|
טקסט הדף מנוקד
וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן נָמֵי הֲתִינַח הֵיכָא דְּלֵיכָּא רְאָיָה אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא רְאָיָה נַיְתֵי רְאָיָה וְנִפְּטַר דְּתַנְיָא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין רֹאֶה שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם הָא יֵשׁ רוֹאֶה יָבִיא רְאָיָה וְיִפָּטֵר
וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁבוּעָה זוֹ תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן אֵין לְךָ אָדָם הַמַּעֲבִיר חָבִית לַחֲבֵירוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֵיכִי מִשְׁתְּבַע אָמַר רָבָא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה שְׁבַרְתִּיהָ וַאֲתָא רַבִּי יְהוּדָה לְמֵימַר שׁוֹמֵר חִנָּם יִשָּׁבַע נוֹשֵׂא שָׂכָר יְשַׁלֵּם הַאי כְּדִינֵיהּ וְהַאי כְּדִינֵיהּ וַאֲתָא רַבִּי אֶלְעָזָר לְמֵימַר אִין גְּמָרָא כְּרַבִּי מֵאִיר וּמִיהוּ תָּמֵיהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִים זֶה וָזֶה לִישָּׁבַע בִּשְׁלָמָא שׁוֹמֵר חִנָּם מִשְׁתְּבַע שֶׁלֹּא פָּשַׁע בָּהּ אֶלָּא שׁוֹמֵר שָׂכָר אַמַּאי מִשְׁתְּבַע כִּי לָא פְּשַׁע נָמֵי בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי וַאֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נָמֵי הָא תִּינַח בִּמְקוֹם מִדְרוֹן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִדְרוֹן מִי מָצֵי מִשְׁתְּבַע שֶׁלֹּא פָּשַׁע וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן נָמֵי הָא תִּינַח הֵיכָא דְּלֵיכָּא רְאָיָה הֵיכָא דְּאִיכָּא רְאָיָה נַיְתֵי רְאָיָה וְיִפָּטֵר דְּתַנְיָא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין רֹאֶה שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם הָא יֵשׁ רוֹאֶה יָבִיא רְאָיָה וְיִפָּטֵר הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא מְעַבַּר חָבִיתָא דְחַמְרָא בְּרִיסְתְּקָא דְמָחוֹזָא וְתַבְרַהּ בְּזִיזָא דְמָחוֹזָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ רִיסְתְּקָא דְמָחוֹזָא שְׁכִיחִי בַּהּ אִינָשֵׁי זִיל אַיְיתִי רְאָיָה וְאִיפְּטַר אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ כְּמַאן כְּאִיסִי אֲמַר לֵיהּ אִין כְּאִיסִי וּסְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ זִיל זְבֵין לִי אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי חַמְרָא אֲזַל זְבַן לֵיהּ לְסוֹף אֲתָא לְקַמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ זְבִינֵי לָךְ אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי חַמְרָא וּתְקִיפוּ לְהוּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי חַמְרָא תְּקִיפִי קָלָא אִית לַהּ לְמִילְּתָא זִיל אַיְיתִי רְאָיָה דְּמֵעִיקָּרָא כִּי מְזַבְּנַתְּ לְהוּ חַמְרָא מְעַלְּיָא הֲוָה וְאִיפְּטַר אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ כְּמַאן כְּאִיסִי אֲמַר לֵיהּ אִין כְּאִיסִי וּסְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ אַתְקֵין רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף בְּסִיכְרָא הָנֵי דְּדָרוּ בְּאַגְרָא וְאִיתְּבַר נְשַׁלֵּם פַּלְגָא מַאי טַעְמָא נְפִישׁ לְחַד וְזוּטַר לִתְרֵי קָרוֹב לְאוֹנֶס וְקָרוֹב לִפְשִׁיעָה בְּדִיגְלָא מְשַׁלֵּם כּוּלַּהּ רַבָּה בַּר בַּר חָנָן תְּבַרוּ לֵיהּ הָנְהוּ שָׁקוֹלָאֵי חָבִיתָא דְחַמְרָא שְׁקַל לִגְלִימַיְיהוּ אֲתוֹ אֲמַרוּ לְרַב אֲמַר לֵיהּ הַב לְהוּ גְּלִימַיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ דִּינָא הָכִי אֲמַר לֵיהּ אִין לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים יְהַיב לְהוּ גְּלִימַיְיהוּ אֲמַרוּ לֵיהּ עַנְיֵי אֲנַן וְטָרְחִינַן כּוּלֵּהּ יוֹמָא וְכָפֵינַן וְלֵית לַן מִידֵּי אֲמַר לֵיהּ זִיל הַב אַגְרַיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ דִּינָא הָכִי אֲמַר לֵיהּ אִין וְאׇרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר הֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין מַתְנִי' הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכוֹפָן מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן יָזוּן לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה יְסַפֵּק הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא שְׂכוֹר לָנוּ פּוֹעֲלִין הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו אָמַר לוֹ בְּנִי אֲפִילּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בִּמְלָאכָה צֵא וֶאֱמוֹר לָהֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַּת וְקִטְנִית בִּלְבָד רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה גְּמָ' פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא דִּטְפָא לְהוּ אַאַגְרַיְיהוּ מַהוּ דְּתֵימָא אֲמַר לְהוּ הָא דִּטְפַאי לְכוּ אַאַגְרַיְיכוּ אַדַּעְתָּא דְּמַקְדְּמִיתוּ וּמְחַשְּׁכִיתוּ בַּהֲדַאי קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲמַרוּ לֵיהּ הַאי דִּטְפֵת לַן אַדַּעְתָּא דְּעָבְדִינַן לָךְ עֲבִידְתָּא שַׁפִּירְתָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ רש"יואפי' במקום מדרון נמי. היאך נפטר בשבועה במקום שבני אדם רגילין להלך אא''כ מביא עדים היכא דאיכא ראיה במקום שעדים מצויין: נייתי ראיה. ולא יפטר בשבועה כאיסי ור' מאיר אית ליה נתקל אנוס הוא הלכך שומר שכר נמי פטור ודאיסי לית ליה: ה''ג ורבי חייא בר אבא וכו' ולא גרסינן אלא ומילתא באפי נפשיה מתרץ הא דרמינן לעיל דר''מ אדר' מאיר בנתקל ואמר ר' אלעזר תברא וכו' ור' חייא בר אבא פליג אדר' אלעזר ואמר לעולם חד תנא הוא ונתקל ודאי פושע הוא והכא היינו טעמא דמיפטר בשבועה: שבועה זו תקנת חכמים. להיפטר בה ולקמיה מפרש מאי משתבע הא פשע שאם אי אתה פוטרו מן התשלומין כשנתקל אין לך אדם וכו' שדואג שלא יכשל ותשבר: היכי משתבע. לרבי חייא בר אבא אליבא דר''מ הא ודאי פושע הוא: ואתא רבי יהודה. לאיפלוגי ולמימר נתקל לאו פושע הוא אלא קרוב לאונס ולפשיעה ודמי לגניבה ואבידה ותקנת חכמים אין כאן אלא האי כי דיניה והאי כי דיניה: אין גמרא כרבי מאיר. דשניהן פטורין בשבועה שמעתי אף אני ומיהו תמיה אני דבשלמא שומר חנם משתבע דלא פשע דאנא בעלמא כר' יהודה סבירא לי דנתקל לאו פושע הוא ולאו אנוס אלא שומר שכר כו': ברסתקא. רחבה: זיזא. קורה היוצא מן הכותל ובולטת לרשות הרבים: אייתי ראיה. ואינו נאמן בשבועה אלא בעדים: זבינית לך. קניתי לך: ותקיפו להו. החמיצו: קלא אית להו. אימת החמיצו ואצל מי היו ושל מי היו שמא שלך היו או קנית חומץ בדמים פחותים ולא אצלך החמיצו: דדרו באגרא. מוט כפוף באמצעו ונותנו על כתפו ונושא שני בדין בשני ראשיו ונושא בו משא כבד: משלם פלגא. פועל שקבל עליו להוליך חביות ממקום למקום ונשאם באותו מוט ונשבר משלם פלגא: מאי טעמא נפיש לחד. ולא היה להטעינו לבדו: וזוטר לתרי. וכיון דאינו ראוי לשני משאות דרך בני אדם להתחזק ולטוענו כאחד הלכך דמי נמי לאונס: דדרו בדיגלא. עץ מפוצל בראשו וקושר בו משא שני בני אדם ומכניס צוארו בין שני פצליו ומוטל על ב' כתפיו וקורין אותו בלשון אשכנז גבל''א וראשו של מטה ארוך וכשעומד לפוש מציגו בקרקע: משלם כוליה. שפשיעה היא שהרבה במשא שני בני אדם: שקולאי. נושאי משאות ותברו ליה שלא במקום מדרון ובפשיעה אי נמי בדיגלא: בדרך טובים. לפנים משורת הדין: וארחות צדיקים תשמור. סיפיה דקרא הוא: מתני' השוכר את הפועלים: אינו יכול לכופן. בגמרא פריך פשיטא: מתיקה. ליפתן: בשעתו. בעת מלכותו דמלך והדיוט הוה: שהם בני אברהם יצחק ויעקב. וסעודתו של אברהם גדולה משל שלמה כדמפרש בגמרא: עד שלא התחילו במלאכה. דאין כאן אלא דברים ודברים אין בהם משום מחוסרי אמנה דאילו משהתחילו לא תוכל לחזור: גמ' דטפא. הוסיף על שכרן משאר פועלין: תוספותמתני' השוכר את הפועלי' ואמר להם להשכים ולהעריב. פי' ר''י בששכרן סתמא ואמר להם אחר שהשכירן כבר להשכים ולהעריב אבל אם התנה מעיקרא הכל לפי תנאו: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|