א משנה לפני אידיהן (חגיהם) של גוים שלשה ימים — אסור לשאת ולתת עמהם במסחר, להשאילן דברים או לשאול מהן, להלוותן כסף או ללוות מהן, לפורען כלומר, לפרוע את החובות להם, ולפרוע מהן כלומר, להיפרע חובות מהם, וכל אלה כדי שלא תבוא על ידי כך שמחה לאותו גוי וילך ויודה על כך לעבודה זרה שלו ביום חגו. ר' יהודה אומר: נפרעין מהן, מפני שמיצר (מצטער) הוא לו שהוציא מכספו, ועל כך אינו מודה. אמרו לו: אף על פי שמיצר הוא עכשיו בשעת פירעון, שמח הוא לאחר זמן שנפטר מן ההתחייבות, וילך לעבודה זרה שלו ביום חגו ויודה על כך.

ב גמרא רב ושמואל נחלקו בגירסת לשון המשנה, חד תני [אחד מהם שונה]: "אידיהן", וחד תני [ואחד מהם שונה]: "עידיהן". ומעירים: מאן דתני [מי ששונה] "אידיהן" לא משתבש [טועה], ומאן דתני [ומי ששונה] "עידיהן" לא משתבש [טועה], שיש מקום לשתי הגרסות.

ומסבירים: מאן דתני [מי ששונה] "אידיהן" לא משתבש [טועה], דכתיב [שכן נאמר]: "כי קרוב יום אידם" (דברים לב, לה); והכוונה היא ליום מפלתם, וימי חגיהם של עובדי עבודה זרה יביאו למפלתם לעתיד לבוא. ומאן דתני [ומי ששונה] "עידיהן" לא משתבש [טועה], דכתיב [שנאמר]: "יתנו עדיהם ויצדקו" (ישעיהו מג, ט), שימי חגיהם יעידו עליהם שעבדו עבודה זרה.

ושואלים: ומאן דתני [ומי ששונה] "אידיהן", מאי טעמא לא תני [מה טעם אינו שונה] "עידיהן"? ומשיבים: אמר לך [יכול הוא לומר לך]: השימוש בלשון תברא [שבר, מפלה] עדיף. ושואלים: ומאן דתני [ומי ששונה] "עידיהן", מאי טעמא לא תני [מה טעם אינו שונה] "אידיהן"? ומשיבים: אמר לך [יכול הוא לומר לך]: מאן קא גרים להו תברא [מי גורם להם את השבר]? עדות שהעידו בעצמן, הלכך [על כן] לשון עדות עדיפא [עדיפה].

ושואלים: והאי [וכתוב זה] "יתנו עדיהם ויצדקו" האם באומות העולם כתיב [נאמר]? הא [הרי] בישראל כתיב [נאמר], שאמר ר' יהושע בן לוי: כל מצו‍ת שישראל עושין בעולם הזה, הן באות ומעידות להם לעולם הבא, שנאמר: "יתנו עדיהם ויצדקו" — אלו ישראל, שמעשיהם הטובים מעידים עליהם ועושים אותם צודקים, "ישמעו ויאמרו אמת" — אלו אומות העולם שמודים על כך!

אלא אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: מאן דאמר [מי שאומר] "עידיהן" — מהכא [מכאן] הוא למד את המלה, מן הכתוב: "יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו" (ישעיהו מד, ט), ומכאן ש"עידיהם" הם העבודה הזרה שעבדו.

ג ומביאים מה שדרשו חכמים על הפסוק שעסקנו בו: "כל הגויים נקבצו יחדיו ויאספו לאומים, מי בהם יגיד זאת וראשונות ישמיעונו, יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת" (ישעיהו מג, ט). דרש ר' חנינא בר פפא, ואיתימא [ויש אומרים] שר' שמלאי: לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה [ומניחו] בחיקו, ואומר: למי שעסק בה — יבא ויטול שכרו.

מיד מתקבצין ובאין אומות העולם בערבוביא, שנאמר: "כל הגוים נקבצו יחדו [וגו']", אמר (אומר) להם הקדוש ברוך הוא: אל תכנסו לפני בערבוביא, אלא תכנס כל אומה ואומה