיצד סמכו אותו] הסניפין הללו שהיו ישרים וזקופים ללחם, שהיה משופע, שלא יפול ויתפורר, והלא לא נגעו הסניפים בלחם אלא בקצותיו העליונים בלבד! ומשיבים: דעגיל להו מיעגל [שהיה מעגל אותם, את הסניפים] באופן שהיו משתפעים פנימה, שהיתה בהם בליטה כלפי פנים במקביל לשיפוע הלחמים, וכך תמכו הסניפים במלוא אורך הלחם, שלא יפול. ושואלים עתה מצד אחר:

בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר, ר' יוחנן] שצורתו של לחם הפנים היתה כמין ספינה רוקדת, היינו דבעינן [זהו הטעם לכך שצריכים אנו] לסניפין, שכיון שאין ללחם שולים, ודפנותיו החיצוניים משופעים, לכך נזקק הוא לקנים שיתמכו בו ולסניפים בתוכם יינתנו הקנים, שהרי אין הלחם יכול לעמוד מכח עצמו. אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר, ר' חנינא] שצורת לחם הפנים היתה כמין תיבה פרוצה, יש לשאול: סניפין למה לי? שהרי הלחם יכול לעמוד בעצמו! ומשיבים: נזקקים אנו לסניפים, ובתוכם קנים כדי לשאת על גביהם את הלחמים, שכן אם היו הלחמים מונחים זה על גבי זה, ללא הפרדה של קנים, אגב יוקרא [מתוך כובדו] של הלחם — היה הלחם המונח תחתיו תלח [נשבר].

ושבים ושואלים עוד: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר, ר' יוחנן] כי צורת לחם הפנים היתה כמין ספינה רוקדת — מובן הדבר כי הסניפין על גבי השלחן היו מונחין, לצורך תמיכה בלחמים המשופעים, לבל יפלו ארצה. אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר, ר' חנינא] כי צורת לחם הפנים היתה כמין תיבה פרוצה, וצורתם היתה מרובעת, כאשר יתרת אורכם, היוצאת אל מחוץ לשולחן, עולה כלפי מעלה בזקיפה — את הסניפין היכא מנח להו [היכן מניח אותם]? וכי אארעא מנח להו [על הארץ מניח אותם]? ומשיבים: אין [כן], שהרי כך אמר ר' אבא בר ממל: לדברי האומר כמין ספינה רוקדת — סניפין על גבי שלחן היו מונחין, לדברי האומר כמין תיבה פרוצה — סניפין על גבי קרקע היו מונחין.

ומבררים: כמאן [כשיטת מי] מבין החכמים הללו, אזלא הא [הולכת ברייתא זו] שאמר ר' יהודה: הלחם הריהו מעמיד את הסניפין, והסניפין הריהם מעמידין את הלחם, שנשענים הם זה על זה? כמאן דאמר [כשיטת מי שאומר] שצורת לחם הפנים היתה כמין ספינה רוקדת, כשיטת ר' יוחנן. שהרי לשיטת ר' חנינא, עמדו הסניפים על הארץ, ולא נזקקו לתמיכת הלחם.