סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַדַּעְתָּא דְּגִינָּה הוּא דַּעֲבִידָא
אַבָּיֵי וְרָבָא עָבְדִי כְּרַבָּה וְרַב יוֹסֵף וְרַב אָשֵׁי עָבֵיד כְּרַב וּשְׁמוּאֵל לְחוּמְרָא וְהִילְכְתָא כְּרַב וּשְׁמוּאֵל לְחוּמְרָא
אִיתְּמַר לוּל פָּתוּחַ מִן הַבַּיִת לַעֲלִיָּיה אָמַר רַב הוּנָא אִם יֵשׁ לוֹ פֶּתַח אֶחָד חַיָּיב בִּמְזוּזָה אַחַת אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פְּתָחִין חַיָּיב בִּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת אָמַר רַב פָּפָּא שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַב הוּנָא הַאי אִינְדְּרוֹנָא דְּאִית לֵיהּ אַרְבְּעָה בָּאבֵי חַיָּיב בְּאַרְבַּע מְזוּזוֹת פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא אַף עַל גַּב דִּרְגִיל בְּחַד
אָמַר אַמֵּימָר הַאי פִּיתְחָא דְּאַקַּרְנָא חַיָּיב בִּמְזוּזָה אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר וְהָא לֵית לֵיהּ פַּצִּימִין אֲמַר לֵיהּ עָדֵי פַּצִּימֵי
רַב פָּפָּא אִיקְּלַע לְבֵי מָר שְׁמוּאֵל חֲזָא הָהוּא פִּיתְחָא דְּלָא הֲוָה לֵיהּ אֶלָּא (פַּצִּים אֶחָד) [חַד פַּצִּימָא] מִשְּׂמָאלָא וַעֲבִידָא לֵיהּ מְזוּזָה אֲמַר לֵיהּ כְּמַאן כְּרַבִּי מֵאִיר אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר מִיָּמִין מִשְּׂמֹאל מִי אָמַר
מַאי הִיא דְּתַנְיָא בֵּיתֶךָ בִּיאָתְךָ מִן הַיָּמִין אַתָּה אוֹמֵר מִן הַיָּמִין אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִשְּׂמֹאל תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּיתֶךָ מַאי תַּלְמוּדָא אָמַר רַבָּה דֶּרֶךְ בִּיאָתְךָ מִן הַיָּמִין דְּכִי עָקַר אִינִישׁ כַּרְעֵיהּ דְּיַמִּינָא עָקַר
רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַחָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר מֵהָכָא וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אוֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרֵי הַסַּף אֶת כׇּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'
מַאי רַבִּי מֵאִיר דְּתַנְיָא בַּיִת שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא פַּצִּים אֶחָד רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב בִּמְזוּזָה וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן מְזוּזוֹת כְּתִיב
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּתַנְיָא מְזוּזוֹת שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִיעוּט מְזוּזוֹת שְׁתַּיִם כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מְזוּזוֹת בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר הָוֵי רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי וְאֵין רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט מִעֲטוֹ הַכָּתוּב לִמְזוּזָה אַחַת דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁתֵּי מָה תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁתֵּי זֶה בָּנָה אָב כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מְזוּזוֹת אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב שְׁתַּיִם
תָּנוּ רַבָּנַן וּכְתַבְתָּם יָכוֹל יִכְתְּבֶנָּה עַל הָאֲבָנִים נֶאֱמַר כָּאן כְּתִיבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּתִיבָה מָה לְהַלָּן עַל הַסֵּפֶר אַף כָּאן עַל הַסֵּפֶר
אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ נֶאֱמַר כָּאן כְּתִיבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּתִיבָה מָה לְהַלָּן עַל הָאֲבָנִים אַף כָּאן עַל הָאֲבָנִים
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין כְּתִיבָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת מִכְּתִיבָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת וְאֵין דָּנִין כְּתִיבָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת מִכְּתִיבָה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי רַחֲמָנָא אָמַר עַל מְזוּזֹת וְאַתְּ אָמְרַתְּ נֵילַף כְּתִיבָה כְּתִיבָה אָמַר קְרָא וּכְתַבְתָּם כְּתִיבָה תַּמָּה וַהֲדַר עַל הַמְּזוּזוֹת
וּמֵאַחַר דִּכְתִיב הַאי גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי אִי לָאו גְּזֵירָה שָׁוָה הֲוָה אָמֵינָא לִיכְתְּבַאּ אַאַבְנָא וְלִיקְבְּעַהּ אַסִּיפָּא קָא מַשְׁמַע לַן
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִילִּין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ וַאֲפִילּוּ כְּתָב אֶחָד מְעַכְּבָן פְּשִׁיטָא
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְקוֹצוֹ שֶׁל יוּד וְהָא נָמֵי פְּשִׁיטָא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְאִידַּךְ דְּרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כׇּל אוֹת שֶׁאֵין גְּוִיל מוּקָּף לָהּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ פְּסוּלָה

