סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

פירוש שטיינזלץ

באבהתא מי אתכחש [באבות האם הוכחש]? הרי עדות זו קיימת, והכל מודים בה.

ומציעים: לימא [האם לומר] כי רבא ורב נחמן בפלוגתא [במחלוקת] של רב הונא ורב חסדא קמיפלגי [חלוקים הם]!

דאיתמר [שנאמר] שנחלקו בשאלה הבאה: שתי כתי עדים המכחישות זו את זו; אמר רב הונא: זו באה בפני עצמה ומעידה בעדות אחרת, וזו באה בפני עצמה ומעידה בעדות אחרת, שאינן נעשות בכך פסולות לעדות על אף שאחת מהן בודאי שיקרה. ורב חסדא אמר: בהדי סהדי שקרי [ביחד עם עדים שקרנים] למה לי? שהרי ברור שכת אחת משקרת, וכיון שיש ספק לגבי כל אחת מהן שמא הם שקרנים, מדוע נזדקק להם? לימא [האם נאמר] שרב נחמן שאמר כרב הונא, ורבא אומר כרב חסדא?

ואומרים: אליבא [על פי שיטתו] של רב חסדא שפסל את העדים גם לעדות אחרת — כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים] שבוודאי אין סומכים על מקצת העדות שחלק ממנה הוכחש. כי פליגי [כאשר נחלקו] בשיטת אחד משני אמוראים אלה — הרי זה אליבא [על פי שיטתו] של רב הונא. רב נחמן שקיבל את העדות על חזקת האבות — סבור כרב הונא ממש, שכל אחת מהן כשרה לעדות אחרת. ורבא? הוא יכול לומר: עד כאן לא שמענו כי קאמר [אמר] רב הונא אלא להכשירה לעדות אחרת, אבל לאותה עדותלא. וכאן הרי מעידים על דבר אחד — על הזכות לאותה קרקע. וממשיכים בסיפור אותו מעשה שדנו בו.

הדר אייתי סהדי דאבהתיה [חזר זה שהיתה לו עדות על חזקה בלבד והביא עדים כי של אבותיו] היא, ונמצא שלשניהם עדות שווה על אותה קרקע — הן שהיתה של אבותיהם, והן שהחזיקו בה. אמר רב נחמן: אנן אחתיניה אנן מסקינן ליה [אנו הורדנו אותו את מי שהביא עדים שהיתה של אבותיו, לשדה, אנו גם מעלים ומוציאים אותו] ממנה, ולזילותא דבי דינא לא חיישינן [לזילות בית דין אין אנו חוששים], ואין אומרים שיבואו הבריות לומר שבית הדין אינו יציב, והופך את דבריו.

מתיב [מקשה על כך] רבא על סברה זו שאין חוששים לזילות בית הדין, ואיתימא [ויש אומרים] ר' זעירא, ממה ששנינו בברייתא: שנים אומרים "מת בעלה של אשה במקום אחר ", ושנים אומרים "לא מת"; שנים אומרים "נתגרשה האשה ", ושנים אומרים "לא נתגרשה"הרי זו לא תנשא לאיש אחר, שספק הוא, ואם נשאתלא תצא ממנו. ר' מנחם בר' יוסי אומר: אף אם נישאת תצא.

אמר ר' מנחם בר' יוסי: אימתי אני אומר תצא?בזמן שבאו עדים המכחישים את מות הבעל או הגירושין, ואחר כך נשאת, שכשנישאה ידעה שהיא נכנסת לספק, אבל אם קודם נשאת ורק אחר כך באו עדיםהרי זו לא תצא. משמע שאנו חוששים לכבוד בית הדין שהתירה להינשא, ואין מוציאים אותה מבעלה!

אמר ליה [לו] רב נחמן לרבא: אנא סברי למעבד עובדא [אני חשבתי לעשות מעשה בפועל], ולהוציא מן הקרקע את מי שנתנוה לו, השתא דאותיבתן את [עכשיו שהקשית אתה לי] ואותבן [והקשה עלי] גם רב המנונא בסוריא והוכחתם שיש לחשוש לזילות בית הדין — לא עבדינן [אין אני עושה] בה עובדא [מעשה].

לבסוף נפק עבד עובדא [יצא רב נחמן ועשה מעשה] כפי שהחליט מתחילה. מאן דחזא סבר טעותא היא בידיה [מי שראה סבר שטעות היתה בידו], שטעה ושכח מה שאמר, ולא היא (אין הדבר כך), אלא משום דתליא באשלי רברבי [שתלוי הדבר באילנות גדולים], כלומר, רב נחמן סמך על חכמים חשובים הסבורים כמותו.

דתנן כן שנינו במשנה], ר' יהודה אומר: אין מעלין לכהונה להחשיב אדם לכהן, על פי עד אחד. אמר ר' אלעזר: אימתי אומרים שאין מעלים על פי אחד — במקום שיש עוררין על כהונתו (כגון שאומרים עליו שהוא בן כהן שנשא גרושה) אבל במקום שאין עוררין על כהונתו — מעלין אותו לכהונה על פי עד אחד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום (בשם) ר' שמעון בן הסגן: מעלין לכהונה על פי עד אחד.

ותוהים: הלא דעת רבן שמעון בן גמליאל היינו [זו היא] דעת ר' אלעזר, ומה בא להוסיף? וכי תימא [ואם תאמר], כי ביחס לערער חד איכא בינייהו [מערער אחד יש ביניהם הבדל], ותפרש כי ר' אלעזר סבר [סבור]: אין מעלים לכהונה על פי עד אחד גם במקום שיש רק ערער חד [אחד] שמערער על כהונתו של אותו אדם,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר