אפילו יום אחד נמי [גם כן] יהא חזקה אם עשה בו את הניר! אלא דכולי עלמא [לדעת הכל] ניר בלבד לא הוי [אין הוא] חזקה, והכא פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו [וכאן בענין פרי גדול ופרי קטן יש ביניהם מחלוקת]. שלדעת ר' ישמעאל צריך שתהא החזקה משך זמן גידול של פרי גדול, שגדל בשלושה חדשים, כגון של תבואה וקטניות. ולר' עקיבא אף בזמן גידול של פרי קטן, שגדל במשך חודש, כגון ירק, יש חזקה.

תנו רבנן [שנו חכמים]: ניר, חרישה, אינו חזקה, ויש אומרים: הרי זה חזקה. ושואלים: מאן [מי הם] "יש אומרים" אלה? אמר רב חסדא: שיטת ר' אחא היא, דתניא [שכן שנינו בברייתא]: אם נרה (חרש) את השדה שנה ולא זרע בה, אלא השאיר את האדמה שתנוח, וזרעה שתים שתי שנים, או נרה שתים וזרעה שנה — אינה חזקה; ר' אחא אומר: הרי זו חזקה. משמע שהוא סבור שניר הוא חזקה.

אמר רב אשי, שאלית [שאלתי] את כל גדולי הדור בהלכה זו, ואמרו לי: ניר הרי זה חזקה. אמר ליה [לו] רב ביבי לרב נחמן: מאי טעמא דמאן דאמר [מה הטעם של מי שאומר] שניר הוי [הריהו] חזקה? — שכן לא עביד איניש דכריבו ליה לארעיה ושתיק [אין אדם עשוי שיחרשו את אדמתו וישתוק]. ומאי טעמא דמאן דאמר [ומה הטעם של מי שאומר] ניר לא הוי [איננו] חזקה? מימר אמר [אומר] בעל השדה בליבו: כל שיבא ושיבא דכרבו, לעייל ביה [פיסה ופיסה שיחרשו, שייכנס בו], שיחרשו אחרים עבורי בשדה בחינם, ואחר כך אשתמש אני בכך.

מסופר, שלחו ליה [ליה] בני העיר פום נהרא לרב נחמן בר רב חסדא שאלה זו: ילמדנו רבינו, האם נירא הוי [ניר הריהו] חזקה, או לא הוי [איננו] חזקה? אמר להו [להם], ר' אחא וכל גדולי הדור אמרי [אומרים]: ניר הרי זה חזקה.

אמר רב נחמן בר יצחק: וכי רבותא למיחשב גברי [גדולה היא למנות אנשים] חכמים, התומכים בדעה מסויימת, בלא להביא בחשבון את דעות החולקים? הא [הרי] רב ושמואל בבבל, ור' ישמעאל ור' עקיבא בארץ ישראל אמרי [אומרים]: ניר לא הוי [איננו] חזקה!

ומסבירים מנין שכן היא דעתם: ר' ישמעאל ור' עקיבא — מתניתין [משנתנו] היא כפי שביארנו. אמרתו של רב — מאי [מה] היא? שאמר רב יהודה אמר רב: הלכה זו האמורה במשנה, שדי בחודש או בשלושה בשנה הראשונה והשלישית — דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא בלבד היא, אבל חכמים אומרים: חזקתה שלש שנים מיום ליום, והלכה כמותם, וכשאמר "מיום ליום" למעוטי מאי [למעט את מה]? לאו למעוטי [האם לא למעט] ניר שלא נחשב חזקה?

שמואל — מאי [מה] היא? שאמר רב יהודה אמר שמואל: זו, משנתנו, לפיה בשדה האילן, אם בשנה אחת עשה שלוש פעולות של איסוף — של תבואה, זיתים ותאנים — הרי זו חזקה, דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא היא, אבל חכמים אומרים: אין זו חזקה עד שיגדור שלש גדירות של תמרים, וכן אם יבצור שלש בצירות של ענבים וימסוק שלש מסיקות של זיתים, והלכה כמותם. ואם כן אף לדעתו, ניר של שלוש שנים אינו עושה חזקה, אלא דווקא לקיטה של פירות. ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם] בין רב ושמואל? אמר אביי: דקל נערה (צעיר) איכא בינייהו [יש ביניהם] שעושה שלש פעמים בשנה ונחלקו האם שלוש גדירות נחשבות כחזקה גם אם היו בפחות משלוש שנים מלאות.

א שנינו במשנתנו, אמר ר' ישמעאל: במה דברים אמורים שצריך שלוש שנים לחזקה? — בשדה הלבן (שדה תבואה), אבל לא בשדה האילן. שבשדה האילן אם קטף שלושה מיני פירות בזמנים שונים הרי זו חזקה. אמר אביי: מדברי ר' ישמעאל נשמע ונבין לדעת רבנן [חכמים] החולקים עליו, ומצריכים שלוש שנות לקיטה של אותו סוג פרי, שאם היו לו שלשים אילנות בני אותו סוג, שהיו נטועים כדרכם בצפיפות של מטע עשרה לשטח של בית סאה, אם אכל עשרה מהם בשנה זו ועשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו — הרי זו חזקה.