סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אִי לְרַבִּי יְהוּדָה דַּעֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה וְלָא עֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּלָא עָבֵיד לֵיהּ שְׁמִירָה כְּלָל
דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שֶׁשְּׁמָרָן שְׁמִירָה פְּחוּתָה פְּטוּרִין וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי יַעֲקֹב דְּמַעֲמִידִין (לָהֶן) אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ
אֲמַר לֵיהּ הָכִי קָאָמַר חֲדָא דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי טַעְמָא
רָבִינָא אָמַר רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כְּגוֹן דַּהֲוָה מוּעָד וְנִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן רַבִּי יְהוּדָה סָבַר הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר רְשׁוּת מְשַׁנָּה
תָּנוּ רַבָּנַן אַפּוֹטְרוֹפְּסִים מְשַׁלְּמִין מִן הָעֲלִיָּיה וְאֵין מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר
מַאן תְּנָא כּוּפְרָא כַּפָּרָה וְיַתְמֵי לָאו בְּנֵי כַפָּרָה נִינְהוּ
אָמַר רַב חִסְדָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא דְּתַנְיָא וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ דְּמֵי נִיזָּק רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר דְּמֵי מַזִּיק
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּרַבָּנַן סָבְרִי כּוּפְרָא מָמוֹנָא הוּא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר כּוּפְרָא כַּפָּרָה
אָמַר רַב פָּפָּא לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוּפְרָא כַּפָּרָה הוּא וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי רַבָּנַן סָבְרִי בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן
מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן נֶאֶמְרָה שִׁיתָה לְמַטָּה וְנֶאֶמְרָה שִׁיתָה לְמַעְלָה מָה לְהַלָּן בִּדְנִיזָּק אַף כָּאן בִּדְנִיזָּק
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּתִיב
וְרַבָּנַן אִין פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ כְּתִיב מִיהוּ כִּי שָׁיְימִינַן בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן
מְשַׁבַּח לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן בִּדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא אָמַר לֵיהּ לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי
כִּי אֲתָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ בָּעֵי מִינַּאי מִילְּתָא בְּעָא מִינֵּיהּ שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין כֵּיצַד מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר
מְשַׁלֵּם הַאי כּוֹפֶר וְהַאי כּוֹפֶר כּוֹפֶר אֶחָד אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא שְׁנֵי כוּפְרִין הַאי חֲצִי כוֹפֶר וְהַאי חֲצִי כוֹפֶר כּוֹפֶר שָׁלֵם אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא חֲצִי כוֹפֶר
אַדְּיָתֵיב וְקָא מְעַיֵּין בַּהּ אֲמַר לֵיהּ תְּנַן חַיָּיבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן חַיָּיבֵי כוּפְרִין מַאי
כֵּיוָן דְּכַפָּרָה הוּא כְּחַטָּאת וְאָשָׁם דָּמֵי מִחְמָר חֲמִיר עִילָּוֵיהּ וְלָא בָּעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּלְחַבְרֵיהּ הוּא דְּבָעֵי מִיתְּבָא לֵיהּ מָמוֹנָא הוּא וְלָא לְגָבוֹהַּ הוּא וְלָא חֲמִיר עֲלֵיהּ וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ
אִי נָמֵי כֵּיוָן דְּהוּא לָא חֲטָא וּמָמוֹנֵיהּ הוּא דְּאַזֵּיק לָא חֲמִיר מִילְּתָא עִילָּוֵיהּ וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ
אֲמַר לֵיהּ שִׁבְקַן אֶסְתַּגַּר בְּקַמַּיְיתָא
תָּנוּ רַבָּנַן שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם וְנִמְצָא מוּעָד בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק וְשׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק
הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל וְהֶחְזִירוֹ לַבְּעָלִים בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם
אָמַר מָר שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם וְנִמְצָא מוּעָד בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק וְשׁוֹאֵל חֲצִי נֶזֶק וְאַמַּאי לֵימָא לֵיהּ תּוֹרָא שְׁאֵילִי אַרְיָא לָא שְׁאֵילִי
אָמַר רַב הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא נַגְחָן
וְנֵימָא לֵיהּ תָּם שְׁאֵילִי מוּעָד לָא שְׁאֵילִי
מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ סוֹף סוֹף אִי תָּם הֲוָה פַּלְגָא נִזְקָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי הַשְׁתָּא נָמֵי זִיל שַׁלֵּים פַּלְגָא נִזְקָא
וְנֵימָא לֵיהּ אִי תָּם הֲוָה מִשְׁתַּלֵּם מִגּוּפוֹ
מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ סוֹף סוֹף אַתְּ לָאו תּוֹרָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי לְדִידִי
וְנֵימָא לֵיהּ

רש"י

אי לר''י. כלומר אי כר''י סבירא ליה דאמר לקמן תם לא סגי ליה בשמירה פחותה כגון דעבד ליה שמירה פחותה: אי לר''א בן יעקב. דאמר תם סגי ליה בשמירה פחותה כגון דלא עבד ליה שמירה כלל ואיצטריך לר' יעקב לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם ולהכי תנא ח''נ ולא תנא רבי יעקב מחייב סתמא דלא תימא במועד קמיירי וכולה נזקא קאמר אבל בתם אפילו פלגא נזקא נמי לא דאין מעמידין: א''ל חדא דאית ביה תרתי טעמא. הואיל וס''ל לרבא דלא פליגי ר' יעקב ור''י בכולהו סבירא ליה הכי ולהכי אוקמה רבא במועד ובשמירה פחותה דתשמע מינה דאית ליה לר' יעקב כרבי יהודה דסגי ליה לצד מועדת בשמירה פחותה וצד תמות במקומה עומדת ולדידיה לא סגי ליה בשמירה פחותה ותשמע נמי דמעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו: רשות משנה איכא בינייהו. בין רבי יעקב לר''י: הרי הוא בחזקתו. שהועד בבית אפוטרופוס ומשלמים בעלים נ''ש החצי מגופו וחצי מעלייה ככל תמים שהועדו: משלמין מן העלייה. נזק: ואין משלמין כופר. היכא דהמית את האדם: בדניזק שיימינן. בגופו של מת ובהכי מכפר מזיק: נאמרה שיתה למעלה. לענין דמי ולדות כאשר ישית עליו בעל האשה: ונאמרה שיתה למטה. במועד שהמית אם כופר יושת עליו: כיצד משלמין כופר. דבשלמא נזקין האי פלגא משלם והאי פלגא משלם דאהזיקא דניזק קפיד רחמנא והאי מטי ליה נזק שלם אבל כופרא כפרה דמזיק הוא ותרוייהו כפרה בעו ובחצי כופר לא מיכפר: ממשכנין אותו. גזבר הקדש דכיון דלאו לכפרה אתי משהי ליה: חייבי חטאות אין ממשכנין אותן. דכיון לכפוריה חטאיה קבעי לה לא משהי ליה: אסתגר בקמייתא. הוסגרתי ונאלמתי בראשונה: ונמצא מועד. והזיק בבית שואל: בעלים משלמין ח''נ ושואל חצי נזק. דנטירותא דתם מיהא מקבל עליה ובעלים הואיל ולא הודיעוהו משלמין החצי: הועד בבית שואל. שהזיק בתוך ימי שאילתו ג' פעמים: והחזירו לבעלים. ואח''כ הזיק בעלים משלמין חצי נזק לקמן מפרש טעמא דקסבר רשות משנה ופרכינן רישא לסיפא: אריא לא שאילי. נטירותא דאריא לא קבילית עלי דאי תם הוה לא הוה נגח: שהכיר בו שהוא נגחן. אבל לא ידע שנגח ג' נגיחות הלכך נטירותא [דתם] נגח קביל עליה והוה לי' לנטורי: מגופו. ולא משלי:

תוספות

שור של ב' שותפין. בשני שוורים של שנים לא מצי למיבעי דלר''י בן בתירא דאמר (סנהדרין דף עח.) בהכוהו עשרה בני אדם בזה אחר זה האחרון חייב ה''נ האחרון חייב ואי בבת אחת כולן פטורין ממיתה דכמיתת בעלים כך מיתת השור וכיון דפטורין ממיתה פטורין מכופר למ''ד לקמן אין השור בסקילה אין הבעלים משלמין כופר: כופר אחד אמר רחמנא ולא ב'. ואע''ג דלגבי חטאת אמר בפ' המצניע (שבת דף צב: ושם.) גבי המוציא ככר לרה''ר והוציאו שנים חייבין ומסתמא כל חד וחד חייב חטאת התם כיון דכל חד מיחייב אזדונו כרת מיחייב נמי אשגגתו חטאת ועוד חטאת דלגבוה אין להקפיד אי מביאין שתי חטאות אבל כופר דלחבירו למה ירויח זה במה שהשור לשנים: כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר. דוקא לענין כופר דכפרה היא דמסתמא כפרה שלימה צריכא אבל לענין התשלומין אמר לקמן במרובה (דף עא:) ה' בקר ואפילו ה' חצאי בקר ושה אפילו מקצת שה דפ' אותו ואת בנו (חולין דף עט:) ודמו [אפילו] מקצת דמו דכיסוי הדם (שם דף פח.) וחצי מתנות דהזרוע (שם דף קלב.) ובכור ואפילו מקצת בכור דריש בכורות (דף ג. ושם.) לא שייך לאתויי הכא וההיא. דחומש ולא חצי חומש דפ' יש בכור (שם דף מח:) שייך טפי והא דמשלם תם חצי כופר לר' יוסי הגלילי היינו כופר שלם דידיה וכן המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין דהשולח (גיטין דף מב:) דמשלם חצי כופר ליורשים היינו כופר שלם דידיה: חייבי כופר מאי. ביורשי הניזק עצמו מבעיא ליה אם יכולין למשכנו: ולימא ליה אי תם הוה משתלם מגופו. הך פרכא לית ליה לר''י דאמר צד תמות במקומה עומדת וכן ההיא פירכא דהוה מערקנא ליה לאגמא אבל ההיא פירכא דמודינא ומפטרי אתיא אף אליבא דר''י דכיון דאייעד לאו קנסא הוא: לאו תורא בעית לשלומי. וא''ת אי הוה תם לא הוה משתלם אלא כמו שהשור שוה והשתא משלם כל חצי נזק מהעלייה אע''פ שאין השור שוה כל כך וי''ל דהשתא נמי לא משלם אלא בשויו של שור:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר