|
טקסט הדף מנוקד
וְכָאן שֶׁהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִּקְדוּשָּׁה
רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נׇכְרִי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה דִּכְתִיב כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר וְדִלְמָא יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד שָׁאנֵי אֶלָּא מֵהָכָא כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרָבָא מִי כְּתִיב וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ וְלֹא עִם יוֹרְשֵׁי קוֹנֵהוּ וְרָבָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב חִיָּיא בַּר אָבִין מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְּאַבְרָהָם שָׁאנֵי תָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ בָּעִבְרִי שֶׁאֵין בָּעִבְרִיָּה וְיֵשׁ בָּעִבְרִיָּה שֶׁאֵין בָּעִבְרִי יֵשׁ בָּעִבְרִי שֶׁהוּא יוֹצֵא בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעִבְרִיָּה וְיֵשׁ בָּעִבְרִיָּה שֶׁהֲרֵי עִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְּסִימָנִין וְאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת וְנִשְׁנֵית וּמַפְדִּין אוֹתָהּ בְּעַל כּוֹרְחוֹ מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעִבְרִי אָמַר מָר יֵשׁ בָּעִבְרִי שֶׁאֵין בָּעִבְרִיָּה וּרְמִינְהִי יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁקּוֹנָה עַצְמָהּ בְּסִימָנִין אָמַר רַב שֵׁשֶׁת כְּגוֹן שֶׁיְּעָדָה יְעָדָה פְּשִׁיטָא גִּיטָּא בָּעֲיָא מַהוּ דְּתֵימָא לָא (לִיבְטְלָה) [לִיבְטְלָן] הִילְכָתָא מִינַּהּ קָא מַשְׁמַע לַן אִי הָכִי אַמַּאי יוֹצְאָה בְּסִימָנִין הָכִי קָאָמַר אִם לֹא יְעָדָה יוֹצְאָה אַף בְּסִימָנִין וְאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת וְנִשְׁנֵית מִכְּלַל דְּעֶבֶד עִבְרִי נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה וְהָתַנְיָא בִּגְנֵבָתוֹ וְלֹא בִּכְפֵילוֹ בִּגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בִּזְמָמוֹ בִּגְנֵיבָתוֹ כֵּיוָן שֶׁנִּמְכַּר פַּעַם אַחַת שׁוּב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹכְרוֹ אָמַר רָבָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּגְנֵיבָה אַחַת כָּאן בִּשְׁתֵּי גְּנֵיבוֹת אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי בִּגְנֵיבָתוֹ טוּבָא מַשְׁמַע אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּאָדָם אֶחָד כָּאן בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם תָּנוּ רַבָּנַן גְּנֵיבוֹ אֶלֶף וְשָׁוֶה חֲמֵשׁ מֵאוֹת נִמְכָּר וְחוֹזֵר וְנִמְכָּר גְּנֵיבוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשָׁוֶה אֶלֶף אֵינוֹ נִמְכָּר כְּלָל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם הָיָה גְּנֵיבוֹ כְּנֶגֶד מִמְכָּרוֹ נִמְכָּר וְאִם לָאו אֵינוֹ נִמְכָּר אָמַר רָבָא בְּהָא זְכָנְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבָּנַן דְּמַאי שְׁנָא גְּנֵיבוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשָׁוֶה אֶלֶף דְּאֵין נִמְכָּר דְּנִמְכַּר כּוּלּוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא חֶצְיוֹ הָכִי נָמֵי נִמְכַּר בִּגְנֵיבָתוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא נִמְכַּר בַּחֲצִי גְנֵיבָתוֹ וּמַפְדִּין אוֹתָהּ בְּעַל כׇּרְחוֹ סְבַר רָבָא לְמֵימַר בְּעַל כֻּרְחֵיהּ דְּאָדוֹן אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי נִיהוּ דְּכָתֵבְנָא לֵיהּ שְׁטָרָא אַדְּמֶיהָ אַמַּאי נָקֵיט מַרְגָּנִיתָא בִּידֵיהּ יָהֵיבְנָא לֵיהּ חַסְפָּא אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי בְּעַל כֻּרְחֵיהּ דְּאָב מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה אִי הָכִי עֶבֶד עִבְרִי נָמֵי נִכְפִּינְהוּ לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה הָדַר אָזֵיל וּמְזַבֵּין נַפְשֵׁיהּ הָכָא נָמֵי הָדַר אָזֵיל וּמְזַבֵּין לַהּ הָא קָתָנֵי אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת וְנִשְׁנֵית וּמַנִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנְיָא מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה לְשִׁפְחוּת וְשׁוֹנֶה לְאִישׁוּת אַחַר שִׁפְחוּת אֲבָל לֹא לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת כָּךְ אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא בְּבִגְדוֹ בָּהּ רש"יולידתו בקדושה. היכא דלידתו של בן בקדושה מיחלף בישראל גמור: מ''ט לא אמר כרבא. דיליף לה מוחשב עם קונהו: משא''כ באמה העבריה. לקמיה בעי לה: ואינה נמכרת ונשנית. לקמי' יליף ליה: בעל כרחו. לקמיה מפרש ליה: יתירה עליו אמה העבריה. אלמא כל הנך איתנהו בה: כגון שיעדה. ותו לא נפקא בהני אלא בגט: הילכתא. הלכות אמה העבריה ואם רצתה לצאת בא' מאלו בלא גט תצא קמ''ל: ולא בכפילו. אם יש לו לשלם את הקרן ואין לו ממה לשלם הכפל אינו נמכר: בזממו. אם העיד בחבירו שגנב והוזם ואין לו במה לשלם אינו נמכר: בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אינו נמכר. קס''ד ונמכר בגניבתו משמע ליה ונמכר פעם אחת ולא שתי מכירות: כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות. בגניבה אחת פעם אחת דאם אינו שוה כל גניבתו אינו נמכר בשביל חציה ולכשיוצא ימכר משום חציה והאי דקתני ונמכר ונשנה בשתי גניבות אפילו לא עמד בדין עד שגנב שתיהם ואינו שוה אלא דמי האחת נמכר וחוזר ונמכר דכל חדא וחדא קרינן ביה ונמכר בגניבתו: טובא משמע. אם עמד על שתיהן בדין א' כולן קרינן ביה בגניבתו כדכתיב (יונה ד) ובהמה רבה וגו' והדגה אשר ביאור (שמות ז): אלא כאן באדם אחד. שעמד בדין בבת אחת אינו נמכר ונשנה אפילו בגניבות הרבה דהוה דומיא דאחת הכתוב הוציאה בלשון יחיד אבל בשני בני אדם שמעמידים אותו שתי פעמים בדין נמכר בשביל כל אחת ואחת והוא הדין אם גנב ועמד בדין ונמכר וחזר וגנב משיצא חפשי חוזר ונמכר: ה''ג ת''ר גניבו אלף ושוה ה' מאות נמכר וחוזר ונמכר גניבו ה' מאות ושוה אלף אינו נמכר כלל: כנגד ממכרו. לא פחות ולא יותר: בהא זכנהו ר''א לרבנן. יש לו פתחון פה ונצחון במחלוקת זה: ולא חציו. כי השתא ששוה שכר עבודת שש שנים פי שנים בגניבתו ואין עליו לעבוד אלא חציין: מאי נינהו. ה''ד בעל כרחו דעבריה טפי מעברי אי למימרא דאי לית ליה גירעונה כתבינן ליה שטרא על דמיה ותתנם לו כשתשיג ידה מנא לן הא איהו נקיט מרגניתא גופה המשועבד לו ואנן יהבינן ליה חספא: בע''כ דאב. אם יש לו כופין אותו ופודה אותה: ומני. הא דקתני אינה נמכרת ונשנית: מוכר אדם בתו לאישות ושונה. קיבל בה קידושין ונתארמלה או נתגרשה מן האירוסין חוזר ומקדשה לאחר וכסף קידושיה שלו אם לא בגרה: לשפחות ושונה. מכרה ויצאה בשש או ביובל או במיתת האדון ועודה קטנה חוזר ומוכרה אבל יוצאה בסימנין לא דאפילו לא מכרה מעולם והביאה סימנין אינו מוכרה כדתניא במסכת ערכין (דף כט:) יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר: לאישות אחר שפחות. מוכרה בקבלת קידושין אחר שמכרה לשפחות ויצתה וחזרה אליו: אבל לשפחות אחר אישות. קיבל קידושין וחזרה אליו שנתארמלה אין חוזר ומוכרה לשפחות ולקמיה ילפי' לה: ובפלוגתא דהני תנאי. כלומר קמיפלגי ת''ק ור''ש בדרשה דהאי קרא דפליגי בה ר''א ור''ע: בדברי ר''ע גרסינן תוספותכאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. פי' בקונטרס אז רוח חכמים נוחה הימנו ותימה דבפרק מי שמת (ב''ב קמט.) גבי עובדא דאיסור גיורא ה''ל תליסר אלפי זוזי בי רבא פי' בפקדון כי קא שכיב קאמר רבא היכי ליקנינהו רב מרי להנהו זוזי וכו' משמע דרבא לא רצה לשלם לרב מרי בר רחל אלא היה רוצה לזכות בהן והשתא וכי לא היה רוצה שתהא רוח חכמים נוחה הימנו שהרי רב מרי בר רחל הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הוה ואומר ר''ת דלגבי הלואה שעושה לו טובה. אין רוח חכמים נוחה הימנו שמשלם רעה תחת טובה אבל התם פקדון הוה ואדרבה רבא טרח לשומרם ואין נראה לר''י לחלק כלל בין מלוה לפקדון אלא נראה לר''י לפרש הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אין רוח חכמים נוחה הימנו לפי שהוא קרוב להיות כישראל ואתי לאיחלופי ולשוויה ישראל גמור ואם ייבם אשת אחיו יאמרו שאינה זקוקה עוד לאחיו שהיתה הורתם ולידתם בקדושה: כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות. פי' בקונטרס בהא אינו חוזר ונמכר וה''ק ונמכר פעם א' בגניבה אחת ולא פעמיים בגניבה אחת אבל נמכר הוא שתי פעמים בשתי גניבות ואפילו לא עמד בדין עד שגנב שתיהן ואינו שוה אלא דמי אחת נמכר וחוזר ונמכר דכל חדא וחדא קרינן ביה בגניבתו ופריך בגניבתו טובא משמע אם עמד על שתיהן בדין כולהו קרינן בגניבתו כדכתיב ובהמה רבה והדגה אשר ביאור ואפ''ה חזר ונמכר הוא דאיכא אלא כאן באדם אחד שעמד בדין בבת אחת אפילו בגניבות הרבה אינו נמכר ונשנה דחצי גניבה היא אבל בב' בני אדם שמעמידין אותו בדין שתי פעמים נמכר בשביל כל אחת ואחת וה''ה אם גנב ועמד בדין ונמכר וחזר וגנב משיצא לחפשי חוזר ונמכר עכ''ל וקשה מה שפירש בגניבה אחת אינו חוזר ונמכר דהא לא אתיא לא כרבנן ולא כר''א דהא בסמוך קאמר ת''ר היה גניבו אלף ושוה ה' מאות נמכר וחוזר ונמכר וכר''א נמי לא אתי דאיהו קאמר אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו אינו נמכר כלל משמע אפילו פעם אחת אינו נמכר לכך פר''י כאן בגניבה אחת נמכר וחוזר ונמכר עד שישלם כל הגניבה דנמכר בגניבתו משמע שנמכר כמה פעמים עד שישלם כל גניבתו אבל בשתי גניבות לא ימכר אלא פעם אחת ופריך בגניבתו טובא משמע היכא דגנב וחזר וגנב לאותו אדם עצמו מיקרי שפיר בגניבתו אימא דנמכר עד שישלם הכל ומשני באדם אחד דגנב וחזר וגנב לאותו אדם עצמו נמכר עד שישלם לו כל הגניבות דהיינו שפיר בגניבתו אבל בשני בני אדם אינו נמכר ונשנה: אמר אביי בעל כורחיה דאב. פירש בקונטרס אם יש לו כופין אותו ופודה אותה וק''ק להר''מ א''כ מאי קאמר בסמוך ה''נ דאזיל ומזבין לה ומה תועלת במכירתו מאחר דנכוף אותו לפדותה ושמא יש לומר דנכוף בני המשפחה לפדותה בע''כ דאב משום דלא ניחא ליה לאב שתחזור לביתו ויהא פרנסתו לאב עליה והשתא ניחא שפיר דהדר אזיל ומזבין לה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|