ומקשים: והא [והרי] רב חסדא ורבה בר רב הונא מצלו בהו באורתא [היו מתפללים בהן בערב]! ומשיבים: ההוא מעשה זה פליגא [חלוק] על ההלכה שאמר רב נחמן.

ושואלים: ומי [והאם] אמר רבה בר רב הונא הכי [כך] שלילה הוא זמן תפילין? והא [והרי] אמר רבה בר רב הונא: אם ספק חשיכה ספק לא חשיכה — לא חולץ תפילין, משום שעדיין אין זה לילה ודאי, אבל גם לא מניח אותן לכתחילה. ונדייק מכאן: הא [הרי] אם ודאי חשיכה — חולץ! ומשיבים: התם [שם] בערב שבת איתמר [נאמר] הדבר, מפני שאינו רשאי להניח תפילין בשבת, שאינה זמן תפילין, ולא מפני שהוא לילה.

על תירוץ זה מקשים: מאי קסבר [מה הוא סבור]? אי קסבר [אם הוא סבור] שלילה הוא זמן תפילין, אם כן שבת נמי [גם כן] זמן תפילין. אי קסבר [אם הוא סבור]: שבת לאו [אינה] זמן תפילין, אם כן לילה נמי [גם כן] לאו [אינו] זמן תפילין, דמהיכא דממעטא [שהרי מאותו מקום שמתמעטת] השבת מתפילין, מהתם ממעטי [משם מתמעטים] גם הלילות!

דתניא [ששנויה ברייתא]: לאחר הציווי על התפילין נאמר: "ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה" (שמות יג, י), ומכאן נדייק: "ימים" — ולא לילות, "מימים" — הרי זה בא למעט: ולא כל הימים, פרט לשבתות וימים טובים, אלו דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לפסח בלבד, שבו עוסקת בעיקר פרשיה זו, לומר שצריך לעשותו מידי שנה בשנה, ולא לענין תפילין. ואם כן, ר' יוסי הגלילי שממעט לילה מתפילין — ממעט גם שבת!

ומשיבים: רבה בר רב הונא נפקא ליה [יוצא לו] פטור תפילין בשבת ממקור אחר, מהיכא דנפקא ליה [ממקום שיוצאת לו] הלכה זו לר' עקיבא. דתניא [ששנויה ברייתא], ר' עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים? תלמוד לומר: "והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" (שם טז), ויש לדייק: דברים אלו אמורים דווקא במי שצריכין אות, סימן וזכר ליציאת מצרים, יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן (עצמם) אות וזכר ליציאת מצרים.

ועוד בענין תפילין בלילה, אמר ר' אלעזר: כל המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר במצות עשה, ור' יוחנן אמר: עובר בלאו, במצות לא תעשה. ושואלים: לימא [האם לומר] כי בדברי ר' אבין אמר ר' אילעא קא מיפלגי [חלוקים הם], שאמר ר' אבין אמר ר' אילעא: כל מקום שנאמר בתורה "השמר" או "פן" או "אל" — אינו אלא מצות לא תעשה,

דמר אית ליה [שחכם זה, ר' יוחנן, יש לו, סבור] כר' אבין, ולפיכך מה שנאמר: "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים" ולא לילות, הוא מצות לא תעשה, ומר לית ליה [וחכם זה, ר' אלעזר, אין לו, אינו סבור] כר' אבין, ו"שמרת" הוא מצות עשה?

ודוחים: לא, דכולי עלמא אית להו [לדעת הכל יש להם] סבורים הם כדברי ר' אבין אמר ר' אילעא, והכא בהא קא מיפלגי [וכאן בזה הם חלוקים], מר סבר [חכם זה, ר' אלעזר, סבור]: "השמר" שכתוב בענין של לאו, כאשר יש ציווי האוסר לעשות דבר — הרי הוא לאו, ו"השמר" שנאמר לגבי מצות עשה — נחשב מצות עשה, ולפיכך "ושמרת" האמור במצות עשה של תפילין הוא מצות עשה, ומר סבר [וחכם זה, ר' יוחנן, סבור]: "השמר" שכתוב במקום של עשה נמי [גם כן] לאו הוא.

ואמר ר' אלעזר: אף על פי שאסור להניח תפילין בלילה, אם עושה כן כדי לשמרן, שלא ייגנבו וכיוצא בזה — מותר. ואמר רבינא: הוה יתיבנא קמיה [הייתי יושב לפני] רב אשי וחשך היום והניח תפילין, ואמרי ליה [ואמרתי לו]: האם לשמרן קא בעי להו מר [רוצה אותן אדוני]? ואמר לי: אין [כן], וחזיתיה לדעתיה [וראיתי את דעתו] דלאו [שלא] לשמרן הוא בעי [צריך], אלא שהוא סבור שהלכה כדעת האומרים שלילה זמן תפילין, אבל קסבר [סבור היה]: הלכה היא ואין מורין כן לאחרים, ולכן השיב לי כפי שהשיב.

א אמר רבה בר רב הונא: חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה, קל וחומר מציץ שבראש הכהן הגדול: ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת של שם ה', שחקוק בו "קדש לה' ", אמרה תורה: "והיה על מצחו תמיד" (שמות כח, לח), וכוונתו — שלא תסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה של שם ה', על אחת כמה וכמה!

ב תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר "על ידך" (שם יג, ט) — זו יד שמאל. אתה אומר: שמאל, או אינו אלא ימין? תלמוד לומר: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" (ישעיהו מח, יג), משמע שסתם "יד" — יד שמאל היא. וכן הוא אומר בפסוק אחר: "ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים" (שופטים ה, כו), ואומר: "למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה" (תהלים עד, יא), שמכולם עולה ש"יד" היא יד שמאל.