|
טקסט הדף מנוקד
וְשָׁוִין שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי מְנָלַן דִּכְתִיב וְכִפֶּר [עָלָיו] הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג רַבִּי סָבַר מִי שֶׁכׇּל חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה יָצָא זֶה שֶׁאֵין [כׇּל] חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר
מִידֵּי כׇּל כְּתִיב אִין דְּאִם כֵּן נִכְתּוֹב עַל שִׁגְגָתוֹ לְמָה לִי אֲשֶׁר שָׁגָג הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּעַד דְּאִיכָּא כׇּל חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵין כׇּל חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה אֶלָּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בִּשְׁאָר מִצְוֹת אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה וְרַבָּנַן מִי שֶׁחֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵין חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה לֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בִּשְׁאָר מִצְוֹת אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה מַתְנִי' אֵין בֵּית דִּין חַיָּיבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְכֵן הַמָּשִׁיחַ וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיּוֹרוּ עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת גְּמָ' מְנָלַן דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן עָלֶיהָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָלֶיהָ מָה לְהַלָּן דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַף כָּאן דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַשְׁכְּחַן צִבּוּר מָשִׁיחַ מְנָלַן לְאַשְׁמַת הַעָם הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר נָשִׂיא יָלֵיף מִצְוֹת מִצְוֹת כְּתִיב גַּבֵּי נָשִׂיא וְעָשָׂה אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת ה' וּכְתִיב בְּצִבּוּר וְעָשׂוּ אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת מָה צִבּוּר דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַף נָשִׂיא דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת יָחִיד אָמַר קְרָא וְאִם נֶפֶשׁ וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיּוֹרוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה מְנָלַן דְּתָנוּ רַבָּנַן לְפִי שֶׁיָּצְאָה עֲבוֹדָה זָרָה לָדוּן בְּעַצְמָהּ יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין אֲפִילּוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵין זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי מָה לְהַלָּן דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַף כָּאן דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַשְׁכְּחַן צִבּוּר יָחִיד נָשִׂיא מָשִׁיחַ מְנָלַן אָמַר קְרָא וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד נָשִׂיא וְאֶחָד מָשִׁיחַ כּוּלָּן בִּכְלַל נֶפֶשׁ אַחַת הֵן וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מִן הָעֶלְיוֹן הָנִיחָא לְמַאן דְּמַפֵּיק לַהּ לְעָלֶיהָ לִגְזֵרָה שָׁוָה כְּדַאֲמַרַן אֶלָּא לְרַבָּנַן דְּמַפְּקִי לַהּ לְעָלֶיהָ לַעֲרָיוֹת וְצָרוֹת דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת מְנָא לְהוּ נָפְקָא לְהוּ מִדְּמַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִבְרֵיהּ תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה וְגוֹ' הוּקְּשָׁה כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה מָה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַף כָּאן שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַשְׁכְּחַן יָחִיד נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ בֵּין בַּעֲבוֹדָה זָרָה בֵּין בִּשְׁאָר מִצְוֹת צִבּוּר מְנָלַן יָלֵיף עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן וְרַבִּי הָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי עָבֵיד לֵיהּ מַפֵּיק לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין רַבִּים לִיחִידִים רַבִּים בְּסַיִיף וּמָמוֹנָן אָבֵד יְחִידִים בִּסְקִילָה וּמָמוֹנָן פָּלֵט יָכוֹל נַחְלוֹק בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶם תַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה וְגוֹ' מַתְקֵיף לַהּ רַב חִלְקִיָּה מֵהַגְרוֹנְיָא טַעְמָא דְּלֹא חָלַק הַכָּתוּב הָא חָלַק הֲוָה אָמֵינָא נַחְלוֹק מַאי נַיְיתֵי נַיְיתֵי פַּר צִבּוּר בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתוּ נַיְיתֵי פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת צִבּוּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דְּמַיְיתוּ נַיְיתֵי שְׂעִיר נָשִׂיא בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתֵי נַיְיתֵי שְׂעִירָה יָחִיד נָמֵי הַיְינוּ קׇרְבָּנוֹ אַלְּמָה לָא אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא צִבּוּר מַיְיתֵי פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת הָנֵי נַיְיתֵי אִיפְּכָא פַּר לְחַטָּאת וְשָׂעִיר לְעוֹלָה אִי נָמֵי צָרִיךְ וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה קָא מַשְׁמַע לַן דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת כִּי כְּתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דִּכְתִיבִי מַאי מַשְׁמַע אָמַר רָבָא וְאִי תֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי אָמַר קְרָא וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כׇּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֵיזוֹ הִיא מִצְוָה שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּכׇל הַמִּצְוֹת הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה דְּבֵי רַבִּי תָּנָא אָמַר קְרָא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וּכְתִיב אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה אֵיזוֹ הִיא מִצְוָה שֶׁהִיא בְּדִיבּוּרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְצִוָּה עַל יְדֵי מֹשֶׁה הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה דְּתָנָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא רש"יושוין שאין. משיח מביא אשם תלוי דכתיב באשם תלוי וכפר הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע מי שחטאו בשגגה יצא משיח ולרבי היכי מצי אמר יצא משיח והא לרבי חטאו בעבודת כוכבים בשגגה הוא דהא תניא לעיל משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה אלא רבי סבר דהכי מתרץ קרא לטעמיה מי שכל חטאו בשגגה יצא משיח שאין כל חטאו בשגגה דבעבודת כוכבים בלבד הוא דחטאו בשגגה אבל בשאר מצות אין חטאו בשגגה בלבד אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה: ורבנן. סברי יצא משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות אלא העלם דבר עם שגגת מעשה ולדברי הכל משיח אין מביא אשם תלוי וכ''ש צבור דאין חייבין אשם תלוי דהעלם דבר כתיב בהו בהדיא: מתני' אין ב''ד חייבין. קרבן אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ואם הורו בדבר שחייבין אשם ודאי פטורין דכתיב באשם ודאי ואם נפש אחת וב''ד אין הם בכלל נפש אחת ועוד דבאשמות אין בהן דין העלם דבר דחייבין אשם ודאי על המזיד כשוגג: וכן המשיח. אין מביא פר אלא על העלם דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אבל במקום אשם ודאי חייב להביא אשם ודאי לפי שהוא בכלל נפש אחת ולהכי השוה לצבור דאין מביא פר במקום אשם אבל אשם יביא כדתנן לקמן (ד ט.) אשם ודאי הנשיא המשיח והיחיד חייבין וב''ד פטורין: גמ' נאמר כאן עליה. ונודעה החטאת אשר חטאו עליה (ויקרא ד): ונאמר להלן. לגלות ערותה עליה (שם יח): נשיא. נמי לא יביא שעיר אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת כדתנן (שם) כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר דיליף מצות מצות: יחיד. נמי אינו מביא חטאת אלא על דבר שזדונו כרת דתנן כל מצות שבתורה וכו': אמר קרא. בפרשת ויקרא אם נפש: וילמוד תחתון מעליון. יחיד מנשיא: לפי שיצאה עבודת כוכבים. דהכא כתיב וכי תשגו ולא תעשו ולא כתיב הכא כרת: יכול יהו חייבין על דבר שאין זדונו כרת. כגון מגפף ומנשק ומרבץ כדאמרינן במסכת סנהדרין בפרק ד' מיתות (דף ס:) בלא תעשה ואינו בכרת: וילמוד תחתון מעליון. יחיד נשיא ומשיח מצבור: אלא לרבנן. דמפקי להאי עליה לדרשא אחרינא כדאמרינן בפ''ק דיבמות (דף ג:) ואשה אל אחותה וגו' עליה מה ת''ל לפי שנאמר יבמה יבא עליה וגו': תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה. בעבודת כוכבים משתעי קרא דתניא בסיפרי ר''ש אומר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר שנא' כי דבר ה' בזה שבזה על דיבור ראשון שנאמר בו אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני: מה עבודת כוכבים שחייבין על זדונו כרת. דהכא כתיב הכרת תכרת אף כו': אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים ובין בשאר מצות. דכתיב ואם נפש וכתיב תורה אחת יהיה לכם והנפש אשר תעשה ביד רמה דיחיד ונשיא ומשיח בכלל ואם נפש אחת: צבור מנלן ילמוד עליון מן התחתון. דכתיב בפרשה למעלה וכי תשגו דהיינו צבור וילמד מתחתון מואם נפש מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות דגבי יחיד הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים אף צבור אין חייבין אלא בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות: רבים בסייף. במזיד אנשי עיר הנדחת: יכול נחלוק בשוגג בקרבנותיהם. דכי היכי דחלוק צבור מיחידים דקרבן צבור בעבודת כוכבים לא דמי לשום קרבן יחיד ה''נ נחלוק בקרבנותיהם דלהוי חלוק דמרובין שעשו שוגגין דעיר הנדחת דלא להוי דמי לעולם לשום קרבן לא לצבור ולא ליחיד: ת''ל תורה אחת. דעיר הנדחת דשוגג כיחידים דמו ומייתי כל חד וחד שעירה כיחיד: מאי נייתי. אנשי עיר הנדחת רבים דבסייף: נייתי פר צבור בשאר מצות הוא דמייתי. ולא הוי חלוק וכ''ש דבעי' חלוק בין אנשי עיר הנדחת לצבור דהא אין צבור נעשין עיר הנדחת כלל: יחיד נמי היינו קרבנו. ולא הוי חלוק: איצטריך. תורה אחת דס''ד וכו': אי נמי צריך. לחלוק בקרבן: ואין לו תקנה. לעיר הנדחת בשוגג דאי אפשר לחלוק: קמ''ל. תורה אחת דמייתי כל חד שעירה כיחיד: ולא תעשו את כל המצות איזו היא מצוה ששקולה כנגד כל המצות הוי אומר זו עבודת כוכבים. שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה: כתיב כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה. דמשמע שצוה ע''י משה וכתיב אשר דבר ה' דמשמע שהיא בדיבורו של הקב''ה כלומר ששמעו ישראל מפיו כשדבר עם משה: איזו היא מצוה שהיא בדבורו של הקב''ה וצוה ע''י משה הוי אומר זו עבודת כוכבים. דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום דהיינו ששמעו בדבורו של הקב''ה וצוה ע''י משה בכמה פרשיות שבתורה כגון לא תשתחוה לאל אחר דלא שמענו אלא מפי משה: תוספותאין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. תימה אמאי קאמר על שגגתו חטאת הא היא גופה חטאת היא ומה שייך לומר אין חייבין חטאת אלא על דבר ששגגתו חטאת ושמא אגב דוכתא אחריתי דנקיט לה גבי מלקות נקיט נמי הכא עי"ל דה"פ דמה שאדם אחר היה מחויב חטאת על שגגתו הכא מביאין פר: ויחיד דאמר קרא ואם נפש. ה"נ ה"מ למילף גבי יחיד מצות מצות דה"נ כתיב ואם נפש אחת תחטא ועשתה אחת מכל מצות ה' אלא דהכי ניחא ליה למילף: ילמוד תחתון מעליון. וא"ת היכי יליף יחיד מנשיא והא נשיא גמיר מג"ש ואינו חוזר ומלמד בהיקש [כדאיתא בזבחים נ:] ויש לומר דגילוי מילתא בעלמא הוא ולא היקש דתרוייהו בכלל יחיד ובכלל נפש מיהו לעיל קשה דיליף עבודת כוכבים משאר מצות ושאר מצות מזקן ממרא והלא הלמד מגזירה שוה אין חוזר ומלמד בגזירה שוה [עי' זבחים ניפשט הש"ס דדבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בגזירה שוה ואין חולק על זה וצריך עיון גדול] ויש לומר דבתר מלמד [אזלינן] והמלמד (תולין) [חולין]: שהיא שקולה כנגד כל המצות. דכיון דמודה בה מה צורך לו לקיים כל המצות ומסתמא יעבור על כולן ובספרי מפיק לה מאת בריתי היפר משמע שכל הברית מיפר: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|