סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

פירוש שטיינזלץ

דמשכא להו [שנמשכת להם] תקופת תמוז החמה עד חגא [חג הסוכות] והוי להו צערא [ויש להם צער] לשבת בסוכה. ושואלים: והאמר [והרי אמר] רבא: מצטער פטור מן הסוכה, ואם כן, מן הדין אף ישראל אין צריכים לשבת בה! ומשיבים: נהי [אם אמנם] שפטור מן הסוכה ויכול לצאת, בעוטי מי מבעטי [לבעוט האם ישראל בועטים הם]?

מיד, הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק (וצוחק) עליהן, שנאמר בהמשך הדברים: "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו" (תהלים ב, ד). ועל כך אמר ר' יצחק: אין שחוק לפני הקדוש ברוך הוא אלא אותו היום בלבד.

איכא דמתני להא [יש ששונים את זה שאמר] ר' יצחק אהא [על דבר זה], דתניא [ששנויה בברייתא], ר' יוסי אומר: לעתיד לבא באין אומות העולם ומתגיירין. ומיד תוהים: ומי מקבלינן מינייהו [האם מקבלים אנו מהם גרים]? והתניא [והרי שנויה ברייתא]: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, מפני שאז היתה שעת גדולה לישראל, ולא סמכו על הבאים להצטרף לישראל דווקא בשעת גדולתם, שכוונתם לשם שמים!

אלא הכוונה היא שנעשו גרים גרורים, שמעצמם נגררים אחרי ישראל, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ושמים ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם.

כיון שרואין אותם גרים מלחמת גוג ומגוג, אומר להן כל גר כזה לגוג ומגוג: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו אנו באים להילחם, שנאמר: "למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק...

על ה' ועל משיחו" (תהלים ב, א —ב), וכל אחד ואחד מן הגרים הללו מנתק מצותו והולך, שנאמר: "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו" (תהלים ב, ג), ואז הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק, שנאמר: "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו" (תהלים ב, ד). אמר ר' יצחק: אין לו להקדוש ברוך הוא שחוק אלא אותו היום בלבד.

ושואלים: איני [האם כך הוא] שאין להקב"ה שחוק? והא [והרי] אמר רב יהודה אמר רב: שתים עשרה שעות הוי [הריהו] היום, שלש שעות הראשונותהקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה, שלוש שעות שניותיושב ודן את כל העולם כולו, כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה לפי הדין, עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, והעולם נשאר קיים מתוך הרחמים.

שלוש שעות השלישיותיושב הקב"ה וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים, שלוש שעות הרביעיותיושב ומשחק עם לויתן, שנאמר: "לויתן זה יצרת לשחק בו" (תהלים קד, כו), ואם כן יוצא שהקב"ה שוחק בכל יום! אמר רב נחמן בר יצחק: עם בריותיו משחק, משתעשע, כמו שהוא משחק עם לויתן, ועל בריותיו אינו משחק בלעג אלא אותו היום בלבד.

אמר ליה [לו] רב אחא לרב נחמן בר יצחק: מיום שחרב בית המקדש אין עוד שחוק להקדוש ברוך הוא. ושואלים: ומנלן דליכא [ומנין לנו שאין] שחוק? אילימא מדכתיב [אם תאמר ממה שנאמר]: "ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה" וגו' (ישעיהו כב, יב), דלמא ההוא יומא ותו לא [שמא אותו יום קרא לבכי וכו' ולא עוד]!

אלא תאמר שהוא ממה דכתיב [שנאמר]: "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי" (תהלים קלז, ה—ו), אולם גם מכאן אין הוכחה, דלמא [שמא] שכחה הוא דליכא [שאין לפניו], אבל שחוק מיהא איכא [על כל פנים יש]! אלא יש ללמוד דבר זה מהא [מזו] שנאמר: "החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה" (ישעיהו מב, יד).

ושואלים: אם כן, מכיון שאין הקב"ה משחק עוד, בשלוש שעות הרביעיות מאי עביד [מה הוא עושה]? ומשיבים: יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, שנאמר: "את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים" (ישעיהו כח, ט), וכוונתו: למי הקב"ה יורה דעה ולמי הוא יבין שמועה? לגמולי מחלב ולעתיקי משדים, כלומר: לאותם אלה שזה עתה נגמלו מלינוק.

ושואלים: ומעיקרא מאן הוה מיגמר להו [ומתחילה לפני החורבן מי היה מלמד אותם]? ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור]: המלאך מיטטרון; ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: הא והא עביד [את זה ואת זה היה עושה הקב"ה], גם משחק עם הלויתן וגם מלמד תינוקות, ועכשיו אינו משחק עוד.

ושואלים: ובשתים עשרה שעות של ליליא מאי עביד [ובלילה מה הוא עושה]? ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור]: מעין [בדומה] למה שעושה ביממא [יום], ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות, שנאמר: "רכב אלהים רבתים אלפי שנאן" (תהלים סח, יח), אל תקרי "שנאן" אלא "שאינן", שאם לוקחים שתי רבבות ("רבותים", עשרים אלף) ומוציאים מהם שני אלפים ("אלפי" — אלפיים, "שנאן" — שאינן), הרי נשארים שמונה עשר אלף עולמות. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: בלילה יושב הקב"ה ושומע שירה מפי חיות, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי" (תהלים מב, ט).

אמר ר' לוי: כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחהמאכילין לו גחלי רתמים, שנאמר: "הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם" (איוב ל, ד). אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילההקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי". שכך יש להבין את הכתוב: מה טעם "יומם יצוה ה' חסדו" אותו חוט של חסד על האדם? משום ש"ו בלילה שירו עמי", כלומר, התורה שנקראת שירה.

איכא דאמרי [יש שאומרים] שכך אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בעולם הזה הדומה ללילההקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד בעולם הבא הדומה ליום, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי".

ועוד בענין לימוד תורה, אמר רב יהודה אמר שמואל, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו" (חבקוק א, יד), למה נמשלו בני אדם כדגי הים? לומר לך: מה דגים שביםכיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדםכיון שפורשין מדברי תורה ומן המצו‍ת מיד מתים. דבר אחר: מה דגים שביםכיון שקדרה (התלהטה) עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדםכיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים.

ומעירים: איבעית אימא [אם תרצה אמור] שדבר זה נאמר בפשטות בעולם הזה, ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] לעולם הבא. ומפרשים: איבעית אימא [אם תרצה אמור] בעולם הזהכדברי ר' חנינא, שאמר ר' חנינא: הכל, כל מאורעות הבאים לו לאדם, באים בידי שמים, חוץ מצנים פחים (צינה וחום), שנאמר: "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" (משלי כב, ה), משמע: אדם יכול להינצל מהם אם ייזהר. ומכאן למדים שחום יתר הוא דבר העשוי להביא לידי סכנת מוות.

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] שכל זה נאמר לעולם הבא, כדברי ר' שמעון בן לקיש, שאמר ר' שמעון בן לקיש: אין גיהנם לעתיד לבא, אלא מה קורה? הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה מן הנרתיק שהיא נמצאת בו בזמן הזה, ומקדיר ומחמם בה, רשעים נידונין בה בחום הזה ונשרפים, וצדיקים מתרפאין בה. וראיה לדבר: רשעים נידונין

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר