אמר רבה אמר רב נחמן: אם החזיק בחולסית קנה בכך אף את המצולה. ותוהים: פשיטא [פשוט] שכן הוא, דהא [שהרי] אמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן — קנה כולן! ומסבירים: מהו דתימא [שתאמר]: התם [שם] שיש לשדות שימוש אחד, הוא שאנו אומרים שיקנה, משום דסדנא דארעא חד [שהסדן, התשתית של הקרקע אחד] הוא, אבל הכא הא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד [כאן זה שימוש לחוד וזה שימוש לחוד] ולא יקנה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שבכל זאת בחזקה שמחזיק אחת מהן קונה אף את השניה.

א משנה המוכר בית הבד — מכר בכלל זה את הים ואת הממל ואת הבתולות, שהם מכשירי בית הבד (ועניינם מבואר בגמרא), מפני שכולם קבועים בקרקע בית הבד. אבל לא מכר בכלל בית הבד את העבירים ואת הגלגל ואת הקורה, שהם מכשירי בית הבד המיטלטלים. ובזמן שאמר לו שהוא מוכר "הוא (בית הבד) וכל מה שבתוכו" — הרי כולן מכורין. ר' אליעזר אומר: המוכר בית הבד — מכר את הקורה משום שהיא עיקרו של בית הבד.

ב גמרא ומבארים את המונחים השונים הנזכרים במשנה: "ים" — טלפחא (=עדשה), שהוא המקום העגול שבו שמים את הזיתים לכתישה, קודם כבישתם. "ממל" — אמר ר' אבא בר ממל: הכוונה היא למה שקרוי בארמית מפרכתא, המכשיר בו פורכים וכותשים את הזיתים. "בתולות" — אמר ר' יוחנן: אלה כלונסות עמודים של ארז שמעמידין בהן את הקורה. "עבירים" מהם? הריהם מה שנקרא בארמית כבשי, לוחות עץ שמניחים על הזיתים, ועליהם מורידים את הקורה. "גלגל" — חומרתא, אבן עגולה שמניחים על הקורה. קורה — היא הקורה הכבידה של בית הבד שכובשים בה את הזיתים.

ומביאים, תנו רבנן [שנו חכמים]: המוכר בית הבד — מכר את נסרים שקבועים להחזיק בהם זיתים, ואת היקבים מקום מאגר השמן, ואת המפרכות שבהן פורכים וכותשים את הזיתים לפני הכבישה, ואת הריחים התחתונות האבן התחתונה, הקבועה, אבל לא את העליונה, ובזמן שאמר לו: "הוא וכל מה שבתוכו" — הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך, גם אם אמר "כל מה שבתוכו", לא מכר לו לא את העבירים לוחות שמניחים על הזיתים תחת הקורה בשעת כבישה, ולא את השקין ולא את המרצופין (שקי עור) שנושאים בהם את הזיתים, שכולם מיטלטלים, ואינם שייכים דווקא לבית הבד.

ר' אליעזר אומר: המוכר בית הבד — מכר את הקורה שכובשים בה את הזיתים, משום שלא נקרא בית הבד אלא על שום (שם) הקורה שהיא הקרויה בד (עץ), והיא עיקרו של בית הבד.

ג משנה המוכר את המרחץ — לא מכר את הנסרין ששמים על רצפת בית המרחץ ואת הספלין ואת הבלניות (וילונות). בזמן שאמר לו: "היא וכל מה שבתוכה" — הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך, לא מכר לו לא את המגורות (מאגרים) של מים ולא את אוצרות של עצים, שעליהם צריך לעשות הסכם מפורש.

ד גמרא תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: המוכר את המרחץ — מכר את בית הנסרין (מחסן הנסרים) ואת בית היקמין (מחסן של כלים בשם זה) ואת בית הספלים ואת בית הוילאות, אבל לא מכר את הנסרין עצמן ולא את היקמין עצמן, ולא את הספלים עצמן ולא את הוילאות עצמן, לפי שהם מיטלטלים, ובזמן שאמר לו: "היא וכל מה שבתוכה" — הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך, לא מכר לו את הבריכות המספקות לו מים, בין