סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כֹּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקוֹדֶם פְּסוּלוֹ חֲזֵי הָכָא דְּקוֹדֶם פְּסוּלוֹ נָמֵי לָא חֲזֵי
וְלִילְקֵי נָמֵי כְּאִידַּךְ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל שֶׁהוּא בְּכָלִיל תִּהְיֶה לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ אִין הָכִי נָמֵי וְרָבָא מֵהַאי קְרָא קָאָמַר
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב (סִימָן כּוּזָא) כֹּהֵן שֶׁאָכַל מֵחַטָּאת וְאָשָׁם לִפְנֵי זְרִיקָה לוֹקֶה מַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְאַחַר כַּפָּרָה אִין לִפְנֵי כַּפָּרָה לָא לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה לָאו הוּא
מֵתִיב רָבָא וְכׇל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ וְאֵין בְּהֵמָה אַחֶרֶת תֹּאכֵלוּ וְאִי כִּדְקָאָמְרַתְּ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ לְמָה לִי
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב זָר שֶׁאָכַל מֵחַטָּאת וְאָשָׁם לִפְנֵי זְרִיקָה פָּטוּר מַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם קָרֵינַן בֵּיהּ וְזָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לָא קָרֵינַן בֵּיהּ וְזָר לֹא יֹאכַל
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה בִּכּוּרִים הַנָּחָה מְעַכֶּבֶת בָּהֶן קְרִיָּיה אֵין מְעַכֶּבֶת בָּהֶן
וּמִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָכִי וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא הִפְרִישׁ בִּכּוּרִים קוֹדֶם לֶחָג וְעָבַר עֲלֵיהֶן הֶחָג יֵרָקְבוּ מַאי לָאו מִשּׁוּם דְּלָא מָצֵי לְמִיקְרֵי עֲלֵיהֶן וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קְרִיָּיה אֵין מְעַכֶּבֶת בָּהֶן אַמַּאי יֵרָקְבוּ
כִּדְרַבִּי זֵירָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִילָּה בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ
רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב מַתְנֵי לַהּ כִּדְרַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּכּוּרִים הַנָּחָה מְעַכֶּבֶת בָּהֶן קְרִיָּיה אֵין מְעַכֶּבֶת בָּהֶן וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן בִּכּוּרִים מֵאֵימָתַי מוּתָּרִין לְכֹהֲנִים וַאֲמַר לֵיהּ הָרְאוּיִן לִקְרִיָּיה מִשֶּׁקָּרָא עֲלֵיהֶן וְשֶׁאֵין רְאוּיִן לִקְרִיָּיה מִשֶּׁרָאוּ פְּנֵי הַבַּיִת
קַשְׁיָא קְרִיָּיה אַקְּרִיָּיה קַשְׁיָא הַנָּחָה אַהַנָּחָה
קְרִיָּיה אַקְּרִיָּה לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הָא רַבָּנַן הַנָּחָה אַהַנָּחָה נָמֵי לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יְהוּדָה וְהָא רַבָּנַן
מַאי רַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְהִנַּחְתּוֹ זוֹ תְּנוּפָה אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּנוּפָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַנָּחָה מַמָּשׁ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהִנִּיחוֹ הֲרֵי הַנָּחָה אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְהִנַּחְתּוֹ זוֹ תְּנוּפָה
וּמַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא דְּתַנְיָא וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ לִימֵּד עַל הַבִּכּוּרִים שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב
אָתְיָא יָד יָד מִשְּׁלָמִים כְּתִיב הָכָא וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וּכְתִיב יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה' מָה כָּאן כֹּהֵן אַף לְהַלָּן כֹּהֵן מָה לְהַלָּן בְּעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים הָא כֵּיצַד מַנִּיחַ כֹּהֵן יָדָיו תַּחַת יְדֵי בְּעָלִים וּמֵנִיף
אָמַר רָבָא בַּר אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק בִּכּוּרִים

רש"י

בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו. דכתיב בנותר לא יאכל כי קדש הוא נתן טעם לדבר כי קדש הוא שנפסל וכמו כן כל הקדשים שנפסלו: ה''מ היכא דקודם פסולו חזי. כנותר: אותה תאכלו [דכתיב] כל בהמה מפרסת פרסה וגו' אותה תאכלו ולא בהמה טמאה שאין סימנין הללו בהו אלמא לאו הבא מכלל עשה עשה: קרינא ביה וזר לא יאכל. דהוא סיפיה דהאי קרא וכל זר לא יאכל קדש לאו בקדשים משתעי אלא בתרומה כדכתיב ברישא דענינא איש איש מזרע אהרן דבר השוה בזרעו של אהרן: בכורים לפני החג בני קרייה נינהו לאחר החג לאו בני קרייה נינהו דכתיב בתר קרייה ושמחת בכל הטוב מעצרת ועד החג שהוא זמן שמחת לקיטת פירות מביא וקורא מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא (בכורים פ''א משנה ו): הפריש לפני החג. חלה עליהן חובת קרייה ועבר עליהן החג שאינן ראוין עוד לקרייה ירקבו: כדרבי זירא. לעולם בראוין לקרייה לא מעכבא קרייה אבל באלו שעבר זמנן ואינן ראוין עוד לקרייה מעכבא קרייה כדרבי זירא: דאמר כל הראוי לבילה כו'. במסכת מנחות (דף קג:) תנן הרי עלי ששים ואחד עשרון מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחר דעד ששים יכולין ליבלל בכלי אחד אבל ששים ואחד קים להו לרבנן דאינן נבללין יפה והוינן בה וכי אינן נבללין מאי הוי והאנן תנן אם לא בלל כשר ומשני רבי זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כו': מתני לה. להא דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא כדרב אסי אמר רבי יוחנן דרב אסי אמרה משמיה דרבי יוחנן: הראוין לקרייה. מעצרת ועד החג: משיראו פני הבית. משיכנסו לעזרה והנחה לא מעכבת כלל: הא רבי יהודה. לרבי יהודה לא מעכבא הנחה דדריש והנחתו יתירא לתנופה ואין מקרא שנוי בהנחה לעכב ולרבנן דלא דרשי ליה להכי מיבעי להו לשנות בהנחה לעכב: והנחתו זו תנופה. קרי ביה והנחתו לשון ולא נחם אלהים וגו' (שמות יג) שהוא מנחה אותו לארבע רוחות ומעלה ומוריד: מאן תנא דפליג עליה. למימר הנחה מעכבא: רבי אליעזר בן יעקב היא. דנפקא ליה תנופה מקרא אחרינא: מה להלן בעלים. דההוא בבעלים משתעי דכתיב יביא את קרבנו לה' מזבח שלמיו וסמיך ליה ידיו תביאינה:

תוספות

כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן כו'. ואם תאמר אמאי לא משני מש''ה לא לקי דהוי לאו שבכללות דכולל פסול דיוצא וטמא ופסולין אחרים וי''ל דלפירוש הקונטרס דלעיל ניחא דפירש דלוקה דקאמר אינו רוצה לומר כ''א איסור בעלמא ומש''ה פריך נהי דמלקות לא הוי משום לאו שבכללות מ''מ איסורא מיהא איכא ולילקי דקאמר לאו דוקא אבל לפירוש ר''י דלעיל קשה דפירש דלוקה דוקא קאמר כדפי' א''כ ולילקי דקאמר הכא דוקא קאמר ואמאי הלא הוי לאו שבכללות כדפי' ויש לומר דאין הכי נמי היה יכול לשנויי אבל עדיפא מיניה משני דלא מיירי כלל מזר שאכל חטאת לפני זריקה דפטור והא דאמר לעיל ר''ש (דף יז.) אם לאוכל חטאת לפני זריקה קל וחומר מתודה איסור בעלמא ולא מלקות: ואמר ליה ראוין לקריאה משקרא עליהן. ואז דוקא מותר ואי לא אסורים אלמא קריאה מעכבת: הנחה אהנחה לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן דתניא רבי יהודה אומר כו'. ומדאוקי רבי יהודה והנחתו לתנופה ואם כן אין כאן שנוי כתוב לעכב בהנחה ומסתברא דלא מעכב וקשה הרי קריאה דלא שנה הכתוב לעכב ומעכב לרבי שמעון ומנא ליה לרבי יהודה דהנחה דלא שנה הכתוב לעכב דלא מעכב ומשי''ח תירץ דלא קשה דהא גם לר''ש לא היתה קריאה מעכבת אי לא משום דגלי קרא מלא תוכל לאכול בשעריך כדלעיל כך נראה למשי''ח: ומאן תנא דפליג ארבי יהודה רבי אליעזר ברבי יעקב הוא דתניא וכו'. פירוש דאפיק תנופה מג''ש וא''כ והניחו והנחתו תרוייהו להנחה מעכבת וקשה דבפרק חרש פרש''י בין והניחו בין והנחתו מיירי בתנופה וראייה דהתם מוכח דבעי ב' תנופות ומוכח מן והניחו והנחתו לכך פי' הר''ר אברהם בר יצחק דר''א בן יעקב ס''ל הכי דתרי קראי מיירי בתנופה ושתי תנופות היו ולא מיירי כלל בהנחה דהנחה לא מעכבת והא [דקאמר] מאן דפליג עליה דר' יהודה הכי קאמר דמפיק ליה לתנופה מקרא אחרינא ורבנן דאית להו הנחה מעכבת היינו תנא קמא בר פלוגתיה דר' יהודה דמסכת בכורים פ''ג (משנה ו) דתניא עודהו בסל קורא והגדת היום עד שהוא גומר כל הפרשה כולה ואית ליה דליכא תנופה כלל ותרי קראי בהנחה מעכבת וקאמר ר' יהודה התם קורא עד ארמי אובד אבי וגו' הגיע לארמי מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו וכהן מניח ידיו תחתיו ומניפו וקורא כל הפרשה כולה וגומרה ובמילתיה דר' יהודה יש לתמוה דבשמעתין מפיק תנופה מוהנחתו שכתוב אחר כל הקריאה ואם כן מנליה דמתחלת הקריאה הוא מניף ותו מנליה לרבי יהודה דכהן היה מניף דבקרא והנחתו לא כתיב ביה כהן ובקרא קמא דכתיב ולקח הכהן הטנא לא כתיב בהן תנופה: בכורים מאימתי חייבים עליהם. זר מיתה וכהן מלקות חוץ לחומה שמצותו בפנים בעזרה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר