סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

ומעתה מבררים האם אכן שיטתו של ר' יהושע היא כהסברו של רב אדא בר אהבה. ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנה במסכת קינים: שתי נשים יולדות (שכל אחת מהן חייבת, כדין יולדת, להביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת העוף ואחד לעולת העוף) שהביאו כבר מחצית חובתן (האחת, הביאה עולתה והאחרת הביאה חטאתה), ועתה הביאו כהשלמת חובתן קן ובו שני גוזלות, וקבעו כי גוזל זה ישמש חטאת לזו שהביאה כבר עולתה, וגוזל זה ישמש עולה לזו שהביאה חטאתה, והתערבו הגוזלות.

אם עשה הכהן המקריב את שתיהן למעלה מחוט הסיקרא שבמזבח, וכדין עולת העוף — מחצה (אחד מהם, העולה) כשר, ומחצה (אחד מהם, החטאת) פסול. וכיוצא בזה, אם עשה הכהן המקריב את שתיהן למטה מחוט הסיקרא שבמזבח, וכדין חטאת העוף — מחצה כשר ומחצה פסול, שכן הגוזל לחטאת העוף הוקרב כדינו, ואילו הגוזל לעולת העוף נפסל. אבל אם עשה הכהן אחת למעלה ואחת למטהשתיהן פסולות, שכן אני חושש ואומר: אפשר וזו שנועדה לחטאת קרבה למעלה ונפסלה בכך, וזו שנועדה לעולה קרבה למטה ונפסלה אף היא.

ואולם להסברו של רב אדא בר אהבה בשיטת ר' יהושע יש לשאול: נהי נמי [גם אם אמנם] עולה קרבה למטה מה בכך? תימשוך ותהוי [תימשך משם עולה ותהיה] זאת חטאת העוף!

ודוחים: אין מכאן ראיה, שכן אימור [אמור] שאמר ר' יהושע שנעקרה עולת העוף ונעשית חטאת העוף, דווקא במקרה של חד גברא [איש אחד] שכהן עושה את עולתו למטה לשם חטאתו, ואולם בתרי גברי [בשני אנשים] שונים, שהכהן מקריב את עולתו של אחד לשם חטאתו של אחר, מי [האם] גם כן אמר?

ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו עוד במסכת קינים: שתי יולדות שהביאו בשותפות את קיניהן באופן זה: קן אחד שיש בו גוזל לחטאת וגוזל לעולה (אבל לא נקבע של מי החטאת ושל מי העולה), וקן סתומה (שלא נקבע איזה מהם לחטאת ואיזה לעולה), וקן מפורשת (שנקבע איזה מהם לחטאת ואיזה לעולה, וגם נקבע מי הבעלים של כל גוזל).

אם עשה הכהן את כולן למעלה מחוט הסיקרא, וכדין עולת העוף — מחצה כשר (שלושה גוזלות שנועדו לעולת העוף) ומחצה פסול (שלושה גוזלות שנועדו לחטאת העוף). וכיוצא בזה, אם עשה את כולן למטהמחצה כשר (שלושת הגוזלות לחטאת) ומחצה פסול (שלושת הגוזלות לעולה). אם עשה את חציין של כל קן וקן למעלה וחציין למטהאינה כשירה מכל שלש הקינים אלא סתומה, שלא נתפרש בה מי לחטאת ומי לעולה, והכהן בעצם עשייתו קובע שהגוזל שנעשה למעלה הוא עולת העוף וזה שנעשה למטה הוא חטאת העוף. ומתחלקת הקן הסתומה ביניהן, שהרי שותפות הן בקן זו, והאחת יצאה בה ידי חטאתה והשנית יצאה בה ידי עולתה.

ונדייק: דווקא הקן הסתומה היא שכשירה, ואילו הגוזלות המפורשין לחטאת ולעולה לא כשירים, שמא העולות נעשו למטה והחטאות למעלה. ולהסברו של רב אדא בר אהבה בשיטת ר' יהושע, יש לשאול על כך: ואמאי [ומדוע] הם כשרים? הרי נהי נמי [גם אם אמנם] עולה קרבה למטה, מה בכך, תימשוך ותיהוי [תימשך משם עולה ותהיה] זאת חטאת העוף!

וכי תימא [ואם תאמר]: הא [משנה זו] היא שלא כשיטת ר' יהושע, ואולם מי מצית אמרת הכי [האם יכול אתה לומר כך]?

תא שמע [בוא ושמע] ראייה שמשניות מסכת קינים הינן בשיטת ר' יהושע, שכן שנינו שם בהמשך המשניות: האשה שאמרה בהיותה בהריון: "הרי עלי בנדבה קן (זוג תורים או בני יונה) אם אלד זכר" נוסף על הקן שכל יולדת חייבת בו — אם אכן ילדה זכר, מביאה שתי קינים, אחת לקיום נדרה ואחת לחובתה.

נתנתן לכהן את ארבעת הגוזלות, ולא פירשה מה חטאת ומה עולה — הכהן צריך לעשותן שלש גוזלות למעלה מחוט הסיקרא, וכדין עולת העוף (קן נדבה שכולו עולת העוף, וגוזל אחד מקן החובה) ואחת הגוזלות צריך לעשות למטה, כדין חטאת העוף.

אם לא עשה כן, אלא עשה שתים למעלה ושתים למטה, ועשה כן כיון שלא נמלך באשה, וחשב שאלו הן שתי קיני חובה — צריכה שתביא עוד פרידה (גוזל) אחת, ואותה פרידה נוספת תקריבנה למעלה לשם עולה.

כל זה אמור כאשר ארבעת הגוזלים שבשתי הקינים היו כולם ממין אחד (בני יונה או תורים). ואולם אם היו משני מינין (בקן אחד שני תורים, ובקן האחר שני בני יונה), והכהן הקריב מכל מין אחד למעלה ואחד למטה, ואינו זוכר איזו קן הקריב תחילה — תביא שתים פרידות, תור ובן יונה, ויקריבן למעלה. שכן הקן הנעשית בתחילה היא הנחשבת קן החובה, והשניה היא קן נדרה. וכיון שאין יודעים אם קן נדרה, שהקריב ממנו בטעות אחד למטה, ונפסל, היתה של תורים או של בני יונה — עליה להביא מספק שני גוזלות, תור ובן יונה, לעולה.

אם בזמן שנדרה פרשה נדרה, שאמרה במפורש מהו המין ממנו תביא לנדרה, שני תורים או שני בני יונה. ואינה זוכרת עתה מה נדרה, והביאה את שתי קיניה ממין אחד, והכהן הקריב שני גוזלות למעלה ושניים למטה — הריהי [צריכה] להביא עוד שלש פרידין לעולת העוף: גוזל אחד מאותו מין שהביאה (במקום הגוזל שנפסל), ושני גוזלות מהמין שלא הביאה (מספק, אולי ממין זה נדרה).

וכאמור, דין זה נאמר כאשר הביאה האשה את שתי קיניה, החובה והנדר, ממין אחד. ואולם אם הביאה את שתי קיניה משני מינין, קן אחת ובו שני בני יונה, וקן אחת ובו שני תורים, ומכל קן הוקרב גוזל אחד למעלה וגוזל אחד למטה, ואין הכהן זוכר איזו קן הוקרבה תחילה (לשם חובה) ואיזו שניה (לשם נדרה) — תביא ארבע גוזלות לעולה: תור ובן יונה — מספק איזה מין היה הגוזל השני שנעשה למטה ונפסל, ועוד תור ובן יונה — להשלים כל אחד מהם לקן שלם, שהרי אינה זוכרת מאיזה מין נדרה.

ואם קבעה שתביא קן נדרה יחד עם עולת חובתה, שלוש עולות כאחת, וגם פירשה מאיזה מין תביא נדרה, ושכחה מאיזה מין נדרה.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר