סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

מאי [מה] פירוש תורה שאמר ר' יוחנן — הכוונה היא למדרש תורה. והני מילי [ודברים אלה] אמורים דווקא כשאמר לה "תנינא" ["שניתי"], אבל אם אמר לה "תנא אנא" ["שונה אני"]עד דתני הוא שונה] הילכתא [הלכה, משנה], ספרא (מדרש ההלכה לספר ויקרא), וסיפרי (מדרש ההלכה לספרי במדבר ודברים), ותוספתא.

אם אומר "התקדשי לי על מנת שאני תלמיד חכם" אין אומרים שיהיה תלמיד חכם כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא שנקראו תלמידים משום שלא הספיקו לסמוך אותם, אף שהיו מגדולי חכמי ישראל, אלא, כל ששואלין אותו בכל מקום דבר אחד בתלמודו ואומרו, ואפילו במסכתא דכלה, באותה מסכת שלומדים אותה באותה שעה בישיבה. האומר "על מנת שאני חכם"אין אומרים שיהיה כחכמי יבנה, כר' עקיבא וחביריו, אלא, כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום בתורה ואומרה.

וכן האומר "על מנת שאני גבור" אין אומרים עד שיהיה גיבור כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה, אלא כל שחביריו מתיראים ממנו מפני גבורתו. "על מנת שאני עשיר"אין אומרים עד שיהא עשיר כר' אלעזר בן חרסום וכר' אלעזר בן עזריה שהיו עשירים מופלגים, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו.

אם אמר "על מנת שאני צדיק"אפילו היה רשע גמור — הריהי מקודשת, שמא הרהר בינתיים תשובה בדעתו ומשום כך עכשיו צדיק הוא. וכן אם אמר "על מנת שאני רשע"אפילו היה צדיק גמור מקודשת, שמא הרהר דבר עבודה זרה בדעתו, והרהור עבודה זרה נחשב לעבירה חמורה שהעושה אותה נחשב בשל כך לרשע.

א אגב דיון זה בהגדרתן של תכונות שונות מביאים מאמר בנושא קרוב. עשרה קבים (מידות) חכמה ירדו לעולם, תשעה מתוכם נטלה ארץ ישראל ואחד, העשירי, נטל כל העולם כולו. עשרה קבים של יופי ירדו לעולם, תשעה מהם נטלה ירושלים, ואחד כל העולם כולו. עשרה קבים עשירות ירדו לעולם, תשעה נטלו רומי, ואחד כל העולם כולו. עשרה קבים עניות ירדו לעולם, תשעה נטלה בבל ואחד כל העולם כולו. עשרה קבים גסות הרוח, גאוה, ירדו לעולם, תשעה נטלה עילם, ואחד כל העולם כולו.

ושואלים: וגסות לבבל לא נחית [ירדה], וכי אין שם גסות הרוח? והכתיב [והרי נאמר]: "ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשנה את האיפה בין הארץ ובין השמים. ואומר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה. ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער" (זכריה ה, ט–יא) ושנער היא בבל. ואמר ר' יוחנן: זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל, ומשמע שלבבל ירדה גם גסות הרוח!

ומשיבים: אין, להכא נחית [כן, לכאן, לבבל ירדה] ואשתרבובי הוא דאשתרבובי להתם [והשתרבבה והגיעה לשם] לעילם. דיקא נמי [מדוייק גם כן] דקתני [שנאמר]: "לבנות לה בית" לומר שהכוונה מראש היתה לבבל, אבל לא נעשה הדבר כן ולבסוף נקבע המקום דווקא בעילם. ומעירים: אכן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא.

ועוד שואלים: איני [כן הוא]?! והאמר מר [והרי אמר החכם]: סימן לגסותעניות, ועניות בבבל הוא דאיכא [שישנה] ולא בעילם! ומשיבים: מאי [מהי] עניות שאמרנו כאן כסימן לגסות — זו עניות של תורה, ועניות בתורה היא בעילם דווקא. דכתיב כן נאמר] "אחות לנו קטנה ושדים אין לה" (שיר השירים ח, ח), ואמר ר' יוחנן: זו עילם שזכתה ללמוד, ולא זכתה ללמד, שלא הוציאה מתוכה חכמים הראויים ללמד.

ועוד, עשרה קבים גבורה ירדו לעולם, תשעה מהם נטלו פרסיים ואחד כל העולם. עשרה קבים כנים ירדו לעולם, תשעה מהם נטלה מדי ואחד כל העולם. עשרה קבים כשפים ירדו לעולם, תשעה מהם נטלה מצרים ואחד כל העולם. עשרה קבים נגעים ירדו לעולם, תשעה מהם נטלו חזירים שהם מלאים נגעים שונים, ואחד כל העולם. עשרה קבים זנות ירדו לעולם, תשעה מהם נטלה ערביא ואחד כל העולם.

עשרה קבים עזות ירדו לעולם, תשעה מהם נטלה מישן הסמוכה לבבל, ואחד כל העולם. עשרה קבים שיחה ירדו לעולם, תשעה מהם נטלו נשים ואחד כל העולם. עשרה קבים שכרות ירדו לעולם, תשעה מהם נטלו כושים ואחד כל העולם. עשרה קבים שינה ירדו לעולם, תשעה מהם נטלו עבדים ואחד נטלו כל העולם כולו.

ב משנה אמר לאשה "הרי את מקודשת לי על מנת שאני כהן" ונמצא שהוא לוי, או שאמר "על מנת שאני לוי" ונמצא שהוא כהן. אמר "על מנת שאני נתין" (מצאצאי הגבעונים), שהוא פסול לנישואין עם קהל ישראל מדברי סופרים, ונמצא שהוא ממזר שאסור בישראלית מן התורה. או שאמר "על מנת שאני ממזר" ונמצא שהוא נתין. אמר "על מנת שאני בן עיר קטנה" ונמצא שהוא בן כרך גדול, או שאמר "על מנת שאני בן כרך" ונמצא שהוא בן עיר. או "על מנת שביתי קרוב למרחץ" ונמצא שביתו רחוק, או שאמר "על מנת שביתי רחוק מן המרחץ" ונמצא שהוא קרוב.

"על מנת שיש לו בת או שפחה מגודלת" ואין לו, או אמר "על מנת שאין לו בת או שפחה מגודלת "ויש לו. או שאמר "על מנת שאין לו בנים" ויש לו, או על מנת שיש לו ואין לו. ובכולם, אף על פי שאמרה אחר כך: "בלבי היה להתקדש לו" בין כה וכה בלא להתחשב בתנאי זה — אף על פי כן אינה מקודשת. וכן היא שהטעתו, שאם קידש אותה על פי תנאי מסויים שלה, ולא נתקיים — בכל אלה בטלים הקידושין.

ג גמרא מסופר: ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק [אדם אחד שמכר את נכסיו על דעת לעלות] לארץ ישראל, ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי [דבר], ולבסוף אירע שלא יכול היה לעלות, ורצה לחזור בו מן המכירה. אמר רבא: כיון שלא אמר בפירוש שמוכר בתנאי שיעלה לארץ ישראל, הוי [הרי זה] דברים שבלב, ודברים שבלב אינם דברים. ושואלים: מנא ליה מניין לו לרבא הא [דבר זה] שדברים שבלב אינם נחשבים? אילימא מהא דתנן [אם תאמר מזו ששנינו] בברייתא:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר