מה לי מן האירוסין. הא חזינן דבעל ואין אדם בועל את אשתו בזנות לב''ה: בשלא ראוה שנבעלה. והא דמצרכיניה גט שני משום דאמרי' כיון דלבו גס בה ודאי בעל ואין אדם בועל בעילת זנות ואיכא קדושין: ומודים. במן הארוסין דכל כמה דלא חזינן לא אמרינן בעל דהא לא גייסי אהדדי: הן הן כו'. כלומר כיון דראו שנתייחדו אין צריך עדות של ביאה גדול מזה ודאי אנן סהדי כיון דגייסי אהדדי לא פרשו זה מזה: מי אמר ר' יוחנן הכי. כדלעיל דהיכא דלא ראוה שנבעלה לא בעי גט: מתני' גט קרח. מפרש בסיפא במתני' שקשריו מרובין מעדיו בב''ב (דף קס:) אמרי' דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבין גט פתאום לנשותיהן ומתחרטין לאחר זמן ואין יכולים להחזירן ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה שמא בתוך כך יתפייס וחותמין עדיו מבחוץ וכותב שיטה או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד א' חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ וכן עד שלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו זה קרח ופסול כדמפרש בגמרא משום כולכם דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישי' דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד שלא חתם: הכל משלימין עליו. ואפי' פסולין דליתא להא השלמה אלא משום חששא בעלמא שמא כשיצא לאחר זמן בבית דין יפסלוהו שיהו סבורים שהזמין הבעל עדיו למנין קשריו ולא חתמו בו כולם: אלא קרוב שהוא ראוי להעיד. בעדות אחרת שאין עליו פסול עדות אלא קורבה אבל גנב וגזלן לא וטעמא מפרש בגמ': גמ' קרוב נמי אתו למימר כשר לעדות. אלא מדמכשר בקרוב ש''מ בקיאי אינשי בהלכות עדות ולא אתו לאכשורי פסולים וקרובים: לאסוקי ליוחסין. דאמרי מדאחתמוהו בגיטא לאו עבד הוא ויהבי ליה בת ישראל: אלא. לעולם טעמא משום דאתי לאכשורי לעדות ודקשיא לך קרוב נמי לא דמי דעבד איכא למימר שחרורי שחרריה אפילו המכירים אותו שהוא עבד ובקיאין בהלכות עדות אתו לאכשוריה לעדות דאמרי מדאחתמוהו ש''מ שחרריה מריה וכן גזלן אתו למימר מדאחתמוהו ש''מ תשובה עבד: אין משלימין עליו. שלישי פסול אלא כשר או קרוב דגט מקושר צריך שלשה עדים כדאמרינן בפרק גט פשוט דרבנן תקון שמא בתוך כך שלא ימצא ג' עדים ינוח כעסו: כל שלשה במקושר. כיון דעיקרו בג': כשנים בפשוט דמי. ואמאי מכשרת קרוב: גט קרח קשריו שבעה. כלומר שקשריו שבעה כו': עד כאן מחלוקת בן ננס ור''ע. שאם השלים עבד כו': הולד כשר גרסי' בבן ננס: רב יוסף מתני. במילתיה דר' זירא אמר רבה בר שאילתא אבל קשריו ג' ועדיו שנים אין משלימין עליו אלא כשר: לא הוכשרו בו. אם היה קרח דבשני קשרים אין משלימין בו שני קרובים אלא אחד קרוב ואחד כשר ואפילו היו חתומים בו כבר ג' כשרים: דלמא אתי לקיומיה. היום ולמחר אם יקרא עליו ערעור לפוסלו ויביאוהו לב''ד ואין העדים בפנינו ויבאו עדים מן השוק שיכירו שלש מן החתימות הללו ויקיימוהו בכך ושמא לא יכירו אלא חתימת שני הקרובים ואחד מן הכשרים ובית דין אינן יודעין שהן קרובים ויקיימוהו בעדות פסולה: מתניתא נמי דיקא. הך ברייתא דקתני קשריו שבעה ועדיו ששה או קשריו ששה ועדיו חמשה כו' לא אישתמיט ותנא בחד מינייהו שני קרחות כגון קשריו חמשה ועדיו שלשה שמע מינה לא פליגי בה דאפילו קרוב לא מיתכשר:

בית שמאי סברי אדם בועל בעילת זנות. ואע''ג דביבמות פ' ב''ש (דף קז.) אמרי ב''ש דאין ממאנין אלא ארוסות ולא נשואות ומפרש רב יוסף ורבה טעמא דב''ש משום דאין אדם בועל בעילתו בעילת זנות ולהכי נשואות אין יכולות למאן דלאו אדעתא דהכי נסבה איכא למימר דהתם כיון שראינו שקידשה ודאי אינו רוצה לבעול בעילתו בעילת זנות אבל הכא שלא ראינו הקדושין סברי דבועל בעילת זנות וב''ה סברי דלעולם אין אדם בועל בעילת זנות ואע''ג דאית להו התם אפילו נשואות ממאנות היינו משום דכיון שע''י קדושין. ונשואין בא עליה לא חשיב ליה בעילת זנות כדאמרי' התם: בגט קרח תצא מזה ומזה. הא דלא תני לה בהדי הנהו דלעיל אומר ה''ר יוסף דאיידי דתנא לעיל כתב סופר גט כו' תנא כתב לגרש את אשתו והדר תנא המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי דהוי נמי פלוגתא דב''ש וב''ה כמו כתב לגרש כו' והדר תנא גט קרח: וכל הדרכים האלו בה. לקמן בפ' בתרא (דף פו.) מוקי לה כר''מ אבל לרבנן תצא והולד כשר: