|
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש
מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות
⎯
פירוש 'חברותא' (מאת הרב יעקב שולביץ)דף קיב - בומקשה הגמרא: אי הכי, שאשה היורשת שני מטות, צריכה להנשא לאדם שאביו משבטו של אביה, ואמו משבטה של אמה, מדוע נאמר בתורה "לאחד ממשפחת מטה אביה", האי "לאחד ממשפחת מטה אביה ואמה" מיבעי ליה? ומתרצת הגמרא: אי כתיב הכי הוה אמינא אפילו איפכא, [שאביו ממטה אמה ואמו ממטה אביה], קא משמע לן, דבעינן שיתיחס אחר מטה אביה, דהיינו, מטה אביו כמטה אביה, ומדכתיב "ולא תיסוב", שמעינן נמי, שאף על אימו להיות ממטה אמה. כנ"ל. הגמרא מבארת, דאע"פ שהעמדנו את הפסוקים, "ולא תסוב נחלה: ממטה אל מטה", ו"לא תיסוב נחלה ... למטה אחר", בהסבת הבן, ולעבור עליו בשני לאוים, מכל מקום עדיין מצאנו ברייתות דתניא [שנו] את הפסוק הראשון בהסבת הנחלה על ידי ירושת הבן, ותניא את הפסוק השני בהסבת הנחלה על ידי ירושת הבעל. דתניא בברייתא: "ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה", בהסבת הנחלה על ידי ירושת הבן הכתוב מדבר. והוינן בה: אתה אומר בסבת הבן או אינו אלא בהסבת נחלה על ידי ירושת הבעל? אלא, כשהוא אומר "ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר" הרי בסבת הבעל אמור [79], ואם כן, הא מה אני מקיים "ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה", בסבת הבן הכתוב מדבר. ולא ניחא ליה לומר, שנה הכתוב כדי לעבור עליו בשני לאוים. כדלעיל, כיון דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן, ולא מוקמינן בלאוי יתירי. הערות[79] לקמן יבואר, דדרשינן מ"מטה אחר", דהיינו הבעל. כיון שהבן אינו "אחר". |