סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תָּא שְׁמַע דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה הָכִי קָאָמַר דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד נִטְמָא בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה
מַתְנִי' נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ נִשְׂרְפוּ שְׁיָרֶיהָ אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֵׁירָה וּכְמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּסוּלָה
גְּמָ' אָמַר רַב וְהוּא שֶׁנִּטְמְאוּ כׇּל שְׁיָרֶיהָ אֲבָל מִקְצָת שְׁיָרֶיהָ לָא
קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ נִטְמָא אֵין אָבוּד וְשָׂרוּף לָא מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר שִׁיּוּרָא מִילְּתָא הִיא אֲפִילּוּ אָבוּד וְשָׂרוּף נָמֵי אִי קָסָבַר שִׁיּוּרָא לָאו מִילְּתָא הִיא וְנִטְמָא מַאי טַעְמָא דִּמְרַצֵּה צִיץ אִי הָכִי כׇּל שְׁיָרֶיהָ נָמֵי
לְעוֹלָם קָסָבַר שִׁיּוּרָא מִילְּתָא הִיא וְנִטְמָא וְהוּא הַדִּין לְאָבוּד וְשָׂרוּף וְהַאי דְּקָאָמַר נִטְמָא רֵישַׁיְיהוּ נָקֵט
כִּדְתַנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב זוֹרֵק אֶת הַדָּם
כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם וּבָעוֹלָה אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב זוֹרֵק אֶת הַדָּם מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל וּבַמִּנְחָה אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת לֹא יִזְרוֹק
מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּהּ אָמַר רַב פָּפָּא מִנְחַת נְסָכִים סָלְקָא דַּעְתָּךְ הוֹאִיל וּבַהֲדֵי זֶבַח קָא אָתְיָא כְּגוּפֵיהּ דְּזִיבְחָא דָּמְיָא קָא מַשְׁמַע לַן
מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וּמָטוּ בַּהּ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא אָמַר קְרָא וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' חֵלֶב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר
וְאַשְׁכְּחַן חֵלֶב יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת מְנָלַן דְּקָתָנֵי וּבַמִּנְחָה אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת לֹא יִזְרוֹק מִנְחָה הוּא דְּלֹא יִזְרוֹק הָא יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת יִזְרוֹק
מְנָלַן רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר לְרֵיחַ נִיחֹחַ כֹּל שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב חֵלֶב וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב לְרֵיחַ נִיחֹחַ דְּאִי כְּתַב חֵלֶב הֲוָה אָמֵינָא חֵלֶב אִין יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת לָא כְּתַב רַחֲמָנָא רֵיחַ נִיחֹחַ וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לְרֵיחַ נִיחֹחַ הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מִנְחָה כְּתַב רַחֲמָנָא חֵלֶב
מַתְנִי' שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת פָּסוּל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר הִקְטִיר קוּמְצָהּ פַּעֲמַיִם כְּשֵׁרָה
גְּמָ' אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר קְרָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד כְּחַטָּאת עוֹבְדָהּ בְּיָמִין כְּחַטָּאת בִּכְלִי עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל כְּאָשָׁם
וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ מִכְּלֵי שָׁרֵת מַעֲלֵהוּ וּמַקְטִירוֹ אֲפִילּוּ בְּהֶמְיָינוֹ וַאֲפִילּוּ בִּמְקִידָּה שֶׁל חֶרֶשׂ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר הַכֹּל מוֹדִים בַּקּוֹמֶץ שֶׁטָּעוּן קִידּוּשׁ
מֵיתִיבִי הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים וְעֵצִים שֶׁהֶעֱלָן בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי בֵּין בְּיָמִין וּבֵין בִּשְׂמֹאל כְּשֵׁרִין הַקּוֹמֶץ וְהַקְּטוֹרֶת וְהַלְּבוֹנָה שֶׁהֶעֱלָן בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי בֵּין בְּיָמִין בֵּין בִּשְׂמֹאל כְּשֵׁרִין תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא
אָמַר לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא לִצְדָדִין קָתָנֵי בַּיָּד בְּיָמִין בִּכְלִי בֵּין בְּיָמִין בֵּין בִּשְׂמֹאל
תָּא שְׁמַע קְמָצוֹ שֶׁלֹּא מִכְּלֵי שָׁרֵת וְקִידְּשׁוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת וְהֶעֱלוֹ וְהִקְטִירוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת פָּסוּל רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּמַתַּן כְּלִי
אֵימָא מִמַּתַּן כְּלִי וְאֵילָךְ
תָּא שְׁמַע וַחֲכָמִים אוֹמְרִים קוֹמֶץ טָעוּן כְּלִי שָׁרֵת כֵּיצַד קוֹמְצוֹ מִכְּלִי שָׁרֵת וּמְקַדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת וּמַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ מִכְּלִי שָׁרֵת מַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת וְדַיּוֹ
אֵימָא כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ וְקִדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת מַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ וְדַיּוֹ
תָּא שְׁמַע קָמַץ בִּימִינוֹ וְנָתַן בִּשְׂמֹאלוֹ יַחְזִיר לִימִינוֹ בִּשְׂמֹאלוֹ

רש"י

תא שמע דם שנטמא וזרקו כו'. קשיא לרב שילא דקתני אם זרקו במזיד לא הורצה: מתני' כמדת רבי אליעזר. דאמר בפרק כיצד צולין (פסחים דף עז.) דם אע''פ שאין בשר ה''נ קומץ אע''פ שאין שיריים (בשיריה) כשרה להקטיר הקומץ: כמדת רבי יהושע. דאמר (שם) אם אין בשר אין דם אם אין דם אין בשר: גמ' והוא שנטמאו כל שיריה. הוא דאמר רבי יהושע דפסול להקטיר הקומץ: קס''ד נטמא אין. כלומר בנטמאו שיריה הוא דאמרינן אם נשתייר מקצת שלא נטמא כשרה אפי' לרבי יהושע אבל אבדו קצת שיריה או נשרפו אמר רבי יהושע דפסולה הואיל וכולה בעינן קיים מדקא נקיט רב לשון טומאה ולא נקט נמי לשרוף ואבוד דמתני': מאי קסבר. רב אי קסבר שיורא מילתא כו': רישייהו. דנטמאו קתני במתני' ברישא: כדתניא. רבי יהושע נמי מכשר היכא דאיכא שיור אפי' באבוד ושרוף: זורק הדם. דקרינא ביה הבשר והדם: כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אין זורק. שאין אכילה והקטרה מצטרפין: מנחה מאי עבידתיה. מאי זריקה איתא במנחה: כגופא דזביחא דמיא. דתיהוי במקום בשר כאילו נשתייר בשר קמ''ל דלא: מנהני מילי. דאם לא נשתייר בשר אלא חלב זורק את הדם: דכתיב והקטיר החלב וגו'. רישיה דקרא הכי וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' לפני אהל מועד והקטיר החלב וגו' אלמא דמשום חלב זריק ליה לדם: יותרת ושתי הכליות מנלן. דאם לא נשתיירו אלא הן זורק את הדם דחזינן לעיל דהכי הוא דקתני ובמנחה אפילו כולה (כליל) [קיים] כו': לריח ניחוח. והקטיר החלב לריח ניחוח: כתב רחמנא חלב. דמשמע דריח ניחוח לא מרבי אלא דומיא דחלב דמגופיה דזבח הוא: מתני' שלא בכלי שרת. שלא קדש קומץ בכלי שרת דבתחילת מנחה ודאי לא פליגי דבעיא כלי כדאמרינן בפרק שתי הלחם (לקמן צו.) שאלו את רבי זו מנין כו': גמ' בא לעובדה ביד. הקטרת קומץ שהיא במקום זריקה ביד שלא קדשו בכלי: עובדה בימין כחטאת. שהוא עובד נמי זריקתה באצבע ובימין דכתיב ביה ולקח הכהן ומדמה באצבעו ואמרי' (זבחים כד:) כ''מ שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין אלמא מדאקשה לחטאת ש''מ דלא בעיא כלי ובלבד שיעבדנו בימין: בשמאל כאשם. שזריקתו בכלי ולא ביד דאין לך טעון מתנת אצבע אלא חטאת בלבד דהכי אמרינן בזבחים (דף כד:) דלר' שמעון זריקה כשרה דתניא זרק בשמאל פסול ור' שמעון מכשיר משום דבשאר זריקת הקרבנות לא כתיב אצבע אלא כהונה ולר' שמעון כהונה בעיא אצבע: בהמיינו. אבנט: מקידה. כלי חרס: הכל מודים בקומץ שטעון קידוש. וכי מכשר ר' שמעון בהקטר שאם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר: ועצים. עצי מערכה: תיובתא דרבי יהודה. דאמר ביד עובדה בימין דהא הכא קתני אפי' ביד שמאל בלא כלי והא ודאי ר' שמעון היא דהא מכשר שלא בכלי שרת: קמצו שלא מכלי שרת. שנתקדשה בו המנחה: מכשירין במתן כלי. אפי' שלא בכלי שרת תיובתא דרב נחמן דאמר הכל מודים כו': ממתן כלי ואילך. הולכה והקטרה לא בעינן כלי שרת: תא שמע. לרב נחמן: ונתן בשמאלו. בלא כלי יחזיר לימינו [כדאמרינן לעיל בא לעובדה] ביד עובדה בימין: בשמאלו

תוספות

אשכחן חלב כו'. ובשר נפקא לן מקרא בפרק כיצד צולין (פסחים דף פ.). מ''ר: ורבי ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת כו'. קמיצה בימין נפקא לן בפ' קמא בסופו (לעיל דף י:) אליבא דרבי שמעון מרבי יהודה בריה דרבי חייא ורבי ינאי דלית ליה נפקא ליה שפיר בג''ש דיד יד כדמוכח לעיל בסוף פ''ק (ג''ז שם). מ''ר: הקטר חלבים ואברים בין בימין בין בשמאל כשירה. מצי למימר דאתיא כר''ש כמו דסיפא דקומץ אבל לרבנן בעי ימין אי נמי אפילו לרבנן איכא לאכשורי הקטר חלבים בשמאל כמו הולכת איברים לכבש דלעיל בסוף פ''ק (ג''ז שם.). מ''ר: הקומץ והקטורת ולבונה כו'. האי דלא ערבינהו דלמא תלת תלת שמעינהו. מ''ר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר