סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הָהוּא לְקוֹבְעוֹ חוֹבָה וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
תָּא שְׁמַע מָה תַּלְמוּד לוֹמַר יִגְאָלֶנּוּ יִגְאָלֶנּוּ יִגְאָלֶנּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְרַבּוֹת כׇּל הַגְּאוּלּוֹת שֶׁנִּגְאָלוֹת כַּסֵּדֶר הַזֶּה מַאי לָאו בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל לָא בָּתֵּי חֲצֵרִים וּשְׂדֵה אֲחוּזָּה בָּתֵּי חֲצֵרִים בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְקָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם
וְהַנִּרְצָע נִקְנֶה בִּרְצִיעָה דִּכְתִיב וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אׇזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וְגוֹ'
וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן דִּכְתִיב וַעֲבָדוֹ וְלֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת לְעֹלָם לְעוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל
תָּנוּ רַבָּנַן מַרְצֵעַ אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָא וְהַמַּחַט וְהַמַּקְדֵּחַ וְהַמַּכְתֵּב תַּלְמוּד לוֹמַר וְלָקַחְתָּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר שֶׁנִּקַּח בַּיָּד דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה
רַבִּי אוֹמֵר מָה מַרְצֵעַ מְיוּחָד שֶׁל מַתֶּכֶת אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת דָּבָר אַחֵר הַמַּרְצֵעַ לְהָבִיא הַמַּרְצֵעַ הַגָּדוֹל
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר יוּדָן בְּרִיבִּי הָיָה דּוֹרֵשׁ כְּשֶׁהֵן רוֹצְעִים אֵין רוֹצְעִים אֶלָּא בַּמִּילְתָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן נִרְצָע מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם וְאִם תֹּאמַר בְּמִילְּתָא הֵם רוֹצְעִים הֵיאַךְ עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן יֵעָשֶׂה בַּעַל מוּם הָא אֵין נִרְצָע אֶלָּא בְּגוֹבַהּ שֶׁל אֹזֶן בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי
דְּרַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי וְלָקַחְתָּ כָּלַל מַרְצֵעַ פָּרַט בְּאׇזְנוֹ וּבַדֶּלֶת חָזַר וְכָלַל כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת
רַבִּי יוֹסֵי דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי וְלָקַחְתָּ רִיבָּה מַרְצֵעַ מִיעֵט בְּאׇזְנוֹ וּבַדֶּלֶת חָזַר וְרִיבָּה רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה רִיבָּה הַכֹּל
מַאי רַבִּי רַבִּי כֹּל מִילֵּי מַאי מַיעֵט מַיעֵט סַם
אָמַר מָר הַמַּרְצֵעַ לְהָבִיא מַרְצֵעַ הַגָּדוֹל מַאי מַשְׁמַע כִּדְאָמַר רָבָא הַיָּרֵךְ הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ הָכָא נָמֵי הַמַּרְצֵעַ מְיוּחָד שֶׁבַּמַּרְצְעִין
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר יוּדָן בְּרִיבִּי הָיָה דּוֹרֵשׁ כְּשֶׁהֵן רוֹצְעִין אֵין רוֹצְעִין אֶלָּא בְּמִילְתָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן נִרְצָע מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם וְיֵעָשֶׂה בַּעַל מוּם אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא אָמַר קְרָא וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ לְמוּחְזָק שֶׁבְּמִשְׁפַּחְתּוֹ
אִיבַּעְיָא לְהוּ עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן מַהוּ שֶׁיִּמְסוֹר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית חִידּוּשׁ הוּא לָא שְׁנָא כֹּהֲנִים וְלָא שְׁנָא יִשְׂרָאֵל
אוֹ דִילְמָא שָׁאנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וְרִיבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב מִצְוֹת יְתֵירוֹת רַב אָמַר מוּתָּר וּשְׁמוּאֵל אָמַר אָסוּר
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב עָנָן כִּי הֲוֵיתוּ בֵּי מָר שְׁמוּאֵל בְּאִיסְקוּמְדְּרֵי אִיטַּלְּלִיתוּ מַאי טַעְמָא לָא תֵּימְרוּ לֵיהּ מֵהָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן נִרְצָע מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם
וְאִם תֹּאמַר אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית תִּיפּוֹק לִי דְּבָעֵינָא אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי וְלֵיכָּא תּוּ לָא מִידִּי
אִיבַּעְיָא לְהוּ כֹּהֵן מַהוּ בִּיפַת תּוֹאַר חִידּוּשׁ הוּא לָא שְׁנָא כֹּהֵן וְלָא שְׁנָא יִשְׂרָאֵל אוֹ דִילְמָא שָׁאנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וְרִיבָּה בָּהֶן מִצְוֹת יְתֵרוֹת רַב אָמַר מוּתָּר וּשְׁמוּאֵל אָמַר אָסוּר
בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי דְּלֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע
כִּי פְּלִיגִי בְּבִיאָה שְׁנִיָּה רַב אָמַר מוּתָּר וּשְׁמוּאֵל אָמַר אָסוּר רַב אָמַר מוּתָּר הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרַיא אִישְׁתְּרַי וּשְׁמוּאֵל אָמַר אָסוּר דְּהָא הָוְיָא לַהּ גִּיּוֹרֶת וְגִיּוֹרֶת לְכֹהֵן לָא חַזְיָא
אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִירָא דְּהָוְיָא לַהּ גִּיּוֹרֶת כִּי פְּלִיגִי בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה רַב אָמַר מוּתָּר דְּהָא לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע וּשְׁמוּאֵל אָמַר אָסוּר כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינָא בַּיהּ וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ קָרֵינָא בַּיהּ וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה כֹּל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינָא בַּיהּ וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ לָא קָרֵינָא בַּיהּ וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה
תָּנוּ רַבָּנַן וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה בִּשְׁעַת שִׁבְיָהּ אֵשֶׁת וַאֲפִילּוּ אֵשֶׁת אִישׁ יְפַת תּוֹאַר לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע מוּטָב שֶׁיֹּאכְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׂר

רש"י

ההוא. בכל גאולה תתנו תלה ביה קרא לקובעו חובה: ואפי' לרבי יהושע. דאמר גבי שדה אחוזה רשות הכא מודה דחובה דלא יטמע בעובדי כוכבים: לעולמו של יובל. כדילפינן בריש פירקין (דף טו.) מושבתם איש אל אחוזתו: סול. ברוק''א בלע''ז: סירא. קוץ: מקדח. טרייד''א: מכתב. גרייפ''א שחוקקין בפנקסיהן: מרצע הגדול. לקמיה מפרש מאי גמרא: יודן בריבי. יודן שמו וגדול בדורו היה וכל היכא דקרי ליה בריבי לשון חכמה וחריפות הוא: אלא במילתא. אליה של אזן בבשר ולא בתנוך: וחכ''א כו'. חולקין עליו וזו ראיה שלהם קים לן דאין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום ולא יכול עוד לשוב לחיזוק הראשון ולקמיה ילפינן ושב אל משפחתו למוחזק שבמשפחתו והיאך הוא נעשה בעל מום והתנן (בכורות דף לז.) גבי מומין נפגמה אזנו מן הסחוס אבל לא מן העור: הא אין רוצעים כו'. הרי יש לך ללמוד מכאן שאין רוצעין אלא בגובה של אזן: במאי קא מיפלגי. גבי סול וסירא: דריש כללי ופרטי. בכל התורה מקום שכולל ופורט דורש שהפרט פירוש של כלל ואין בכלל אלא מה שבפרט וכי חזר וכלל לא הוסיף לך בכלל האחרון אלא הדומה לפרט: ריבויי ומיעוטי. אין הפרט פירושו של כלל שתאמר אין בכלל אלא מה שבפרט אלא למעוטי הוא בא לפי שבכלל היה מרבה את הכל ובא המיעוט אחריו לומר בזה וכיוצא בו כללתי לך הילכך אפילו לא חזר וכלל הייתי מביא כעין הפרט וכי חזר וריבה ריבה הכל ולא מיעט לך אלא דבר אחד ומסרו הכתוב לחכמים איזה דבר הראוי למעט מן הכלל פי' מיעט ממעט קצת ממשמעו: מיעט סם. שלא יתן סם על אזנו וינקבנה דהא לא דמי למרצע שאינו נוקב מכח אדם אלא מאליו: הירך מיומן שבירך. בפרק גיד הנשה (חולין צ:) ר' יהודה אומר אין נוהג אלא באחת והדעת מכרעת של ימין ויליף לה מה''א דהירך ודרש הירך חשובה שבירכות: ויעשה בעל מום. ומה בכך והלא רציעה מצוה היא: חידוש הוא. שהתיר שפחה כנענית לישראל: באיסקונדרי איטלליתו. לא הטיתם לב לדקדק בשמועתכם אלא כמשחקין בפספסין מרייל''ש: וא''ת אין רבו מוסר לו שפחה כנענית. למה לי טעמא מפני שנעשה בעל מום בלאו הכי נמי לא שייך רציעה דבעינן אהבתי את אשתי: תו לא מידי. אין להשיב על זאת: כהן. אסור בגיורת שהיתה זונה קודם: מהו ביפת תואר. במלחמה: מותר. כדמפרש ואזיל: דברה תורה. לא התירתה אלא בשביל יצר הרע שאם לא יתירה יעבור על האזהרה כדיליף לקמיה מדכתיב יפת תואר שיצר הרע מתגרה בו הילכך בכהן נמי איכא למיחש ליצר הרע ושריא: בביאה שניה. שכבר נתקררה רוחו: והבאתה אל תוך ביתך. לקיימה: קרינא ביה וראית בשביה. הותרה לו במה שנתן עיניו בה: בשעת שביה. אם נתן מתחילה עיניו בה ולא שלקחה למוכרה או לשפחה ואח''כ נתן עיניו בה: יפת תואר. משמע מתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה התירה לו ובקושי אלא דמוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטה בשר מסוכנת שחוטה ואע''פ שהיא מאוסה כדכתיב ביחזקאל ולא בא בפי בשר פגול: ולא יאכלו בשר תמותות. לאחר שימותו ויהו נבלות:

תוספות

לקובעו חובה ואפילו לר' יהושע. פירש בקונטרס ואפי' לרבי יהושע דאמר לגבי שדה אחוזה רשות הכא מודה דהוי חובה כי היכי דלא יטמע בין העובדי כוכבים והכא לא שייך לאקשויי מאי בכל דהא לא נכתב בההיא עניינא אך הקשה ה''ר שמואל מקוצי כיון דמוקי לה כרבי יהושע ע''כ לא חזי לקובעו חובה אלא בע''ע בלבד וא''כ אין הריבוי דבכל ארץ אחוזתכם שוה שהרי לענין בתי ערי חומה אין מרבה קביעות חובה ולענין ע''ע הוא מרבה חובה וא''כ הוה ליה למימר בתי החצרים וע''ע הנמכר לעובד כוכבים ולקובעו חובה בשתיהן וכר''א ואז הוי ריבוי שוה: ההוא לקרוב קרוב קודם. ושלשה יגאלנו אתי חד לגופיה וחד בבתי החצרים ובשדה אחוזה דכתב בחד קרא וחד למדרש יגאלנו לזה ולא לאחר: בביאה שניה כ''ע לא פליגי דאסור. ואף ע''ג דגבי שפחה לא מפליג בין ביאה ראשונה לשניה דאף ביאה שניה שריא דהא איתותב שמואל לעיל התם היינו טעמא דהוי חידוש שהותר איסור לא יהיה קדש גבי ישראל הותר נמי גבי כהן אבל הכא דכי שריא גבי ישראל אין כאן חידוש ולגבי כהן אסורה מטעם זונה ואע''פ שמתגיירת בעל כרחה עשאה הכתוב כגיורת גמורה ואכתי איכא איסורא לגבי כהן ולא מצינו שהתיר: אשת אפילו אשת איש. ואע''פ דאין אישות בכותית כדאיתא פ' ד' מיתות (סנהדרין נב:) מ''מ איכא עשה דכתיב (בראשית ב) ודבק באשתו ולא באשת חבירו.:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר