סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רַב פָּפָּא אָמַר אֲפִילּוּ שׁוּפְתָּא [דְּ]מָרָא גָּיְיצִי
תָּנוּ רַבָּנַן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מְשַׁכְּחִים אֶת הַתַּלְמוּד הָאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁאוֹכֵל עַכְבָּר וּמִמַּה שֶּׁאוֹכֵל חָתוּל וְהָאוֹכֵל לֵב שֶׁל בְּהֵמָה וְהָרָגִיל בְּזֵיתִים וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁל שִׁיּוּרֵי רְחִיצָה וְהָרוֹחֵץ רַגְלָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַמַּנִּיחַ כֵּלָיו תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מְשִׁיבִים אֶת הַתַּלְמוּד פַּת פֶּחָמִין וְכׇל שֶׁכֵּן פֶּחָמִין עַצְמָן וְהָאוֹכֵל בֵּיצָה מְגוּלְגֶּלֶת בְּלֹא מֶלַח וְהָרָגִיל בְּשֶׁמֶן זַיִת וְהָרָגִיל בְּיַיִן וּבְשָׂמִים וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁל שִׁיּוּרֵי עִיסָּה וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַטּוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ בְּמֶלַח וְאוֹכֵל
הָרָגִיל בְּשֶׁמֶן זַיִת מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֵׁם שֶׁהַזַּיִת מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּד שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה כָּךְ שֶׁמֶן זַיִת מֵשִׁיב תַּלְמוּד שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה
וְהָרָגִיל בְּיַיִן וּבְשָׂמִים מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא דְּאָמַר רָבָא חַמְרָא וְרֵיחָנֵי פַּקַּחִין
וְהַטּוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ בְּמֶלַח אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ וּבְאַחַת כְּתַנָּאֵי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁתַּיִם וְלֹא שָׁלֹשׁ וְסִימָנָיךְ קְמִיצָה
עֲשָׂרָה דְּבָרִים קָשִׁים לַתַּלְמוּד הָעוֹבֵר תַּחַת הָאַפְסָר [הַגָּמָל] וְכׇל שֶׁכֵּן תַּחַת גָּמָל [עַצְמוֹ] וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי גְּמַלִּים וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים וְהָאִשָּׁה הָעוֹבֶרֶת בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְהָעוֹבֵר מִתַּחַת רֵיחַ רַע שֶׁל נְבֵילָה וְהָעוֹבֵר תַּחַת הַגֶּשֶׁר שֶׁלֹּא עָבְרוּ תַּחְתָּיו מַיִם אַרְבָּעִים יוֹם וְהָאוֹכֵל פַּת שֶׁלֹּא בָּשַׁל כׇּל צָרְכּוֹ וְהָאוֹכֵל בָּשָׂר מִזּוּהֲמָא לִיסְטְרוֹן וְהַשּׁוֹתֶה מֵאַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהַמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַמֵּת וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַקּוֹרֵא כְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֶּבֶר
תָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כׇּל הָעָם עוֹמְדִים וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁאוֹמֵר לָהֶם שֵׁבוּ כְּשֶׁאַב בֵּית דִּין נִכְנָס עוֹשִׂים לוֹ שׁוּרָה אַחַת מִכָּאן וְשׁוּרָה אַחַת מִכָּאן עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ כְּשֶׁחָכָם נִכְנָס אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ בְּנֵי חֲכָמִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים בִּזְמַן שֶׁרַבִּים צְרִיכִים לָהֶם מַפְסִיעִין עַל רָאשֵׁי הָעָם יָצָא לְצוֹרֶךְ יִכָּנֵס וְיֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ
בְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּמוּנִּים אֲבִיהֶם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת לִשְׁמוֹעַ נִכְנָסִים וְיוֹשְׁבִים לִפְנֵי אֲבִיהֶם וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת לִשְׁמוֹעַ נִכְנָסִים וְיוֹשְׁבִים לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַעָם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי [צָדוֹק] אוֹמֵר אַף בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה עוֹשִׂים אוֹתָם סְנִיפִין
[אָמַר מָר] יָצָא לְצוֹרֶךְ נִכְנָס וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ אָמַר רַב פָּפָּא לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לִקְטַנִּים אֲבָל לִגְדוֹלִים לָא הֲוָה לֵיהּ לְמִבְדַּק נַפְשֵׁיהּ מֵעִיקָּרָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם עַצְמוֹ לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק אָמַר רָבָא הָאִידָּנָא דַּחֲלַשׁא עָלְמָא אֲפִילּוּ לִגְדוֹלִים נָמֵי
רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי [צָדוֹק] אוֹמֵר אַף בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה עוֹשִׂים אוֹתָם סְנִיפִים אָמַר רָבָא בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם בִּפְנֵי אֲבִיהֶם
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּימֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נִישְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נָשִׂיא רַבִּי מֵאִיר חָכָם רַבִּי נָתָן אַב בֵּית דִּין כִּי הֲוָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָתָם הֲווֹ קָיְימִי כּוּלֵּי עָלְמָא מִקַּמֵּיהּ כִּי הֲווֹ עָיְילִי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן הֲווֹ קָיְימִי כּוּלֵּי עָלְמָא מִקַּמַּיְיהוּ אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא בָּעוּ לְמִיהְוֵי הֶיכֵּרָא בֵּין דִּילִי לְדִידְהוּ תַּקֵּין הָא מַתְנִיתָא
הָהוּא יוֹמָא לָא הֲווֹ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן הָתָם לִמְחַר כִּי אֲתוֹ חֲזוֹ דְּלָא קָמוּ מִקַּמַּיְיהוּ כְּדִרְגִילָא מִילְּתָא אָמְרִי מַאי הַאי אֲמַרוּ לְהוּ הָכִי תַּקֵּין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי נָתָן אֲנָא חָכָם וְאַתְּ אַב בֵּית דִּין נְתַקֵּין מִילְּתָא כִּי לְדִידַן מַאי נַעֲבֵיד לֵיהּ נֵימָא לֵיהּ גַּלִּי עוּקְצִים דְּלֵית לֵיהּ וְכֵיוָן דְּלָא גְּמִר נֵימָא לֵיהּ מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ לְמִי נָאֶה לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלּוֹתָיו נְעַבְּרֵיהּ וְהָוֵי אֲנָא אַב בֵּית דִּין וְאַתְּ נָשִׂיא
שַׁמְעִינְהוּ רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן קֻדְשַׁי אֲמַר דִּלְמָא חַס וְשָׁלוֹם אָתְיָא מִלְּתָא לִידֵי כִּיסּוּפָא אֲזַל יְתֵיב אֲחוֹרֵי עִילִּיתֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל פְּשַׁט גְּרַס וּתְנָא גְּרַס וּתְנָא
אָמַר מַאי דְּקַמָּא דִּלְמָא חַס וְשָׁלוֹם אִיכָּא בֵּי מִדְרְשָׁא מִידֵּי יְהַב דַּעְתֵּיהּ וְגַרְסַהּ לִמְחַר אֲמַרוּ לֵיהּ נֵיתֵי מָר וְנִיתְנֵי בְּעוּקְצִין פְּתַח וַאֲמַר בָּתַר דְּאוֹקֵים אֲמַר לְהוּ אִי לָא גְּמִירְנָא כַּסֵּיפְיתֻּנַן
פַּקֵּיד וְאַפְּקִינְהוּ מִבֵּי מִדְרְשָׁא הֲווֹ כָּתְבִי קוּשְׁיָיתָא [בְּפִתְקָא] וְשָׁדוּ הָתָם דַּהֲוָה מִיפְּרִיק מִיפְּרִיק דְּלָא הֲווֹ מִיפְּרִיק כָּתְבִי פֵּירוּקֵי וְשָׁדוּ אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי תּוֹרָה מִבַּחוּץ וְאָנוּ מִבִּפְנִים
אָמַר לָהֶן רַבָּן [שִׁמְעוֹן בֶּן] גַּמְלִיאֵל נִיעַיְּילִינְהוּ מִיהוּ נִיקְנְסִינְהוּ דְּלָא נֵימְרוּ שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמַיְיהוּ אַסִּיקוּ לְרַבִּי מֵאִיר אֲחֵרִים וּלְרַבִּי נָתָן יֵשׁ אוֹמְרִים אַחְווֹ לְהוּ בְּחֶלְמַיְיהוּ זִילוּ פַּיְּיסוּהוּ [לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל] רַבִּי נָתָן אֲזַל רַבִּי מֵאִיר לָא אֲזַל אֲמַר דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין כִּי אֲזַל רַבִּי נָתָן אֲמַר לֵיהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְהִי דְּאַהֲנִי לָךְ קַמְרָא דַּאֲבוּךְ לְמֶהֱוֵי אַב בֵּית דִּין שַׁוִּינָיךְ נָמֵי נָשִׂיא
מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ אֲחֵרִים אוֹמְרִים אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה

רש"י

שופתא. ביתד של מרא דעץ הוא גייץ: המניח כליו. מלבושיו: פת פחמין. פת האפוי בגחלים: של שיורי העיסה. שנשתיירה מלישה: משכח למוד של ע' שנה. שסדור בפיו כל ע' שנה: משיב. מחזיר את הלמוד שנשתכח הימנו כבר ע' שנה: וסימנך. לגרסא שלא תטעה שאם לא תדע אם אחד אומר אחד ולא שתים ואחד אומר שתים ולא שלש או שמא אחד אומר שתים ולא שלש ואחד אומר שלש ולא ארבע יהא סימן קמיצה כלומר כפוף הקמיצה ונשתיירו מאותן אצבעות של יד העומדין לבד שתי אצבעות זקופין כסדרן מכאן דהיינו אצבע ואמה מכאן וזרת מכאן דהיינו שתי אצבעות מכאן ואצבע אחד מכאן ובכך תהא זכור שאחד אומר אחת ולא שתים ואחד אומר שתים ולא שלש גודל לא קא חשיב הכא עם שאר אצבעות משום דלא קאי בסדר אצבעות: האוכל פת ופחמין עצמן כחדא חשיב להו: קשים ללמוד. שהעושה אותן יהא קשה לשמוע: העובר תחת אפסר גמל כ''ש תחת גמל עצמו כחדא חשיב להו: העובר תחת ריח של נבילה. כלומר ההולך ומריח ריח נבילה דכל ההולך ומריח הוי עובר תחת אותו ריח שהריח הולך ועולה: זוהמא ליסטרון. אותו כף שבוחשין את הקדרה קרי להו הכי על שם שמעבירין הזוהמא לצדדין [על שני צדיו תרגום על תרין סטרוהי]: כל העם עומדין. כל השורות כולן אפילו הן מאה: ועושין לו שתי שורות בלבד: עושין אותן. לבני חכמים שממונים אביהם פרנס על הצבור: סניפין. שמושיבין אותן בצד הזקנים מפני כבוד אביהם דהויין סניפין לזקנים כסניף זה שמצניפין לקורה גדולה סני''ף בלע''ז: אלא לקטנים. דאנוס הוא אבל יצא לגדולים אינו נכנס ויושב במקומו דפושע הוא משום דהוה ליה למיבדק נפשיה: כדי שלא יתרחק. דהיוצא לפנות ביום צריך שיתרחק מן הדרך כדי שלא יהו אחרים רואים אותו כדאמרינן במסכת ברכות: אמר רבא ובחיי אביהם. הא דעושים סניפין מפני כבוד אביהם: נשנית משנה. הא דתניא לעיל כשהנשיא נכנס וכו': נתקין מילתא כי לדידן. כלומר נעבד ליה כי היכי דעבד הוא לדידן ואית דגרסי נתקין מילתא כי ליתנן כלומר נתקין מילתא דלהוי לזכרון לעולם לדורות אפילו כי אינן בעולם ואית דאמרי נתקין מילתא כי ליתני לומר לו שילמדנו דבר שאינו יודע ללמוד ויתבייש: גלי עוקצים. ידרוש לן מסכת עוקצין: דלית ליה. שאין סדור לו: פשט. פירש: גרס ותנא. גרס ושנה: אמר. רבן שמעון בן גמליאל מאי דקמא דלמא חס ושלום כו': בתר דאוקים. בתר שסיים: ושדו ליה. לפיתקא בי מדרשא: שאלות דהוה מיפריק מתרץ ומה שלא היה מתרץ כתבו אינהו הפירוקין ושדו בי מדרשא: [תורה מבחוץ כו'. או הם יכנסו לבהמ''ד או אנו נצא אליהם ונשב עמהם]: נהי דאהני לך קמרא דאבוך. כלומר דאהני לך חשיבותא דאביך דהוית אב ב''ד אבל למהוי נשיא מי אהני לך דקא בעית למהוי נשיא: קמרא. אבנט מוזהב כדאמרי' במסכת שבת בפ' במה אשה (דף נט:): מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה אחרים אומרים אילו (לא) היה תמורה לא היה קרב. דתנן במס' בכורות בפ' בתרא (דף ס.) קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר והאחד עשר קרב שלמים ועושהו תמורה דברי ר''מ אמר לו רבי יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה והא קיימא לן דאין תמורה עושה תמורה כדתנן במסכת תמורה בפ' קמא (דף ה:) אך בכור שור קדש הן וכו' הן קריבין ואין תמורתן קריבין ומעשר יליף עברה עברה מבכור כתיב הכא כל אשר יעבור תחת השבט וכתיב התם בבכור והעברת כל פטר רחם וגו':

תוספות

אין תוס' על עמוד זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר