וגדילא מיגדיל [וכל הציצית היתה גדיל, חוטים כרוכים יחד] בלי "ענף" של חוטים פרודים היוצא ממנו. אמר רב: יאי גלימא ולא יאי תכלתא [יפה הגלימה ולא יפה התכלת, הציצית], רבה בר בר חנא אמר: יאי גלימא ויאי תכלתא [יפה הגלימה ויפה התכלת].

ושואלים: במאי קא מיפלגי [במה הם חלוקים]? רבה בר בר חנה סבר [סבור]: כתיב [נאמר] בפרשה אחת "גדיל" ("גדילים תעשה לך". דברים כב, יב) וכתיב [ונאמר] בפרשה אחרת "פתיל" ("ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת". במדבר טו, לח), לומר: יכול לעשות או הכל גדיל, או הכל פתיל כל חוט נפרד לעצמו.

ורב סבר [סבור]: לעולם פתיל גם כן בעינן [צריכים אנו] מלבד הגדיל, וההיא [ואותו] "גדילים" שנאמר למניינא הוא דאתא [למנין הפתילים הוא שבא], שאילו היה נאמר "גדיל" — הרי אלה שנים, כי גדיל משמעו חוטים שמחוברים לאחד, ומה שנאמר "גדילים" כוונתו איפוא ארבעה, ובא הכתוב לומר: עשה גדיל מארבעה חוטים — ופותליהו מתוכו שיהיו פתילים יוצאים ממנו.

א אמר שמואל משמיה [משמו] של לוי: חוטי צמר פוטרין כלומר, מקיימים בהם מצות ציצית, בבגד של פשתן.

איבעיא להו [נשאלה להם] ללומדים: חוטים של פשתן מהו שיפטרו בבגד של צמר? וצדדי השאלה: האם נאמר כי צמר בשל פשתים הוא דפטר [שפוטר], שכיון שהתכלת פטרה [פוטרת] בגד פשתים, שפתיל התכלת הוא לעולם עשוי צמר — צמר לבן נמי פטר [גם כן פוטר] בגד פשתים, אבל חוט פשתים בצמר לא יפטור.

או דלמא [שמא] כיון דכתיב [שנאמר]: "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו. גדלים תעשה לך" (דברים כב, יא— יב) להתיר שעטנז בציצית, אם כן לא שנא [אינו שונה] צמר בפשתים ולא שנא [לא שונה] פשתים בצמר?

ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] תשובה לדבר ממה שאמר רחבה אמר רב יהודה בפירוש: חוטי צמר פוטרין בשל פשתן ושל פשתן פוטרין בשל צמר. אגב כך מביאים את המשך דבריו: חוטי צמר ופשתים פוטרין בכל מקום כלומר, בכל מין של בגד, ואפילו בשיראין (של משי).

ומעירים: ופליגא [וחלוק] הדבר על דברי רב נחמן, שאמר רב נחמן: השיראין פטורין מן הציצית בכלל. איתיביה [הקשה לו] רבא לרב נחמן ממה ששנינו בברייתא: השיראין, והכלך, והסריקין שכולם מיני משי — כולן חייבין בציצית! אמר לו: חייבים הם רק מדרבנן [מדברי סופרים], ולא מדין תורה.

הקשה לו: אי הכי [אם כך], אימא סיפא [אמור את סופה] של אותה ברייתא: וכולן, השיראין והכלך וסריקין — צמר ופשתים יחדיו פוטרין בהן, צמר לתכלת, ופשתן לחוטי הלבן. ומעתה, אי אמרת בשלמא דאורייתא [נניח אם אומר אתה שחיובם הוא מן התורה] — היינו דמישתרו בהו [זהו הטעם שמותרים בהם] כלאים, שנותן בהם יחד צמר לתכלת ופשתים ללבן, אלא אי אמרת דרבנן [אם אומר אתה שחיובם הוא מדברי סופרים], היכי מישתרי בהו [איך מותרים בהם] כלאים? ומשיבים, אימא [אמור]: או חוטי צמר או חוטי פשתים נותנים בהם, ולא שניהם יחד.

ומעירים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר], דקתני סיפא [ממה שהוא שונה בסוף]: הן, המינים הללו של משי — במינן פוטרין אפשר לעשות מהם ציציות ממין אותו בגד, אבל שלא במינן לבגדים ממין אחר — אין פוטרין. ומעתה, אי אמרת בשלמא דרבנן [נניח אם אומר אתה שחיובם בציצית הוא מדברי סופרים] — היינו דמיפטרו [זהו הטעם שהם נפטרים] בציציות שמ מינן, אלא אי אמרת דאורייתא [אם אומר אתה שחיובם מן התורה], הרי מן התורה רק צמר ופשתים הוא דפטר [שפוטר], ולא מינים אחרים!

ודוחים: אי משום הא לא איריא [אם משום זה אין להוכיח], שיש לומר שמן התורה שאר מינים פוטרים במינם, כדברי רבא. שרבא רמי [השליך, הראה סתירה], כתיב [נאמר]: "ציצית הכנף" (במדבר טו, לא) לומר שתהא ממין הכנף, ומשמע — מכל מין של אריג. וכתיב [ומצד אחר נאמר]: "צמר ופשתים... גדילים תעשה לך" (דברים כב, יא— יב), ומשמע שעושים גדילים רק מצמר ופשתים!

הא כיצד? חוטי צמר ופשתים — פוטרין בין במינן בין שלא במינן, שאר מינין — במינן הם פוטרין, שלא במינן אין פוטרין.

ומעירים: ורב נחמן, הסבור שבגד משי פטור מן התורה מן הציצית, מהיכן הוא למד? כדתנא דבי [כמו התנא מבית מדרשו] של ר' ישמעאל,

דתנא דבי [ששנה התנא מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: הואיל ונאמרו בגדים בתורה כמה פעמים בסתם, כגון במצות ציצית "על כנפי בגדיהם" (במדבר טו, לח), ופרט לך הכתוב באחד מהן שהכוונה לצמר ופשתים, שנאמר בצרעת הבגד: "בבגד צמר או בבגד פשתים" (ויקרא יד, מז), יש ללמוד שאף כל בגדים האמורים בתורה הם צמר ופשתים, וכל העשוי מאריג אחר אינו קרוי "בגד" מן התורה.

אמר אביי: והאי תנא דבי [ותנא זה מבית מדרשו] של ר' ישמעאל מפקא מאידך תנא דבי [מוציא מדבריו של תנא אחר של בית] ר' ישמעאל, הסבור שכל מיני האריגים בכלל "בגד". דתנא דבי [ששנה בבית מדרשו] של ר' ישמעאל: נאמר "בגד" (שם), אין לי אלא בגד צמר, מנין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים ונוצה כלומר, צמר של עזים, וכן הכלך והסריקין והשיראין, שהם מיני משי, מנין שגם בהם נוהג דין זה? תלמוד לומר: "או בגד", לרבות, שגם אלה בכלל.