סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כׇּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא אֶלָּא חָמֵשׁ סְלָעִים הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ מַאי טַעְמָא מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עֲדִיפָא כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּאִיכָּא חָמֵשׁ מְשׁוּעְבָּדִים וְחָמֵשׁ בְּנֵי חוֹרִין
רַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִלְוָה (דִּכְתִיב) [הַכְּתוּבָה] בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא בְּהָנֵי חָמֵשׁ פָּרֵיק לִבְרֵיהּ וְאָזֵיל כֹּהֵן וְטָרֵיף לֵיהּ לְחָמֵשׁ מְשׁוּעְבָּדִים לְדִידֵיהּ
וְרַבָּנַן סָבְרִי מִלְוָה דִּכְתִיב בְּאוֹרָיְיתָא לָאו כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא וְהִילְכָּךְ מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עֲדִיף
תָּנוּ רַבָּנַן לִפְדּוֹת אֶת בְּנוֹ וְלַעֲלוֹת לָרֶגֶל פּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה לָרֶגֶל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עוֹלֶה לָרֶגֶל וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ שֶׁזּוֹ מִצְוָה עוֹבֶרֶת וְזוֹ מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה כִּדְקָאָמַר טַעְמָא אֶלָּא רַבָּנַן מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּאָמַר קְרָא כׇּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וַהֲדַר לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם
תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בָּנִים מֵחָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁחַיָּיב לִפְדּוֹת כּוּלָּן תַּלְמוּד לוֹמַר כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה פְּשִׁיטָא בְּפֶטֶר רֶחֶם תְּלָא רַחֲמָנָא
מַהוּ דְּתֵימָא נֵילַף בְּכוֹר בְּכוֹר מִנַּחֲלָה מָה לְהַלָּן רֵאשִׁית אֹנוֹ אַף כָּאן רֵאשִׁית אוֹנוֹ קָא מַשְׁמַע לַן
לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה מְנָלַן דִּכְתִיב וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְהֵיכָא דְּלָא אַגְמְרֵיהּ אֲבוּהּ מִיחַיַּיב אִיהוּ לְמִיגְמַר נַפְשֵׁיהּ דִּכְתִיב וְלִמַּדְתֶּם
אִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָא דִּכְתִיב וְלִימַּדְתֶּם וְלִמַּדְתֶּם כֹּל שֶׁמְּצֻוֶּוה לִלְמוֹד מְצֻוֶּוה לְלַמֵּד וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה לִלְמוֹד אֵינוֹ מְצֻוֶּוה לְלַמֵּד
וְאִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָה לְמֵילַף נַפְשַׁהּ דִּכְתִיב וְלִימַּדְתֶּם וּלְמַדְתֶּם כֹּל שֶׁאֲחֵרִים מְצֻוִּוין לְלַמְּדוֹ מְצֻוֶּוה לְלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ וְכֹל שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּוין לְלַמְּדוֹ אֵין מְצֻוֶּוה לְלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּוין לְלַמְּדָהּ דְּאָמַר קְרָא וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם
תָּנוּ רַבָּנַן הוּא לִלְמוֹד וּבְנוֹ לִלְמוֹד הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם בְּנוֹ זָרִיז וּמְמוּלָּח וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ בְּנוֹ קוֹדְמוֹ כִּי הָא דְּרַב יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שַׁדְּרֵיהּ אֲבוּהּ לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי כִּי אֲתָא חַזְיֵיהּ דְּלָא הֲוָה מִיחַדְּדָן שְׁמַעְתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא עֲדִיפָא מִינָּךְ תּוּב אַתְּ דְּאֵיזִיל אֲנָא
שְׁמַע אַבָּיֵי דְּקָא הֲוָה אָתֵי הֲוָה הָהוּא מַזִּיק בֵּי רַבָּנַן דְּאַבָּיֵי דְּכִי הֲווֹ עָיְילִי בִּתְרֵין אֲפִילּוּ בִּימָמָא הֲווֹ מִיתַּזְּקִי אֲמַר לְהוּ לָא לִיתֵּיב לֵיהּ אִינָשׁ אוּשְׁפִּיזָא אֶפְשָׁר דְּמִתְרְחִישׁ נִיסָּא
עָל בָּת בְּהָהוּא בֵּי רַבָּנַן אִידְּמִי לֵיהּ כְּתַנִּינָא דְּשִׁבְעָה רֵישְׁווֹתֵיהּ כֹּל כְּרִיעָה דִּכְרַע נְתַר חַד רֵישֵׁיהּ אֲמַר לְהוּ לִמְחַר אִי לָא אִיתְרְחִישׁ נִיסָּא סַכֵּינְתִּין
תָּנוּ רַבָּנַן לִלְמוֹד תּוֹרָה וְלִישָּׂא אִשָּׁה יִלְמוֹד תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא אִשָּׁה יִשָּׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִלְמוֹד תּוֹרָה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִלְמוֹד תּוֹרָה
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רֵיחַיִים בְּצַוָּארוֹ וְיַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְלָא פְּלִיגִי הָא לַן וְהָא לְהוּ
מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא בִּדְרַב הַמְנוּנָא דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא אֲמַר לֵיהּ כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי כִּי אֲתָא חַזְיֵיהּ דְּלָא פָּרֵיס סוּדָרָא אֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא פָּרֵיסַתְּ סוּדָרָא אֲמַר לֵיהּ דְּלָא נְסֵיבְנָא אַהְדְּרִינְהוּ לְאַפֵּיהּ מִינֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ חֲזִי דְּלָא חָזֵית לְהוּ לְאַפַּי עַד דְּנָסְבַתְּ
רַב הוּנָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה כׇּל יָמָיו בַּעֲבֵירָה בַּעֲבֵירָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּר עֲבֵירָה
אָמַר רָבָא וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְצַפֶּה לָאָדָם מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא אוֹמֵר תִּיפַּח עַצְמוֹתָיו
אָמַר רַב חִסְדָּא הַאי דַּעֲדִיפְנָא מֵחַבְרַאי דִּנְסֵיבְנָא בְּשִׁיתְּסַר וְאִי הֲוָה נָסֵיבְנָא בְּאַרְבֵּיסַר

רש"י

כל היכא. דלית ליה נכסי אלא ה' סלעים: ככתובה בשטר דמיא. ובפדיון עצמו היה מחוייב קודם ששיעבד קרקעותיו ויטרוף את הלקוחות הילכך בחמש בני חרי דאיכא פריק לבריה דאין זה אונאה שהרי מצות בנו עליו יותר ממצותו: ואזיל כהן וטריף. לקוחות על פדיון עצמו: לאו ככתובה בשטר דמי. ואינו גובה ממשועבדים דכתיב ולמדתם. קרא אחרינא הוא ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם (דברים ה): דלא מיחייבה. ללמד את בנה דכתיב ולמדתם את בניכם קרי ביה ולמדתם לאקושינהו דלא מיפקדא ללמוד: אחרים. האב: אם היה בנו זריז. והאב רואה שיצליח ממנו ואין לו סיפוק נכסים שילמדו שניהם ילמוד בנו והוא יטריח אחר מזונות ויספיקנו: בי רבנן. בהמ''ד רחוק מן היישוב הוה: לא ליתיב ליה אינש אושפיזא. לרב אחא ועל כרחו ילין בבית המדרש ומתוך חסידותו יעשה לו נס ויהרוג את המזיק: בת. לן: אידמי ליה. מזיק: כתנינא דשבע רישיה. שהיו לו שבע גולגולות: כל כריעה דכרע. רב אחא מתפלל על אותו מזיק נתר חד רישא: סכינתין. סכנתם אותי: הא לן הא להו. בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא''י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו נושא אשה דהוה בלא הרהור ואח''כ הולך ולומד תורה: להו. לבני א''י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו: חזייה. רב הונא לרב המנונא: דלא פריס סודר. כדרך הנשואין שהיו רגילין לכסות ראשן:

תוספות

ואזיל כהן וטריף להו משעבדי. כלומר בבני חרי פריק ליה לבריה שאם היה פודה עצמו בבני חרי לא היה פודה בנו ממשעבדי דמיירי שנשתעבדו קודם שנולד הבן ולכך מקדים פדיון בנו ואין כאן אונאה ללקוחות דמצות בנו עליו יותר ממצות גופו כפ''ה וק' דאדרבה יש אונאה ללקוחות דמצות גופו עדיף ויאמרו פדה את עצמך בתחלה ואם יאמר אפדה את עצמי ממשעבדי יאמרו אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום בני חרי ואפי' פדה בנו בכור מבני תרי יאמרו לכהן הנחנו לך מקום לגבות ממנו אותם חמש בני חורין ולכך פירש ר''י דמיירי כגון דאיכא חמש משועבדי' מיצחק שעשאן אפותיקי לכהן בעבור יעקב בנו ואח''כ מכרה ושוב גדל יעקב והיה לו בן ועמד הוא ובנו לפדות ואין להם אלא ה' סלעים מבני חרי ור' יהודה סבר מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמי והיו לו אפותקאות בשטר לכהן קודם ולכך גובה מהן אע''פ שיש בני חרי ליעקב לפי שמצותו על נכסי אביו יותר מעל נכסי עצמו דחוב האב על נכסי האב ולא על נכסי הבן ואינם יכולים לומר הנחנו לך מקום בנכסי יעקב שאין עליו לשלם חוב של אביו ומנכסיו אין לו כלום וכן משמע הלשון דקתני שזה מצותו על אביו: הא לן והא להו. פי' בקונטרס בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא''י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטל עליהם נושא אשה דהוה ליה בלא הרהור ואח''כ לומד תורה הא להו לבני א''י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו כל צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו וקשה לר''ת דמשמע דקאמר שמואל דנושא אשה תחלה כדי להיות בלא הרהור ומוקי לה למילתיה בבני בבל א''כ אכתי איכא הרהור כיון שהולכים ללמוד חוץ למקומן ועוד קשה אחר שנשא אשה היאך יצא חוץ למקומו ללמוד והלא הוא צריך לחזור אחר מזונות אשתו ובניו ובפ''ק דגיטין (דף ו:) אשכחן דשלח רבי אביתר בני אדם הבאים משם לכאן הם מקיימין בעצמן ויתנו את הילד בזונה ואת הילדה מכרו ביין פירוש שצריכין בניו ובנותיו להתמשכן בעבור מזונותיהן משמע שאין עושים יפה שהולכים ללמוד חוץ למקומן על כן נראה לר''ת איפכא דר' יוחנן דאמר ריחים בצוארו ויעסוק בתורה לבני בבל דיבר שאינו יכול להניח אשתו וילך וילמוד תורה ועוד שהם עניים ושמואל דאמר נושא אשה תחלה לבני א''י אמר שיכולים ללמוד במקומם וגם הם עשירים וטוב לו שישא אשה וילמוד תורה בטהרה ומיהו פעמים שגם בני א''י היו יוצאים חוץ למקומם לבבל ללמוד תורה אלא רובם היו לומדים במקומם ואין תימה אם שמואל שהיה מבני בבל דמורה לבני א''י שהיו לפניו תלמידים מבני א''י שהיה מדבר להם ור' יוחנן אע''פ שהיה מא''י היה מדבר לתלמידים שלפניו מבבל וכן מצינו בפ''ק דשבת (דף ט.) גבי מאימתי התחלת אכילה רב אמר
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר