דלג לתוכן

גיטין סט ע"ב - טקסט הדף מנוקד

וְנִיטַּיְיפֵיהּ אַתְּלָת קִלְחֵי כְּרָבָא וְנִיבְחֲשֵׁיהּ בִּגְוָוזָא דְּמַרְמְהִין וְכִי בְּשִׁיל גְּוָוזָא דְמַרְמָהִין בְּשִׁיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ וְאִי לָא לַיְתֵי נִפְקָא דְּכַלְבָּא חִיוָּרָא וְנִיגְבּוֹל בְּנִטְפָא וְכַמָּה דְּאֶפְשָׁר נִפְקָא לָא נֵיכוֹל דִּמְפָרֵיק
לְגִירָא לַיְתֵי גִּירָא דְלִילִיתָא וְנֵיפְכֵיהּ וְנִשְׁדֵּי מַיָּא עִלָּוֵיהּ וְנִשְׁתֵּי וְאִי לָא לַיְתֵי מִמַּיָּא דְּאִישְׁתִּי מִינַּיְיהוּ כַּלְבָּא בְּלֵילְיָא וְנִיזְדְּהַר מִגִּילּוּיָא לְגִילּוּיָא אַנְפָּקָא דְחַמְרָא חַיָּיא
לְמוּרְסָא אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בְּאַהֲלָא תּוֹלָאנָא
לְפִירְחָא דְלִיבָּא לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דִשְׂעָרֵי וְנִשְׁטְרִינְהוּ בְּכַמְכָּא דְּלָא עֲבַר עִילָּוֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין וְנֵיכוֹל וְנִשְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא מַרְקָא אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא וְכׇל שֶׁכֵּן דְּפָרַח לִיבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לְיוּקְרָא דְלִיבָּא אֲמַרִי
לְפִירְחָא דְלִיבָּא לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דְחִיטֵּי וְנִישְׁטְרִינְהוּ בְּדוּבְשָׁא וְנֵיכוֹל וְנִישְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא חַיָּיא
לְצִרְחָא דְלִיבָּא לַיְתֵי תְּלָת בֵּיעֵי נִינְיָיא וּבֵיעֲתָא דְכַמּוֹנָא וּבֵיעֲתָא דְשֻׁומְשְׁמֵי וְלֵיכוֹל
לִכְאֵב מְעֵי לַיְתֵי תְּלָת מְאָה פִּלְפְּלֵי אֲרִיכָתָא וְכֹל יוֹמֵי נִשְׁתֵּי מְאָה מִינַּיְיהוּ בְּחַמְרָא רָבִין דְּמִן נָרֶשׁ עֲבַד לַהּ לִבְרַתֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי מְאָה וְחַמְשִׁין מֵהָנֵי דִּידַן וְאִתְּסִיאַת
לְכִירְצָא אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בַּאֲטַרְפָּא דְעָרָאָה לְכִירְצָא חִיוָּרָא לַיְתֵי בִּיזְרָא גַּלְגִּילָא וְנִיצְיְירֵהּ בְּשִׁיסְתַּג וְנִיתְיְירֵיהּ בְּמַיָּא וְנִשְׁתְּיֵהּ וְנִזְדְּהַר מִבִּינְתָּא דְּאִי לָא מְנַקְּבָא לַהּ לְמַעְיָינֵיהּ
לְמֵיסַר סִיסִין רַטִּיבָא בְּמַיָּא לְמִישְׁרֵא יַבִּישְׁתָּא בְּמַיָּא וְסִימָנָךְ אִיצָא רַטִּיבְ[תָּ]א דְּסָכַר נַהֲרָא
לִטְחָלָא לַיְתֵי שַׁב בִּינֵי דְמַיָּא וּנְיַיבְּשִׁינְהוּ בְּטוּלָּא וְכֹל יוֹמָא נִישְׁתֵּי תַּרְתֵּי וְתִלְתָּא בְּחַמְרָא וְאִי לָא לַיְתֵי טְחָלָא דִצְ(י)פִרְתָּא דְּלָא אִיפְּתַח וְנִטְחֲיֵיהּ בְּתַנּוּרָא וְנוֹקֵי לַהֲדֵיהּ וְנֵימָא כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הַאי טְחָלָא נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא
וְאִי לָא נִיטְחֲיֵיהּ בֵּינֵי אוּרְבֵי דְבֵיתָא חַדְתָּא וְנֵימָא הָכִי וְאִי לָא לִיבְקֵי שָׁכְבָא דִּשְׁכֵיב בְּשַׁבְּתָא וְנִישְׁקְלֵיהּ לִידֵיהּ וְנוֹתְבַהּ אַטְּחָלֵיהּ וְנֵימָא כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הָא יְדָא נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא
וְאִי לָא נַיְתֵי בִּינִיתָא וְנִיטְוְויֵיהּ בֵּי נַפָּחָא וְנֵיכְלֵיהּ בְּמַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא וְנִישְׁתֵּי מִמַּיָּא דְּבֵי נַפָּחָא הָהִיא עִיזָּא דַּהֲוָת שָׁתְיָא מַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא אִישְׁתְּחִיט וְלָא אִישְׁתְּכַח לַהּ טְחָלָא
וְאִי לָא לִיפְתַּח חָבִיתָא דְּחַמְרָא לִשְׁמֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי אִי אִית לֵיהּ חָבִיתָא דְחַמְרָא לָא אָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּמָר אֶלָּא מַרְגַּל בְּפַת שַׁחֲרִית דִּמְעַלְּיָא לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ
לְרוּשְׁחָתָא לַיְתֵי אַקִּיקָא וְאִילְוָוא וְאַסְפִּירְכָא וּמַרְתְּכָא וְחוּמַרְתָּא דְפִילוֹן וּשְׁיָאפָא דַחֲמִימְתָּא וְנִינְקֹט בְּשַׁחֲקֵי דְכִיתָּנָא בְּקַיְיטָא וְדַעֲמַר גּוּפְנָא בְּסִיתְוָא וְאִי לָא לִישְׁתֵּי שִׁיכְרָא מַרְקָא
לְשִׁיגְרוֹנָא לַיְתֵי פַּתְיָא דְמוֹנִינֵי וְנִיגַנְדְּרֵיהּ שִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ וְשִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ
לִצְמִירְתָּא נֵיתֵי תְּלָת נִיטּוּפְיָיתָא מִישְׁחָא דְכוּפְרָא וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא אִיצְרָא דְכַרָּתֵי וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא דְחַמְרָא נְקִידָא וְלִישְׁדֵּי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם
וְאִי לָא לַיְתֵי אוּנָּא דְזִיקָא וְלִתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין וְאִי לָא לַיְתֵי חוֹטֵא דִּזְהוֹרִיתָא דִּשְׂדֹתֶיהָ דּוּמָה בַּת דּוּמָה וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין
וְאִי לָא לַיְתֵי כִּינָּה דְּזָכָר וּנְקֵבָה וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְכִי מַשְׁתִּין נַשְׁתִּין אַסִּיסָנָא יַבִּישְׁתָּא בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא וּנְעַיֵּין בְּחוּמַרְתָּא דְּנָפְקָא מִינֵּיהּ דִּמְעַלְּיָא לְכוּלְּהוּ צִימְרִי
לְצִימְרָא בָּרָא לַיְתֵי תְּלָתָא גְּרִיבֵי סוּפְלֵי וּתְלָתָא גְּרִיבֵי אַטְרַף אַדָּרָא וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ כֹּל חַד לְחוֹדֵיהּ וְלִיתֵיב בֵּינַיְיהוּ וְלֹתְבִינְהוּ בְּתַרְתֵּי מְשִׁיכְלֵי וְנַיְתֵי פָּתוּרָא וְנַנַּח עִילָּוֵיהּ וְנֵיקוּם מֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵ(ו)תֵיב עִילָּוֵי הַאי וּמֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵ(ו)תֵיב עִילָּוֵי הַאי עַד דְּנִיסַּק בֵּיהּ הַבְלָא וְלִסְחֵי מִינַּיְיהוּ וְכִי שָׁתֵי מִמַּיָּא דְאַדָּרָא לִישְׁתֵּי מִמַּיָּא דְסוּפְלֵי לָא לִישְׁתֵּי מִשּׁוּם דִּמְ(י)עַקְּרִי
לְצִימְרָא גַּוְונָא לַיְתֵי שִׁבְעָה בּוּנֵי דְסִילְקָא מִשַּׁב מְשָׁארֵי וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בְּעַפְרַיְיהוּ וְנֵיכוֹל וְנִישְׁתֵּי אַטְרַף אַדָּרָא בְּשִׁיכְרָא אוֹ
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף סט - ב

וניטייפיה אתלת קלחי כרבא [ויטפטף אותו על שלשה קלחים של כרוב] בכלי, וניבחשיה בגווזא דמרמהין [ויבחש את הקדירה בקיסם של עץ ששמו "מרמהין"],

וכי בשיל גווזא במרמהין בשיל ליה כוליה [וכאשר יתבשל עץ ה"מרמהין", הכל מבושל].

ואי לא יכול לעשות כן, ליתי נפקי דכלבא חיורא [יקח צואה של כלב לבן], וניגבול בנטפא [ויגבל אותו בצרי],

וכמה דאפשר לו ברפואה אחרת, או להתאפק בחוליו, נפקא לא ניכול [את צואת הכלבים שלא יאכל] משום דמפריק [שמנתק את איבריו].

לגירא [לכאב חד] - ליתי גירא דלילתא [יקח חץ של לילית (אבן שעשויה כחץ ונופלת עם הברד)], וניפכיה [ויהפכנו] שהעוקץ יהיה למטה, ובית היד למעלה,

ונשדי מיא עלויה ונשתי [וישפוך עליו מים, וישתה המים],

ואי לא יכול לעשות כן, ליתי ממיא דאישתי מינייהו כלבא בליליא [יקח ממים ששתה מהם כלב בלילה] וניזדהר מגילויא [ויזהר מגילוי], שהמים היו במקום שאין הנחש מצוי, ואין חשש שמא שתה מהם נחש והשאיר בו ארס.

לגילויא [שתה מים מגולים] וחושש שמא שתה מהם נחש והשאיר בו ארס - שישתה אנפקא דחמרא חייא [רביעית יין חי], וזה יבטל את הארס.

למורסא [לפצע שיש בו מוגלה] - שישתה אנפקא דחמרא באהלא תולאנא [רביעית יין שמעורב בו אהל (צמח בושם) אדום],

לפירחא דליבא [להתעלפות מחמת פחד] - ליתי תלת ברושייאתא דשערי [יקח שלוש חלות של שעורים], ונשטרינהו בכמכא דלא עבר עילויה ארבעין יומין [וישרה אותם בתוך כותח שלא עבר עליו עדיין ארבעים יום] מאז שנעשה, וניכול [ויאכלנו],

ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא [וישתה אחריו יין מהול בהרבה מים].

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: אם יעשה כן וכל שכן דפרח ליביה [כל שכן שיפרח לבו ויתעלף], כיון שדברים אלו מתישים כוחו של אדם ומחלישים אותו,

אמר ליה רבינא: אנא תרופה זו ליוקרא דליבא [לכובד הלב] שעובד חזק מידי, אמרתי.

אבל לפירחא דליבא [לפריחת הלב והתעלפות] מחולשת הלב,

התרופה: ליתי תלת ברושייאתא דחיטי ונישטרינהו בדובשא וניכול [יקח שלוש חלות של חיטים וישרה אותם בדבש ויאכלם],

ונישתי אבתרייהו חמרא חייא [וישתה אחר כך יין חי] ואז יתחזק.

לצרחא דליבא [לכאב הלב] - ליתי תלת ביעי נינייא [יקח שיעור שלש ביצים של מנטה (י"מ נענע)] וביעתא דכמונא [ושיעור ביצה של כמון] וביעתא דשומשימי [ושיעור ביצה של שומשום] וליכול [ויאכלם].

לכאב מעי [מעים] - ליתי תלת מאה פלפלי אריכתא [יקח שלוש מאות פלפלין ארוכים],

וכל יומי נשתי מאה מינייהו בחמרא [וכל יום ישתה מאה מהם ביין].

מעשה: רבין דמן [שממקום] הנקרא נרש, עבד לה לברתיה [עשה לה לבתו] דרב אשי מאה וחמשין מהני דידן [מאלו פלפלין שלנו], ואתסיא [והתרפאה].

לכירצא [לתולעת שבמעיים] - ישתה אנפקא דחמרא באטרפא דעראה [רביעית יין בעלי דפנה].

לכירצא חיורא [לתולעת לבנה שבמעיים] - ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג [יקח זרע של אורוגא ויקשרנו בחתיכת בגד של צמר גפן],

וניתייריה במיא ונשתיה [וישרנו במים וישתה את המים].

ונזדהר מבינתא [ויזהר שלא יבלע את גרגיר הזרע] דאי לא יזהר - מנקבא לה למעייניה [ינקב לו הגרגיר את מעיו].

למיסר [לעצור] את השלשול - שיאכל סיסין רטיבא [מין עלי מנטה לחים] במיא [במים].

למישרא [להתיר] ולשלשל עצירות - שישתה סיסין יבישתא [יבשים] במיא [במים],

וסימנך שלא תחליף ביניהם לשתות לח לשלשל ויבש לעצור: איצא רטיבא דסכר נהרא [עשב לח שסוכרים בו נהרות], ועל ידי זה תזכור שהלח סותם והיבש פותח.

לטחלא [שטחול שלו נפוח וגדול מחמת חולי] - ליתי שב ביני דמיא [יקח שבע עלוקות של מים] ונייבשינהו בטולא [וייבש אותם בצל], וכל יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא [וכל יום ישתה שתים שלוש ביין], ואי לא יכול לעשות כן, ליתי טחלא דציפרתא דלא איפתח [יקח טחול של עז שלא ילדה],

ונטחיא בתנורא [וישים אותו בתנור], ונוקי להדיה [ויעמוד כנגדו], ונימא [ויאמר] לחש זה: כי היכי דיביש האי טחלא, נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא [כמו שמתייבש טחול זה, יתייבש הטחול של פלוני בן פלונית].

ואי לא, אם אין תנור, ניטחייה ביני אורבי דביתא חדתא [יטיח את הטחול בכותל של בית חדש שידבק בין שורות הלבנים] וייבש אותו שם, ונימא הכי [ויאמר כך] - את הלחש דלעיל.

ואי לא יכול לעשות כן,

ליבקי שכבא דשכיב בשבתא [יחפש עד שיהא בקיא לדעת היכן יש מת שמת בשבת] ונישקליה לידיה ונותבה אטחליה [ויקח את יד המת ויניחו על טחולו של החולה]

ונימא [ויאמר] לחש זה: כי היכי דיביש הא ידא, נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא [כמו שמתייבש יד זה, יתייבש טחולו של פלוני בן פלונית].

ואי לא מוצא מת שמת בשבת,

ניתי ביניתא וניטווייה בי נפחא [יקח דג ויצלנו בגחלים שלפני הנפח] וניכליה [ויאכלנו] במיא דבי נפחא [במים שמכבה בהם הנפח את הברזל החם], ונישתי ממיא דבי נפחא [וישתה ממים אלו].

ומביאה הגמרא מעשה בההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא [בעז אחת שהיתה שותה את מימי הנפח]. אישתחיט, ולא אישתכח לה טחלא [שחטו את העז ולא מצאו לה טחול] משום שהצטמק כל כך.

ואי לא יכול לעשות כן, ליפתח חביתא דחמרא לשמיה [שיקנה חבית יין לשתיתו], כלומר, ישתה תמיד הרבה יין טוב.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אי אית ליה חביתא דחמרא [אם יש לו לרב אשי חבית של יין], לא אתי לקמיה דמר! [שלא יבוא לפני אדוני] לבקש לו רפואה, שהיין כבר מרפא אותו.

אלא, מרגל [שירגיל עצמו] באכילת פת של שחרית, דמעליא לכולי גופיה [שמועילה לכל גופו].

לרושחתא [למחלת תחתוניות] (טחורים) -

ליתי [יקח] אקיקא ואילווא [צמח קקולי והאלווי], ואספירכא ומרתכא [וכספית ופסולת כסף] (כשיוצקים את הכסף שהוציאו מהאדמה, מעלה רתיחה, והוא מרתחא), וחומרתא דפילון [וצרור של בשמים שהנשים תולות בצואריהן העשויות מזהב או כסף ונותן בו שמן שמעורב בו מין בושם ששמו פילון], ושיאפא דחמימתא [וצואת יונים],

ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא, ודעמר גופנא בסיתוא [ויקח את כל אלו בתוך בלאות של פשתן בקיץ - שאז הם קרים, ובתוך בלאות של צמר גפן בחורף - שאז הם חמים], וישים באותו מקום.

ואי לא יכול לעשות כן, לישתי שיכרא מרקא [ישתה שיכר שמהול בהרבה מים].

לשיגרונא [לחולי במותן] - ליתי פתיא דמוניני [יקח כלי מלא ציר של דגים קטנים],

וניגנדריה שיתין זימני אהא מטחתיה, ושיתין זימני אהא מטחתיה [ויגלגל אותו שישים פעם על ירך זו ושישים פעם על ירך זו].

לצמירתא [לאבן בדרכי השתן] -

ניתי [יקח] תלת ניטופייתא מישחא דכופרא [שלוש טיפות שמן מהפסולת של הזפת] והוא עיטרן, ותלת ניטופייתא איצרא דכרתי [ושלוש טיפות של סחיטת כרישין] ותלת ניטופייתא דחמרא נקידא [ושלוש טיפות של יין צלול ונקי],

ולישדי ליה [וישים אותו] לאיש באמה ולאשה באותו מקום.

ואי לא יכול לעשות כן, ליתי אונא דזיקא [יקח אוזן של נאד] ולתלי ליה [ויתלה אותו] לאיש באמה ולאשה בדדין.

ואי לא, ליתי חוטא דזהוריתא דשדתיה דומה בת דומה [יקח חוט זהורית שטוואה אותו אשה חשודה בת חשודה], וליתלי ליה [ויתלה אותו] לאיש באמה ולאשה בדדין.

ואי לא, ליתי [יקח] כינה דזכר ונקבה, וליתלי ליה [ויתלה אותם] לאיש באמה ולאשה באותו מקום,

וכי [וכאשר] משתין, נשתין אסיסנא יבישתא בצינורא דדשא ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה [ישתין על ענף סנה יבש בציר הדלת, ויהא זהיר באבן היוצאת ממנו] לשומרה, דאבן זו - מעליא לכולהו צימרא [מועילה לכל מחלות החום].

לצימרא ברא [לחום חיצוני] - ליתי תלתא גריבי סופלי [יקח שלוש סאין של גרעיני תמרים] ותלתא גריבי אטרף אדרא [ושלוש סאין של עלים מעץ ששמו "אדר"].

ונישלוקינהו כל חד לחודיה [ויבשל כל אחד לחוד] וליתיב בינייהו [וישב ביניהם],

ולתבינהו בתרתי משיכלי [וישים אותם בשני עריבות] וניתי פתורא וננח עילויה [ויביא שולחן וישים על עריבה אחת] וניקום מעילוי האי ולותיב עילוי האי [ויעמיד את השולחן מעל עריבה זו וישים אותו על עריבה זו] ומעילוי האי ולותיב עילוי האי [ומעל זו וישים על זו],

עד דניסק ביה הבלא [עד שיעלה בו הבל] שיתחמם מאוד, ולסחי מינייהו [וירחץ מהם],

וכי שתי, ממיא דאדרא לישתי, ממיא דסופלי לא לישתי [וכאשר שותה - מהמים של עלי ה"אדר" ישתה, אבל מהמים של גרעיני התמרים לא ישתה] משום דמיעקרי [שעושים אותו עקר מלהוליד].

לצימרא גוונא [לחום שמבפנים] - ליתי שבעה בוני דסילקא משב משארי [יקח שבעה חופנים של תרד משבע ערוגות], ונישלוקינהו בעפרייהו וניכול [ויבשלם בעפר העולה בשרשיהם ויאכלם],

ונישתי אטרף אדרא בשיכרא [וישתה מעלי האדר בשיכר].

וניטייפיה אתלת [ויטפטף אותו על שלושה] קלחי כרבא [כרוב], וניבחשיה בגווזא [ויבחש אותו בענף] של עץ מרמהין, וכי בשיל גווזא במרמהין בשיל ליה כוליה [וכאשר יתבשל הענף של המרמהין יבשל אותו כולו]. ואי [ואם] לא, ליתי נפקי דכלבא חיורא [יקח צואה של כלב לבן] וניגבול בנטפא [ויגבל, יערבב אותו בצרי], וכמה שאפשר נפקא [שצואה] לא ניכול [יאכל] משום דמפריק [שגורמת לפירוק איברים].

התרופה לגירא [לכאב של דקירות] — ליתי גירא דלילתא וניפכיה [יקח חץ של לילית, מטאור, ויהפכנו], ונשדי מיא עלויה ונשתי [וישפוך מים עליו וישתה]. ואי [ואם] לא, ליתי ממיא דאישתי מינייהו כלבא בליליא, וניזדהר מגילויא [יביא ממים ששתה מהם כלב בלילה, ויזהר מגילוי] שלא היו המים מגולים בלילה, שמא שתה מהם נחש והטיל בהם ארסו. העצה לגילויא [לגילוי], לשותה ממים שיש חשש ששתה מהם נחש — ישתה אנפקא דחמרא חייא [רביעית של יין חי].

התרופה למורסא [לפצע של מוגלה] — אנפקא דחמרא באהלא תולאנא [רביעית יין בתוך אהל אדום].

התרופה לפירחא דליבא [לפריחת הלב], שליבו דופק מהר מדי — ליתי תלת ברושייאתא דשע רי [יביא שלוש חלות של שעורים] ונשטרינהו בכמכא [וישרה אותם בתוך כותח] שלא עבר עילויה [עליו] עדיין ארבעין יומין [ארבעים יום] מאז שנעשה, וניכול, [ויאכל אותן], ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא [וישתה אחריהן יין מזוג]. אמר ליה [לו] רב אחא מדיפתי לרבינא: וכל שכן דפרח ליביה [שיפרח ליבו] מהדברים האלה! אמר ליה [לו]: אנא [אני] — ליוקרא דליבא אמרי [לכובד הלב אמרתי] תרופות אלה, והתרופה

לפירחא דליבא [לפריחת הלב] — ליתי תלת ברושייאתא דחיטי [יביא שלוש חלות של חיטים] ונישטרינהו בדובשא [וישרה אותן בדבש] וניכול [ויאכל אותן], ונישתי אבתרייהו חמרא חייא [וישתה אחריהן יין חי].

התרופה לצרחא דליבא [לכאב הלב] — ליתי תלת ביעי נינייא [יביא כשיעור שלוש ביצים של מנתה] וביעתא דכמונא [וכשיעור ביצה של כמון] וביעתא דשומשימי [וכשיעור ביצה של שומשומים] וליכול [ויאכל].

התרופה לכאב מעי [מעיים] — ליתי תלת מאה פלפלי אריכתא [יביא שלוש מאות פלפלים ארוכים], וכל יומי נשתי מאה מינייהו בחמרא [וכל יום ישתה מאה מהם ביין]. מסופר: רבין שמן העיר נרש עבד [עשה] לה לברתיה [לבתו] של רב אשי שהיתה חולה בכך מאה וחמשין מהני דידן [מאה וחמישים מאלה, מהפלפלים שלנו], ואתסיא [והתרפאה].

התרופה לכירצא [לכרץ], לתולעת שבמעיים — ישתה אנפקא דחמרא באטרפא דעראה [רביעית יין בעלי דפנה]. התרופה לכירצא חיורא [לתולעת לבנה] — ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג [יביא זרע של גרגיר ויקשרנו בפיסת אריג], וניתייריה במיא ונשתיה [וישרה אותו במים וישתה אותו], ונזדהר מבינתא [ויזהר מן הגרעין], דאי [שאם] לא יזהר די הצורך — קיים חשש שמא יצמח בהם ומנקבא לה למעייניה [ינקב את מעיו].

העצה למיסר [כדי לעצור] את השלשול — צמח סיסין רטיבא במיא [לח במים]. והעצה למישרא [להתיר, לשלשל] — יבישתא במיא [סיסין יבשים במים], וסימנך שלא תחליף את אלה: איצא רטיבא דסכר נהרא [עשב לח שסוכרים בו נהרות] ומתוך כך יזכור שסיסין לחים הם העוצרים את השלשול.

התרופה לטחלא [לחולי הטחול] — ליתי שב ביני דמיא [יביא שבע תולעים של מים, עלוקות] ונייבשינהו בטולא [וייבש אותן בצל], וכל יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא [וכל יום ישתה שתים ושלוש מהן ביין]. ואי [אם] לא, ליתי טחלא דציפרתא [יביא טחול של עז] שלא איפתח [ילדה] ונטחיא בתנורא [וישים אותו בתנור], ונוקי להדיה [ויעמוד כנגדו] ונימא: כי היכי דיביש האי טחלא [כמו שמתייבש טחול זה] נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא [יתייבש הטחול של פלוני בן פלונית].

ואי [ואם] לא, ניטחייה ביני אורבי דביתא חדתא [ישים את הטחול בין הלבנים של בית חדש], ונימא הכי [ויאמר כך] אותו דבר. ואי [ואם] לא, ליבקי שכבא דשכיב בשבתא [יחפש מת שמת בשבת], ונישקליה לידיה [ויקח את ידו] של המת ונותבה אטחליה [וישים אותה על טחולו], ונימא [ויאמר]: כי היכי דיביש הא ידא [כמו שיבשה יד זו], נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא [יתייבש טחולו של פלוני בן פלונית].

ואי [ואם] לא, ניתי ביניתא וניטווייה בי נפחא [יקח דג ויצלנו בבית הנפח], וניכליה במיא דבי נפחא [ויאכל אותו במים של בית הנפח] שבהם מצנן את המתכת הלוהטת, ונישתי ממיא דבי נפחא [וישתה מהמים של בית הנפח]. ובהקשר לכך מסופר: ההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא [עז אחת שהיתה שותה מים של בית הנפח], אישתחיט [נשחטה] ולא אישתכח [נמצא] לה בתוכה טחלא [טחול].

ואי [ואם] אף שתיית מים אלו לא הועילו לרפואתו, ליפתח חביתא דחמרא לשמיה [שיפתחו חבית יין לשמו] כלומר, שירבה בשתיית יין. אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: אי אית ליה חביתא דחמרא, [אם יש לו חבית של יין] לא אתי לקמיה דמר [יבוא לפני אדוני] לבקש רפואה, שהיין כבר מרפא אותו! אלא מה רפואתו? מרגל [יתרגל] באכילת פת שחרית, דמעליא לכולי גופיה [שמועילה לכל גופו].

התרופה לרושחתא [למחלת התחתוניות, לטחורים] — ליתי אקיקא ואילווא [יביא צמח קקולי ואלווי], ואספירכא ומרתכא [וכספית ופסולת כסף], וחומרתא דפילון ושיאפא דחמימתא [וצרור של בשמים וצואת יונים], ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא [ויקח אותם בתוך שחקים, בלאות, של פשתן בקיץ] ודעמר גופנא בסיתוא [ושל צמר גפן בחורף] וישים במקום הכאב. ואי [ואם] לא, לישתי שיכרא מרקא [ישתה שיכר מזוג].

לשיגרונא [לשיגרון] — ליתי פתיא דמוניני [יביא כלי מלא ציר של דגים קטנים], וניגנדריה שיתין זימני אהא מטחתיה ושיתין זימני אהא מטחתיה [ויגלגל אותו שישים פעם על ירך זו ושישים פעם על ירך זו].

התרופה לצמירתא [לאבן בדרכי השתן] — ניתי תלת ניטופייתא מישחא דכופרא [יביא שלוש טיפות שמן זפת], כלומר, שמן היוצא מזיקוק עצים, ותלת ניטופייתא איצרא דכרתי [ושלוש טיפות של סחיטת כרישים], ותלת ניטופייתא דחמרא נקידא [ושלוש טיפות של יין נקי], ולישדי ליה [וישים אותו] לאיש באמה (איבר המין) ולאשה באותו מקום (במקום יציאת השתן) ויועיל.

ואי [ואם] לא, ליתי אונא דזיקא [יביא אוזן של נאד], ולתלי ליה [ויתלה לו] לאיש באמה (באמתו) ולאשה יתלה בדדין (שדיים) שלה. ואי [ואם] לא, ליתי חוטא דזהוריתא [יביא חוט זהורית] דשדתיה דומה בת דומה [שטוותה אותו אשה חשודה בזנות בת חשודה], וליתלי ליה [ויתלה לו] לאיש באמה ולאשה בדדין.

ואי [ואם] לא, ליתי [יביא] כינה של זכר ושל נקבה, וליתלי ליה [ויתלה אותם] לאיש באמה ולאשה באותו מקום, וכי [וכאשר] משתין, מטיל מים — נשתין אסיסנא יבישתא [ישתין על ענף יבש] בצינורא דדשא [בציר הדלת] ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה [ויבדוק באבן היוצאת ממנו] עם השתן, דמעליא לכולהו צימרא [שמועילה לכל מחלות החום] אם ישחקנה וישתמש בה.

התרופה לצימרא ברא [לחום שבחוץ] — ליתי תלתא גריבי סופלי [יביא שלוש סאין של גרעיני תמרים] ותלתא גריבי אטרף אדרא [ושלוש סאים עלים של עץ אדר], ונישלוקינהו כל חד לחודיה [ויבשל כל אחד לחוד] וליתיב בינייהו [וישב ביניהם], ולתבינהו בתרתי משיכלי [וישים אותם בשני ספלים] וניתי פתורא וננח עילויה [ויביא שולחן וישים עליו], וניקום מעילוי האי ולותיב עילוי האי [ויעמוד מעל זה וישים על זה], ומעילוי האי ולותיב עילוי האי [ומעל זה וישים על זה], עד דניסק ביה הבלא [שיעלה בו הבל] שיתחמם מאוד, ולסחי מינייהו [וירחץ מהם], וכי שתי [וכאשר הוא שותה] — ממיא דאדרא לישתי [מהמים של האדר ישתה], ממיא דסופלי [מהימים של התמרים] לא לישתי [ישתה], משום דמיעקרי [שהם גורמים לעקרות].

לצימרא גוונא [לקדחת] — ליתי [יביא] שבעה בוני דסילקא משב משארי [חופנים של תרד משבע ערוגות], ונישלוקינהו בעפרייהו [ויבשל אותם בעפרם] וניכול [ויאכל], ונישתי אטרף אדרא בשיכרא [וישתה מעלי האדר בשיכר] או

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

and let him drip it on three stalks of cabbage and stir it with a sprig from a marjoram bush. And when the sprig of marjoram is boiled all of it will be boiled. And if he is not able to do that, let him take the feces of a white dog and let him mix it with balm. And as much as possible let him not eat the feces because it causes the separation of the limbs.

With regard to a remedy for a stinging pain [gira], let him bring a stone called an arrow of Lilith, and let him turn it upside down. And let him pour water on it and drink it. And if he is not able to do that, let him bring water from which a dog drank at night, and let him be careful about leaving the water uncovered at night, in case a snake drank from it and left its venom in the water. A remedy for drinking uncovered water is to drink a quarter-log [anpaka] of undiluted wine.

As a remedy for a pus-filled wound, one should drink a quarter-log of wine steeped in red ice plant.

As a remedy for palpitations of the heart, i.e., if his heart is beating too fast, let him bring three loaves of barley, and soak them in kamka from which forty days have not yet passed since being made. And let him eat the loaves and drink diluted wine after consuming them. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: All the more so his heart will palpitate from these foods. Ravina said to him: You misheard what I had said; I said this as a remedy for heaviness of the heart.

As a remedy for palpitations of the heart, let him bring three loaves of wheat, soak them in honey, and eat them. And let him drink undiluted wine after them.

As a remedy for heart pain, let him bring three egg-bulks of mint, and an egg-bulk of cumin, and an egg-bulk of sesame seeds, and let him eat them together.

As a remedy for pain of the intestines, let him bring three hundred long peppers, and every day let him drink one hundred of them with wine. It is told: Ravin of the city of Neresh prepared one hundred and fifty of our, i.e., Babylonian, peppers for the daughter of Rav Ashi, who had this illness, and she was healed.

As a remedy for roundworm, he should drink a quarter-log of wine steeped in laurel leaves. As a remedy for white worm, let him bring cress and tie it with a piece of woven cloth. And let him soak it in water and drink it. And let him be careful with the seed, as if he is not careful enough there is a danger that it will grow inside him and puncture his intestines.

The remedy to bind the bowels, i.e., to cure diarrhea, is to consume the chamomile [sisin] plant when it is wet with water. And the remedy to relax the bowels and relieve constipation is to drink dry chamomile soaked in water, which acts as a laxative. And your mnemonic so as not to confuse these remedies is as follows: Wet grass [itza] that is used to dam rivers, and through this he will remember that moist chamomile is used to stop diarrhea.

As a remedy for illness of the spleen, let him bring seven leeches, dry them in the shade, and every day drink two or three of them with wine. And if he is not able to do this, let him bring the spleen of a female goat that has not given birth, and place it in the oven, and stand across from it, and let him say: Just as this spleen is dried, so shall the spleen of so-and-so, son of so-and-so, be dried.

And if he is not able to do this, let him place the goat spleen between the bricks of a new house, and let him say this same statement. And if not, let him search for someone who died on Shabbat and let him take the hand of the deceased, and let him place it on his spleen and say: Just as the hand of so-and-so was dried, so too, the spleen of so-and-so, the son of so-and-so, should be dried.

And if he is not able to do this, let him take a fish and roast it in the house of a blacksmith. And let him eat it with the water from the blacksmith’s house in which the red-hot metal is cooled. And let him drink water from the blacksmith’s house. The Gemara brings corroborative evidence to this remedy: A certain goat drank water from the blacksmith’s house, and when it was slaughtered there was no spleen found inside it.

And if he is not able to do this, let him open a barrel of wine for his sake, i.e., let him drink a large amount of wine. Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: If he has a barrel of wine he will not come before my Master for a remedy, as the wine will already have healed him. Rather, what should he do to maintain his health? Let him become accustomed to eat bread in the morning, because it benefits his entire body.

As a remedy for hemorrhoids, let him bring acacia [akika], and aloe [ilava], and mercury, and silver dross, and a bundle [ḥumreta] of fragrant herbs [defilon], and feces of pigeons [ḥamimta]. And let him take it in linen bags in the summer, or cotton bags in the winter, and place them on the afflicted area. And if he is not able to do that, let him drink diluted beer.

For rheumatism [shigrona], let him bring a vessel full of brine from small fish [moninei] and roll it sixty times on this thigh and sixty times on that thigh.

As a remedy for a bladder stone [litzmireta], let him bring three drops of tar oil, which is oil that emerges from burning wood, three drops from the squeezing [itzra] of leeks, and three drops of clean wine, and place this mixture, for a man on the penis, and for a woman on that place, i.e., her genital area.

And if he is not able to do this, let him bring the ear, i.e., handle, of a wine sac and suspend it, for a man from his penis, and for a woman from her breasts. And if he is not able to do this, let him bring a crimson string spun by a woman suspected of prostitution who is also the daughter of a suspected woman, and let him suspend it, for a man from his penis and for a woman from her breasts.

And if not, let him bring a louse from a male and a louse from a female, and suspend it, for a man from his penis, and for a woman on that place, i.e., her genital area. And when he urinates let him urinate on a dry branch [sisna] by the door pivot. And let him examine the bladder stone that comes out of him with the urine, as it is effective as a remedy for any illness accompanied by a fever [tzimra] if he grinds it and uses it.

As a remedy for an external fever, let him bring three se’a of date pits [suflei], and three se’a [gerivei] of leaves of an eder tree. Let him cook each one individually and sit between them. And let him place them in two basins, and bring a table and place it over him. And let him stand up from over this basin and sit over this basin, and then let him stand up from over this basin and sit over this basin, until the heat rises on him and he becomes very hot. And let him wash from the water of both basins, and when he drinks, let him drink from the basin containing the eder water. But do not let him drink from the basin containing the date water, because it causes infertility.

As a remedy for an internal fever, let him bring seven handfuls of beet leaves from seven furrows. And let him cook them with their dirt and eat them. And let him drink from eder leaves mixed with beer or

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

גמ' דלא עביד כו' כצ"ל:

שם ליתי תלת ביעי ניניא כו'. נ"ב פי' כשיעור ביעא נינא וכן כולם:

שם כינה דזכר ונקבה וליתני ליה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' מזכר ונקבה כו':

רש"י בד"ה ואי לא אי ליכא תנורא כו'. נ"ב וכן נראה לכולהו עי' לעיל:

גמרא וכי בשיל גווזא דמרמהין. כצ"ל וכן ברש"י ד"ה נבחשיה:

שם וכל יומא נישתי תרתי ותילתא בחמרא. כ"נ דצ"ל ויהיה לג' ימים:

שם ונותבה אטחליה כו' נייבש טחלא דפלניא. כצ"ל:

שם אלא מרגל בפת שחרית דמעליא לכוליה גופיה. עי' ב"מ (קז ב):

שם ליתי חוטא דזהוריתא כו' וליתלי ליה לאיש כו'. כצ"ל:

שם (בסה"ע) לצימרא גוונא. פי' חום פנימי והוא נגד צימרא ברא הנזכר קודם:

רש"י ד"ה מהני דידן. כצ"ל:

רש"י ד"ה חומרתא דפילון. קימוס במור. כצ"ל והוא בתו"כ פ' ויקרא פרק כ"ב סי' ז' ע"ש:

רש״י ד"ה אהלות. נ"ב לישנא דקרא מור ואהלות:

שם ד"ה לכירצא תולעים. נ"ב דפכ"מ קכיל"א קוקיינא:

ונטייפיה אתלת קלחי דכרבא. יטיפנו על שלשה קלחי כרוב בכלי: ונבחשיה בגוזא דמרמהין. יגיס את הקדירה בקיסם של עץ ששמו מרמהין: נפקא דכלבא חיורא. צואה של כלב לבן: ונגבול בנטפא. צרי: וכמה דאפשר. לו ברפואה אחרת או להתאפק בחוליו: ניפקא לא ניכול. לא יאכל צואת הכלבים: דמפרק: מנתק אבריו: לגירא. חולי שקורין אשפונט''א: גירא דליליתא. חץ של לילית אבן שעשויה כחץ ונופלת עם הברד: ונפכיה. העוקץ למטה ובית יד למעלה: ונזדהר מגילויא. שיהו במקום שאין נחש מצוי: אנפקא. זהו רביעית וכן שם הכלי: למורסא. קלו"ג: אהלא תלאנא. אהלות אדום כמין תולעת שני: לפירחא דליבא. שלבו פורח פשמיי''ר בלע''ז: ברושייתא. חלות: ונשטרינהו בכמכא. ישרה אותם בכותח טרכנריי''ד בלע''ז: דלא עבר עליה ארבעין יומין. שנעשה הכותח: מרקא. מזוג במים הרבה: דפרח ליביה. שדברים חלשים הן כל אלו ומתישין כחו של אדם: ליוקרא דליבא. שלבו כבד עליו: לצרחא דליבא. כאב הלב: ניניא. מינט''ה: מהני דידן. פילפלין שלנו: לכירצא. תולעים שבמעים: אטרפה דעראה. עלה של עץ ארע שקורין לוריי''ר ופריו קורין ביי''ש: ביזרא דגלגילא. זרע אורוג"א: ונציירה בשיסתג. יקשרנו בחתיכת בגד של צמר גפן: וניזדהר מבינתא. יזהר שלא יבלע את גרגיר הזרע: למעייניה. למיעיו: למיסר. לעצור את השלשול: סיסין. פוליאו''ל: למשרי. לשלשל אדם עצור: וסימניך. שלא תחליף לשתות לח לשלשל ויבש לעצור: איצא. שם עשב וכשהוא לח סוכרין בו נהרות כך הלח סותם: לטחלא. שטחול שלו נפוח וגדול מחמת חולי: שב ביני דמיא. שבע עלוקות של מים בלעז שנשוא''ש: ציפרתא דלא איפתח. עז שלא ילדה: וניקו להדיה. יעמוד כנגדו: ואי לא. אי ליכא תנורא: ניטחייה. לההוא טחלא: ביבי אורבי. יטיח אותו בכותל וידבק בין שורות הכותל וייבש שם: ולימא הכי. כי היכי דיביש האי טחלא כו': ליבקי שכבא. יטרח עד שידע היכן יש מת שמת בשבת: ליבקי. לשון בקיאות: ונשקליה לידיה. דשכבא: וניתיב להדיה טחלא. דחולה: ביניתא. דג: ונוטוייה בנורא דבי נפחא. יצלנו בגחלים שלפני הנפח: מיא דבי נפחא. אותם שמכנה בהן את הברזל: ליפתח חביתא דחמרא לשמיה. יקנה חבית של יין לשתייתו כלומר ישתה יין טוב תמיד הרבה: לא אתי קמי דמר. לשאל רפואה שהיין רפואה לו: לרושחתא. תחתוניות: אקוקיא. עשב ששמו קקול''י: אילוא. אלואיי''ן: אספרכא. כסף חי: מרתכא. קוגילו''ן והוא מפסולת הכסף שחופרין כסף מן הקרקע ויוצקים אותו ומעלה ריתחא והוא מרתחא: חומרתא דפילון. בוטו"ן שהנשים תולות בצואריהן של זהב או של כסף ונותן בו שמן שמעורב בו מין בושם ששמו פילון ודומה לעלי גפנים כדתניא בת''כ שלא יערב קימוס במר מי גלובקיא בשמן עלי גפנים בפילון: ושייפא דחמימתא. צואת יונים ולשון מורי צואת תרנגולין: ונינקיט. כל אלו: בשחקי דכתנא. שהם קרים בקייטא: ובדעמר גופנא. שהן חמים בסתוא וישים באותו מקום: לשגרונא. חולי הירכים והקלבוסת שקורין הנק''א: פתיא דמוניני. כלי מלא ציר דגים קטנים: ולגנדריה שתין זמני אהא מטחתא. יגלגלו ששים פעמים על ירך זה למעלה בקילבוסת שקורין הנק''א: לצמרתא. אבן הגדילה בגיד ועוצרת השתן: ניטופייתא. טיפות: משחא דכופרא. פסולת של זפת והוא עיטרן: איצרא דכרתי: סחיטת כרישין: חמרא נקידא. יין נקי: אונא דזיקא. אוזן של נוד: חוטא דזהוריתא דשדתי' דומה בת דומה. חוט של זהורית שטואתו אשה חשודה בת חשודה: אסיסנא יבישתא. על סנה יבש: ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה. יהא זהיר באבן היוצאת ממנו לשומרה: דמעלי לכולה צמרי. חולי שקורין פיוור''י: גריבי. סאין: סופלי. גרעיני תמרים: אטרף אדרא. עלין של עץ ששמו אדר: משיכלי. עריבות: וכי שתי. דקיימא לן הרוחץ בחמין שותה מהם והם רפואה לו במסכת שבת (דף מא.): ממיא דאדרא. לישתי אבל ממיא דסופלי לא לישתי: דמעקרי. עושין אותו עקר מלהוליד: בוני. מלא יד: משב משארי. משבעת ערוגות: בעפרייהו. עפר העולה בשרשיהם:

אין פירוש לקטע זה

הדירוג היומי

איך היה הלימוד?

כמה מאמץ דרש ממך הדף? אין תשובה נכונה - הניסיון עוזר ללומדים הבאים.

בחר רמת קושי

מעקב לימוד

    הוספת רשומה

    פרשנים

    שיעורים זמינים
    טוען שיעורים…

    בחירת עמוד

    חיפוש בעמוד