רש"י

והילכתא כרב ושמואל לחומרא. ומצריך מזוזה לתרוייהו דס''ל כרבי יוסי: לול הפתוח מן הבית לעלייה. זהו דרכן ארובה באמצע העלייה ועולין לה מן הבית במעלות ועושין ד' מחיצות סביב המעלות למטה כדי שלא ירד אדם מן העלייה לבית כי אם ברשות בעליה ועושין פתח במחיצות וכן עושין בני עליה ד' מחיצות סביב הארובה למעלה ובהן פתח: אם יש לו ב' פתחים. אחד בבית ואחד בעלייה כדפירשתי: אע''ג דרגיל בחד. מינייהו טפי דהא דאמרן לעיל הלך אחר הרגיל ה''מ כגון תרי בבי ורגיל בחד בטילה אידך לגביה אבל תלתא לגבי חד לא בטלי ל''א מתשובת הגאונים הלך אחר הרגיל שהיה רגיל שבני אדם רגילים לצאת ולבא בו ולמעוטי פתחא דרבי שאינו עשוי אלא לו לבדו ולאיתויי פתחא דרב הונא שהיה רגיל אף לאחרים אבל ב' פתחים או ג' לחדר אחד וכולן נעשו לביאת כל בני הבית שהיו מרובין ותשמיש אחד בחדר תדיר והוצרכו לו פתחים הרבה כולן חייבין במזוזה. ואף על פי שנתמעט תשמיש ואינן צריכין עכשיו לכולן אלא לאחד מהן: דאקרנא. בקרן זוית של בית: והא אין לה פצימין. מזוזות אלא ראשי הכתלים: עדי. הרי כלומר אלו ראשי הכתלים הן הן פצימין: פצים אחד. שהיה הפתח אצל הזוית וציר הפתח הוא הזוית ואין אצלו כלום ואין לו פצים אלא סף שסוגר בו: כר''מ. מפרש לקמן דמחייב מזוזה לבית שאין לו אלא פצים אחד: מאי היא. מנלן דמימין: ביאתך מן הימין. דרך ימין לביאה: דרך ביאתך. לביאה ולא ליציאה: מימין בבוא איש בית ה'. כשהיה אדם נכנס לפתח עזרה מזרחי והולך למערב ה''ל אותו ארון מימין שהיה נתון אצל קיר צפוני של מזבח מימין בבוא אצל המזבח אלמא דרך ימין הויא ביאה וכל דבר הנתון דרך ביאה צריך ליתנו מימין: מיעט הכתוב למזוזה. שאם אין בו אלא פצים אחד חייב: שאין תלמוד לומר שתי. דמיעוט מזוזות שתים: להלן כתיבה. וכתב לה ספר (דברים כד): ולהלן כתיב. וכתבת על האבנים: ספר כריתות נוהג לדורות. כתיבת אבנים הוראת שעה היתה: שנאמר להלן כו'. כלומר וצריך ליכתוב בדיו בין במזוזות בין בגט כמו שנאמר מפיו יקרא אלי וגו' כלומר מהאי קרא נפקא דספר בדיו בעינן: רחמנא אמר על מזוזות. דמשמע כתבם על הסף ממש ולא באגרת: כתיבה תמה. ואין כתיבה תמה על העצים ואבנים אלא על הספר: והדר. שימה במזוזות: ג''ש. כתיבה כתיבה: ליכתבא אאבנים. יחקקה בסכין על האבנים דהויא כתיבה תמה: והדר ליקבעה. לאבן אסיפא בצורת הפתח ואיקיים כתיבה תמה והדר על המזוזות:

תוספות

מ''ר כשהוא אומר מזוזות בפרשה שניה שאין ת''ל. משמע קצת דכתיבי מזוזות מלא בב' ווי''ן ולא מזוזת חסר דהא רבי ישמעאל אית ליה יש אם למסורת בריש סנהדרין (דף ד:) גבי לטטפת ומיהו אין ראיה מזה דה''נ אשכחן ר''ע דאית ליה יש אם למקרא בההיא דלטטפת ובפרק כל שעה (פסחים דף לו.) אית ליה יש אם למסורת: נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה. ופירש בקונטרס גבי גט דכתיב וכתב לה ספר כריתות וקשיא דהא תנן (גיטין דף יט.) על עלה של זית ועל קרן של פרה כותבין ודקאמר ספר לספירת דברים ונראה לפרש דדריש מכתיבה דפרשת סוטה או מכתיבה דמשנה תורה שהמלך כותב דכתיב (דברים יז) וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר והיינו נוהג לדורות ואם תאמר אדרבה נילף מגט וי''ל דמזוזה וס''ת חובת דורות ומצות. מ''ר: כמה שנאמר להלן כו' פירש בקונטרס כלומר וצריכה ליכתב בדיו בין מזוזה בין גט כמה שנאמר להלן ותימה גדולה פירושו דהא מכשירין גט בסיקרא ובסם (גיטין דף יט.). מ''ר: וכתבתם אמר קרא כתיבה תמה והדר על מזוזות. צריך הוא לדרשה דכתיבה תמה דלא מצינו למימר אמר קרא וכתבתם והדר על מזוזות דה''נ כתיבה דהתם וכתבת על האבנים ולא אמרינן וכתבת והדר על האבנים אלא מכתיבה תמה דריש כדפירש הקונטר' דכתיבה תמה לא שייכא על האבנים לפי שאינה מתקיימת. מ''ר:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר