|
פירוש שטיינזלץהניחא [זה אמנם נוח] לשיטת רב כהנא דמתני לה משמיה [ששונה את ההלכה הזו משמו] של שמואל — שפיר [יפה], שאז אין סתירה בדברי רב, ויש לומר שרב פוסל שטר כזה. אלא לרב טביומי דמתני לה משמיה [ששונה אותה משמו] של רב, אם כן מאי איכא למימר [מה יש לומר]? ומשיבים: קסבר [סבור] רב כי כל שטר כי האי גוונא [כגון זה], שהוא ועדיו על המחק, אין מקיימין אותו מן האשרתא [הקיום] שבו, אלא דווקא מן העדים שבו, וכשיבדקו — יגלו שהשטר מזוייף. עד כאן דנו בשיטתו של רב, שהוא מתיר להשאיר רווח אפילו מרובה בין העדים לקיום. ואילו ר' יוחנן אמר להיפך: לא שנו רווח של שתי שורות פוסל, אלא כשהוא בין העדים לכתב, אבל אם הוא בין עדים לאשרתא [לקיום] — אפילו רווח של שיטה אחת פסול. ושואלים: מאי שנא [במה שונה] הרווח שבין עדים לאשרתא [לקיום], שחושש ר' יוחנן אפילו לרווח של שורה אחת? — שיש לחשוש דלמא גייז לעילאי [שמא יחתוך את החלק העליון] וכתב [ויכתוב] שטר חדש הוא ועדיו בשיטה (שורה) אחת, וקסבר [והוא, ר' יוחנן, סבור] ששטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת — כשר; אי הכי [אם כך], אם יש רווח של שורה אחת בין עדים לכתב נמי [גם כן], יש לחשוש דלמא גייז ליה לעילאי [שמא יחתוך את החלק העליון] וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי [ויכתוב מה שירצה, והעדים חתומים] מתחת השורה שכתב, ונמצא שיש בידו שטר שקוצר החתום על ידי עדים! ומשיבים: קא סבר [סבור הוא] ששטר הבא לפנינו כאשר הוא השטר בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת — פסול. ושואלים עוד: וליחוש דלמא [ונחשוש שמא] לאחר שיחתוך את השטר מלמעלה כתב [יכתוב] שטר חדש הוא ועדיו בשיטה אחת, כלומר, באותה שורה ריקה. וכדי להסביר מדוע יש עדים נוספים בשורה האחרת אמר [יאמר]: אנא [אני] לרבות בעדים הוא דעבדי [שעשיתי], שהוספתי עוד עדים כדי לפרסם את הדבר! ומשיבים: קסבר [סבור הוא] ר' יוחנן שכל שטר כי האי גוונא [כגון זה], שהוא ועדיו בשורה אחת, ובשורה שמתחתיו חתומים עדים נוספים — אין מקיימין אותו מן העדים שלמטה (שמא הם חתמו על שטר אחר שנחתך), אלא מן העדים שלמעלה, שסמוכים לכתב, וכך יגלו שהוא מזוייף. א גופא [לגופה] של הלכה זו שהזכרנו, אמר רב: שטר הבא הוא ועדיו על המחק — כשר. Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
|