סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף

במי שהוא רחום קאמר א''ל רבא אי הכי בשמים ובארץ נמי במי שהשמים והארץ שלו קאמר הכי השתא התם כיון דליכא מידי אחרינא דאיקרי רחום וחנון ודאי במי שהוא חנון ודאי במי שהוא רחום קאמר הכא כיון דאיכא שמים וארץ בשמים ובארץ קאמר ת''ר כתב אלף למד מאלהים יה מיי' ה''ז אינו נמחק שין דלת משדי אלף דלת מאדני צדי בית מצבאות ה''ז נמחק רבי יוסי אומר צבאות כולו נמחק שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר {שמות ז-ד} והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי ת''ר כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו ה''ז נמחק לפניו כיצד ליי' ל' נמחק ביי' ב' נמחק ויי' ו' נמחק מיי' מ' נמחק {תהילים קמד-טו} שיי' ש' נמחק היי' ה' נמחק כיי' כ' נמחק לאחריו כיצד אלהינו נ''ו נמחק אלהיהם ה''ם נמחק אלהיכם כ''ם נמחק אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם אמר רב הונא הלכה כאחרים (אברהם דלטיא לנבות בגבעת בנימן שלמה דניאל סימן) כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש חוץ מזה שהוא חול שנאמר {בראשית יח-ג} ויאמר יי' אם נא מצאתי חן בעיניך חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו אף זה קדש כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה כמאן כאותו הזוג כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש שנאמר {בראשית יט-יח} ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו' מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקדוש ברוך הוא כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול ר''א אומר בנבות קדש במיכה יש מהן חול ויש מהן קדש אלף למד חול יוד הי קדש חוץ מזה שאלף למד והוא קדש {שופטים יח-לא} כל ימי היות בית האלהים בשילה כל שמות האמורים בגבעת בנימין ר''א אומר חול רבי יהושע אומר קדש אמר לו ר''א וכי מבטיח ואינו עושה אמר לו ר' יהושע מה שהבטיח עשה והם לא ביחנו אם לנצוח אם לנצח באחרונה שביחנו הסכימו על ידן שנאמר {שופטים כ-כח} ופנחס בן אלעזר בן אהרן (הכהן) עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם [בני] בנימין אחי אם אחדל וגו' כל שלמה האמורין בשה''ש קדש שיר למי שהשלום שלו חוץ מזה {שיר השירים ח-יב} כרמי שלי לפני האלף לך שלמה שלמה לדידיה ומאתים לנוטרים את פריו רבנן וי''א אף זה חול {שיר השירים ג-ז} הנה מטתו שלשלמה ששים אף זה ולא מיבעי האיך אלא הא דאמר שמואל מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא שנאמר כרמי שלי לפני האלף לך שלמה למלכותא דרקיעא ומאתים לנוטרים את פריו למלכותא דארעא שמואל לא כת''ק ולא כי''א אלא ה''ק וי''א זה קדש וזה הוא חול דמטתו ושמואל דאמר כי''א כל מלכיא האמורים בדניאל חול חוץ מזה שהוא קדש {דניאל ב-לז} אנת מלכא [מלך] מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך וי''א אף זה קדש שנאמר {דניאל ד-טז} מרי חלמא לשנאך ופשרה לערך למאן קאמר אי סלקא דעתך לנבוכדנצר קאמר ליה שנאותיה מאי נינהו ישראל מילט קא לייט להו לישראל ות''ק סבר שונאי ישראל איכא שונאי עובדי כוכבים ליכא: ובכל כנויין הרי אלו חייבין כו': ורמינהי {במדבר ה-כא} יתן ה' אותך לאלה ולשבועה מה ת''ל והלא כבר נאמר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה לפי שנא' {ויקרא ה-א} ושמעה קול אלה נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה מה להלן שבועה אף כאן שבועה מה להלן בשם אף כאן בשם אמר אביי לא קשיא הא רבי חנינא בר אידי הא רבנן דתניא רבי חנינא בר אידי אומר הואיל ואמרה תורה השבע ואל תשבע קלל ואל תקלל מה השבע בשם אף לא תשבע בשם מה קלל בשם אף לא תקלל בשם ורבנן אי גמירי גזירה שוה ניבעי שם המיוחד אי לא גמירי גזירה שוה אלה דשבועה היא מנא להו נפקא להו מדתניא אלה אין אלה אלא לשון שבועה וכן הוא אומר {במדבר ה-כא} והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה התם שבועת האלה כתיב הכי קאמר אלה אין אלה אלא בשבועה וכן הוא אומר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה

רש"י

במי שהוא חנון. ולאו דחנון שם הוא אלא בשם מי שהוא חנון. כתב אלף למד מאלהים. שהתחיל לכתוב אלהים וכתב אלף למד אין נמחקין ואע''פ שלא גמר את השם שהרי ב' אותיות הללו שם לעצמו: חוץ מזה כו'. למלאך האמצעי קרא אדון שכך. באו לפניו מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל משמאלו: אף זה קדש. דכתיב לעיל מינה וירא אליו יי' והדר כתיב והנה שלשה אנשים ואמר להקב''ה אל נא תעבור מעל עבדך המתן לי כאן עד שאכניס האורחין: מי שיש בידו כו'. וה''ק ויאמר לוט אליהם באזניהם אל נא יהי כן וחזר כלפי השם ואמר לו אדוני הנה נא מצא עבדך: בנבות. כתיב (מלכים א כא) ברך נבות אלהים: במיכה. כגון (שופטים יז) לו בית אלהים וכגון (שם). הקדש הקדשתי הכסף לה' מידי לבני וגו' הרי הוא אסור עלי כהקדש. גמורים שהן לשם עד שאתננו מידי לבני לעשות פסל ומסכה וכן (שם יח) נכח ה' דרככם כלפי שכינה אמר: אלף למד חול. כגון (שם יז) לו בית אלהים (שם יח) את אלהי אשר עשיתי לקחתם: שמות האמורין בגבעה. וישאלו בני ישראל בה' (שם כ): וכי מבטיח. שיצליחו ואינו עושה: הם לא ביחנו. הם לא שאלו אלא האלך ולא אמרו התתנהו בידי: באחרונה שביחנו. באורים ותומים כי מחר אתננו בידך הסכימו לדבריהם: ומאתים לנוטרים כו'. לרבנן הניחם ויעסקו בתורה אחד מששה שבהם: הנה מטתו. חול שהיה נבעת מאשמדאי כדאמר במסכת גיטין (דף סח:): דקטלא חד משיתא. באנגריא דעבודת המלך: כל מלכיא האמורים בדניאל. כל מקום שנאמר שם מלך: חוץ מזה. מלך מלכיא דאילו לנבוכדנצר לא הוה קרי ליה דניאל מלך מלכיא אלא ה''ק אנת מלכא נבוכדנצר מלך מלכיא דהוא אלהא דשמיא מלכות חסנא יהב לך: והלא כבר נאמר בשבועת האלה. מהכא משמע תיהוי לאלה ולשבועה ותו לא הוה ליה למיכתב אלא יתן ה' את ירכך נופלת: מה. להלן שבועה. דכתיב והשביע: ומה. להלן בשם. דכתיב יתן ה' וגו': השבע. שבועת ה' תהיה וגו' (שמות כב): [ואל תשבע]. לא תשבעו [בשמי] לשקר (ויקרא יט): קלל. יתן ה' אותך לאלה לא תקלל. בין קללת השם בין קללת חבירו לא תקלל חרש: מה השבע בשם כו'. וברייתא רבי חנינא ומתניתין רבנן: ג''ש. דנאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה: דשבועה היא מנא להו. ושמעה קול אלה מנא להו דבשבועה משתעי: נפקא להו מדתניא. מגופיה דמשמעות דקרא הכי משמע: וכן הוא אומר. אלמא אלה היא שבועה כו' ופרכינן התם שבועת האלה כתיב שבועה שהיא בקללה אבל שבועה שאינה בקללה לא משתמע מהכא:

תוספות

באחרונה שביחנו. שבכולן לא כתב אם אחדל אלא באחרונה דכתיב האוסיף לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל: דקטלא חד משיתא בעלמא כו'. בהוצאת למלחמת הרשות קאמר: מה כאן שבועה. תימה ותיפוק ליה משבועת הפקדון מג''ש דתחטא וכ''ת דעיקר דאיצטריך למילף מה כאן בשם כו' אכתי לקמן דפריך לרבנן אלה דשבועה היא מנ''ל ליגמר מפקדון:

© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר