סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אָמְרוּ חֲכָמִים וְלֹא פֵּירְשׁוּהוּ אָמְרוּ נְבִיאִים וְלֹא פֵּירְשׁוּהוּ עַד שֶׁפֵּירְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר ה' עַל עׇזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִילָּה
אָמַר רַב חָמָא מַאי דִּכְתִיב בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חׇכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חׇכְמָה זֶה תַּלְמִיד חָכָם בֶּן תַּלְמִיד חָכָם וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ זֶה תַּלְמִיד חָכָם בֶּן עַם הָאָרֶץ אָמַר עוּלָּא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי אִסְתֵּירָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא מַאי דִּכְתִיב קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חׇפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו אַטּוּ לָא יָדְעִינַן דְּקָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא אֶלָּא כׇּל הַמַּקְטִין עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשָׂה גָּדוֹל לָעוֹלָם הַבָּא וְכׇל הַמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעֶבֶד עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשֶׂה חׇפְשִׁי לָעוֹלָם הַבָּא
רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְצַיֵּין מְעָרָתָא דְּרַבָּנַן כִּי מְטָא לִמְעָרְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אִיעֲלַמָא מִינֵּיהּ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ אֲמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא פִּלְפַּלְתִּי תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ פִּלְפַּלְתָּ תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ לֹא רִיבַּצְתָּ
כִּי הֲווֹ מִינְּצוּ רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי חִיָּיא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַבִּי חִיָּיא בַּהֲדֵי דִּידִי קָא מִינְּצֵית חַס וְחָלִילָה אִי מִשְׁתַּכְחָא תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל מַהְדַּרְנָא לַהּ מִפִּילְפּוּלַי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי חֲנִינָא בַּהֲדֵי דִּידִי קָא מִינְּצֵית דַּעֲבַדִי לְתוֹרָה דְּלֹא תִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל
מַאי עָבֵידְנָא אָזֵילְנָא וְשָׁדֵינָא כִּיתָּנָא וְגָדֵילְנָא נִישְׁבֵּי וְצָיֵידְנָא טְבֵי וּמַאֲכֵילְנָא בִּשְׂרַיְיהוּ לְיַתְמֵי וְאָרֵיכְנָא מְגִילָּתָא וְכָתֵבְנָא חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי וְסָלֵיקְנָא לְמָתָא וּמַקְרֵינָא חַמְשָׁה יָנוֹקֵי בְּחַמְשָׁה חוּמְשֵׁי וּמַתְנֵינָא שִׁיתָּא יָנוֹקֵי שִׁיתָּא סִדְרֵי וְאָמַרְנָא לְהוּ עַד דְּהָדַרְנָא וְאָתֵינָא אַקְרוֹ אַהֲדָדֵי וְאַתְנוֹ אַהֲדָדֵי וַעֲבַדִי לַהּ לְתוֹרָה דְּלֹא תִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל
הַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי חִיָּיא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֲפִילּוּ מִמָּר אֲמַר לֵיהּ אִין אֲפִילּוּ מֵאַבָּא אֲמַר לֵיהּ חַס וְחָלִילָה לֹא תְּהֵא כְּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל
אָמַר רַבִּי זֵירָא אֶמֶשׁ נִרְאָה לִי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַרְתִּי לוֹ אֵצֶל מִי אַתָּה תָּקוּעַ אָמַר לִי אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל מִי אֵצֶל רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יַנַּאי אֵצֶל מִי אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי חֲנִינָא אֵצֶל מִי אֵצֶל רַבִּי חִיָּיא אָמַרְתִּי לוֹ וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל רַבִּי חִיָּיא לֹא אָמַר לִי בַּאֲתַר דְּזִקּוּקִין דְּנוּרָא וּבָעוֹרִין דְּאֶשָּׁא מַאן מְעַיֵּיל בַּר נַפָּחָא לְתַמָּן
אָמַר רַב חֲבִיבָא אִשְׁתַּעִי לִי רַב חֲבִיבָא בַּר סוּרְמָקֵי חֲזֵי לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן דַּהֲוָה שְׁכִיחַ אֵלִיָּהוּ גַּבֵּיהּ דִּלְצַפְרָא הֲווֹ שַׁפִּירָן עֵינֵיהּ וּלְאוּרְתָּא דָּמְיָין כִּדְמִיקַּלְיָן בְּנוּרָא אֲמַרִי לֵיהּ מַאי הַאי וַאֲמַר לִי דַּאֲמַרִי לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ אַחְוִי לִי רַבָּנַן כִּי סָלְקִי לִמְתִיבְתָּא דְּרָקִיעַ אָמַר לִי בְּכוּלְּהוּ מָצֵית אִסְתַּכּוֹלֵי בְּהוּ לְבַר מִגּוּהַרְקָא דְּרַבִּי חִיָּיא דְּלָא תִּסְתַּכֵּל בֵּיהּ מַאי סִימָנַיְיהוּ בְּכוּלְּהוּ אָזְלִי מַלְאֲכֵי כִּי סָלְקִי וְנָחֲתִי לְבַר מִגּוּהַרְקָא דְּרַבִּי חִיָּיא דְּמִנַּפְשֵׁיהּ סָלֵיק וּנְחֵית
לָא מְצַאי לְאוֹקְמָא אַנַּפְשַׁאי אִסְתַּכַּלִי בָּהּ אֲתוֹ תְּרֵי בּוּטִיטֵי דְנוּרָא וּמַחְיוּהּו לְהָהוּא גַּבְרָא וְסַמּוֹנְהוּ לְעֵינֵיהּ לִמְחַר אֲזַלִי אִשְׁתַּטַּחִי אַמְּעָרְתֵּיהּ אָמֵינָא מַתְנְיָיתָא דְּמָר מַתְנֵינָא וְאִתַּסַּאי
אֵלִיָּהוּ הֲוָה שְׁכִיחַ בִּמְתִיבְתָּא דְּרַבִּי יוֹמָא חַד רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה נְגַהּ לֵיהּ וְלָא אֲתָא אֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא נְגַהּ לֵיהּ לְמָר אֲמַר לֵיהּ אַדְּאוֹקֵימְנָא לְאַבְרָהָם וּמָשֵׁינָא יְדֵיהּ וּמְצַלֵּי וּמַגְנֵינָא לֵיהּ וְכֵן לְיִצְחָק וְכֵן לְיַעֲקֹב וְלוֹקְמִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי סָבַרי תָּקְפִי בְּרַחֲמֵי וּמַיְיתִי לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בְּלָא זִמְנֵיהּ
אֲמַר לֵיהּ וְיֵשׁ דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲמַר לֵיהּ אִיכָּא רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו גְּזַר רַבִּי תַּעֲנִיתָא אַחְתִינְהוּ לְרַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּנְשַׁבָה זִיקָא אֲמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא כִּי מְטָא לְמֵימַר מְחַיֵּה הַמֵּתִים רְגַשׁ עָלְמָא
אָמְרִי בִּרְקִיעָא מַאן גַּלִּי רָזַיָּא בְּעָלְמָא אָמְרִי אֵלִיָּהוּ אַתְיוּהּ לְאֵלִיָּהוּ מַחְיוּהּ שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא אֲתָא אִידְּמִי לְהוּ כְּדוּבָּא דְנוּרָא עָל בֵּינַיְיהוּ וְטַרְדִינְהוּ
שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה אָסְיֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה חֲלַשׁ רַבִּי בְּעֵינֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אֶימְלֵי לָךְ סַמָּא אֲמַר לֵיהּ לָא יָכֵילְנָא אֶשְׁטַר לָךְ מִשְׁטָר אֲמַר לֵיהּ לָא יָכֵילְנָא הֲוָה מוֹתֵיב לֵיהּ בְּגוּבְתָּא דְסַמָּנֵי תּוּתֵי בֵּי סַדְיֵיהּ וְאִיתַּסִּי
הֲוָה קָא מִצְטַעַר רַבִּי לְמִסְמְכֵיהּ וְלָא הֲוָה מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא אֲמַר לֵיהּ לָא לִצְטַעַר מָר לְדִידִי חֲזֵי לִי סִיפְרָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּכְתִיב בֵּיהּ שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה

רש"י

אמרו חכמים. מי האיש החכם: אמרו הנביאים. אשר דבר פי ה' אליו: שלא ברכו בתורה תחילה. כשהיו עוסקין בתורה לא היו מברכין לפניה קרא יתירא דאשר נתתי לפניהם קא דרש ברכת אשר (נתן לנו תורת אמת) שהיא לפניה של דברי תורה וכיון דלא מברכי גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם: תודע. מודיע לכל ומתפאר בכתרה: בן עם הארץ. היינו בקרב כסילים משפחת כסילים: איסתירא בלגינא. סלע אחד בלגינא: קיש קיש קריא. מתקשקש ומשמיע קול ואם היה מלא סלעים. לא היה משמיע קול: מציין מערתא דרבנן. שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל שלא תארע תקלה על ידי צדיקים: איעלמא מיניה. לא יכול למצוא מקומה: ריבצת. לאחרים לשון (מ''ק דף ו:) המרביץ שדהו משקה: רבי חנינא. בר' חמא: שדינא כיתנא. זורע אני זרעוני פשתן: שדינא. משליך: וגדילנא נישבי. וקולע אני ממנו רשתות ומכמורות: וציידנא טבי. ואני צד צביים: ואריכנא מגילתא. ומתקן אני מעורותיהן קלפים: וסליקנא למתא. למקום שאין מלמדי תינוקות: לחמשה ינוקי. לכל אחד ספרו: ומתנינא. על פה שיתא סדרי משנה לשיתא ינוקי: אקרו אהדדי. לימדו זה את זה מקראות: ואתנו אהדדי. לימדו זה את זה סדרו: לא תהא כזאת בישראל. לא תאמר זאת בישראל: אמש נראה לי. בחלום: תקוע. וישב בישיבה של מעלה: ור' יוחנן אצל ר' חייא לא. אמרתי אני וכי אין ר' יוחנן ראוי לישב אצל ר' חייא: ובעורין. תרגום דלפידין: דמצפרא הוו שפירין עיניה. בבקר ראיתי את עיניו יפות ולערב ראיתיו דומות כאילו נשרפו באור: אמרי ליה. אמרתי לו: דאמרי. אמרתי לאליהו: גוהרקא. קתדרא: בוטיטי. ניצוצות אישטנצילוי''ש בלע''ז: מתני' דמר קמתנינא. תוספתא של אדוני שסידרה לששה סדרים אני שונה תמיד דר' חייא סדרה לתוספתא כדאמרי' בעלמא רבי לא שנאה ר' חייא מנא ליה ואמרי' כל מתניתא דלא מיתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא לא תותבו מינה בבי מדרשא: תקפי ברחמי. מרבין בתפלה: ומייתי למשיח בלא זמניה. לכך אין ניתן לי רשות להעמידן יחד: יש דוגמתן. שתהא תפלתן נשמעת: פולסי. חבטת מלקות: שמואל ירחינאה. הוא שמואל בר אבא חבירו של רב ועל שהיה בקי בסוד העיבור כדאמרי' במס' ר''ה (דף כ:) אמר שמואל יכילנא לתקוני כולה גלותא קרי ליה ירחינאה: אימלי לך סמא. בתוך העין: אשטר לך משטר. אמשח לך ע''ג העין משטר מטפח מוליו''ר בלע''ז כדאמרי' גבי כותח הבבלי (חומץ האדומי) בפסחים (דף מד.) משטר קשטר. מטבל פתו: גובתא. קנה חלול: תותי בי סדיא. תחת מראשותיו ובוקע כח חוזק הסם והולך דרך עצם גולגלתו ומוחו עד עיניו: הוה מצטער רבי למיסמכיה. טרח ומתעסק לסומכו לפי שחכם בקי היה כל כך: ולא הוה מסתייעא מילתא. שהיתה השעה נטרפת או לא היו החכמים נאספים:

תוספות

אסתירא בלגינא קיש קיש קריא. מפרש ריב''א לפי שאין דרך זוז להניח בלגין הוא מקשקש ואם היה מניחו בארנקי כדרכו להיות שם לא היה מקשקש: כי מטא [למימר] מחיה המתים רגש עלמא. אע''ג דאיכא נמי מחיה המתים מקמי משיב הרוח אומר ר''ת משום דתחיית המתים לא הוי אלא ע''י טל ועי''ל דבמשיב הרוח ומוריד הגשם נשב זיקא ואתא מיטרא משום שזהו עיקר תפלת הרוח והגשם שבברכה זו אבל תחיית המתים עיקרה היא בחתימתה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר