|
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש
מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות
⎯
פירוש 'חברותא' (מאת הרב יעקב שולביץ)דף קכ - במה עופות, שאין המום פוסל בהן, בכל זאת זמן פוסל בהן. קדשי במה קטנה, שהמום פוסל בהן, וכי אינו דין שזמן פוסל בהן. ואם תטען לפרוך את הקל וחומר: מה לעופות שפוסל בהן זמן, שכן יש בהם חומרא אחרת, שהרי אין הזר כשר בהן, תאמר בבמה קטנה שהזר כשר בה, והואיל והזר כשר בה לא יהא זמן פסול בה? תלמוד לומר "וזאת תורת זבח השלמים". ודרשינן, תורה אחת לכל השלמים, ואפילו לשלמים הקרבים בבמה קטנה, לעשות את דיני זמן שנאמרו באותה פרשה, שתודה נאכלת ליום ולילה ושלמים לשני ימים ולילה, שינהגו גם בבמה קטנה כדיני זמן של במה גדולה. [252] ומכאן יש ללמוד גם לשאר הפסולים השנויים במשנתנו, והם פיגול וטמא [253], שינהגו בבמה קטנה, שכולם אמורים בפרשה זו של שלמים. הדרן עלך פרק פרת חטאת וסליקא לה מסכת זבחיםהערות[252] רש"י פירש שנותר נלמד מפיגול, ותמה הרש"ש למה הוצרך לכך, והרי גם נותר נאמר באותה פרשה. ובעולת שלמה ביאר שכוונתו לחיוב כרת על נותר שאין חיוב כרת אמור אלא בפיגול. ובמשך חכמה [שמות כט, לד] הוכיח מקרבנות המילואים שלא נאמר בבמה איסור וכרת של לא תותירו, אלא רק דין פסול ושריפה. [253] רש"י פירש שנאמר בטמא והנפש אשר תאכל, ומדבריו משמע שהכוונה לטומאת הבשר, וכן משמע בפירושו לסוף המשנה וכמו שדקדק המשנה למלך [פ"א מקר"פ ה"ג, והובא שם]. וראה ברכת הזבח וצאן קדשים שהכוונה לכלול גם שלא יעבוד טמא בבמה, וכפרש"י לעיל [טז, א]. |