סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כַּחֲנִיָּיתָן עָבְרוּ לְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּזֶה אַחַר זֶה עָבְרוּ
וְחַד אָמַר בֵּין מָר וּבֵין מָר כַּחֲנִיָּיתָן עָבְרוּ מָר סָבַר אָדָם קַל וּמָר סָבַר מַיִם קַלִּים
שְׁלַח לָךְ אֲנָשִׁים אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שְׁלַח לְךָ מִדַּעְתֶּךָ וְכִי אָדָם זֶה בּוֹרֵר חֵלֶק רַע לְעַצְמוֹ וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּעֵינַי וְלֹא בְּעֵינָיו שֶׁל מָקוֹם
וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא מְרַגְּלִים לֹא נִתְכַּוְּונוּ אֶלָּא לְבוֹשְׁתָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב הָכָא וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וּכְתִיב הָתָם וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וְגוֹ'
וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר אָמַר רַבִּי יִצְחָק דָּבָר זֶה מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ מְרַגְּלִים עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶם נִקְרְאוּ וְאָנוּ לֹא עָלְתָה בְּיָדֵינוּ אֶלָּא אֶחָד סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל סְתוּר שֶׁסָּתַר מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיכָאֵל שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ מָךְ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַף אָנוּ נֹאמַר נַחְבִּי בֶּן וׇפְסִי נַחְבִּי שֶׁהֶחְבִּיא דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וׇפְסִי שֶׁפִּיסַּע עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וַיָּבֹאוּ מִבְּעֵי לֵיהּ אָמַר רָבָא מְלַמֵּד שֶׁפֵּירַשׁ כָּלֵב מֵעֲצַת מְרַגְּלִים וְהָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת אָמַר לָהֶן אֲבוֹתַי בִּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים שֶׁאֶנָּצֵל מֵעֲצַת מְרַגְּלִים
יְהוֹשֻׁעַ כְּבָר בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה עָלָיו רַחֲמִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וְגוֹ'
וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי וְגוֹ' אֲחִימַן מְיוּמָּן שֶׁבְּאֶחָיו שֵׁשַׁי שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ כִּשְׁחִתוֹת תַּלְמַי שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ תְּלָמִים תְּלָמִים
דָּבָר אַחֵר אֲחִימַן בָּנָה עֲנָת שֵׁשַׁי בָּנָה אָלֻשׁ תַּלְמַי בָּנָה תַּלְבּוּשׁ יְלִידֵי הָעֲנָק שֶׁמַּעֲנִיקִין חַמָּה בְּקוֹמָתָן
וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה מַאי נִבְנְתָה אִילֵימָא נִבְנְתָה מַמָּשׁ אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ קָטָן קוֹדֶם לִבְנוֹ גָּדוֹל דִּכְתִיב וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וְגוֹ'
אֶלָּא שֶׁהָיְתָה מְבוּנָּה עַל אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצוֹעַן וְאֵין לְךָ טְרָשִׁים בְּכׇל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָתֵר מֵחֶבְרוֹן מִשּׁוּם דְּקָבְרִי בָּהּ שָׁיכְבֵי וְאֵין לְךָ מְעוּלָּה בְּכׇל הָאֲרָצוֹת יָתֵר מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֵין לְךָ מְעוּלָּה בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם יָתֵר מִצּוֹעַן דִּכְתִיב כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וַאֲפִילּוּ הָכִי חֶבְרוֹן מְבוּנָּה אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצוֹעַן
וְחֶבְרוֹן טְרָשִׁים הֲוַי וְהָא כְּתִיב וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וְגוֹ' וְאָמַר רַב אַוְיָא וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָן שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן וְתַנְיָא אֵילִים מִמּוֹאָב כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן מִינַּהּ אַיְּידֵי דִּקְלִישָׁא אַרְעָא עָבְדָה רִעְיָא וְשַׁמִּן קִנְיָינָא
וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ

רש"י

ולדברי ר''א בר שמעון. דאמר יותר משלש מאות מיל בזה אחר זה עברו איש אחר איש נמצאו ששהו הרבה לעבור דאי כחנייתן עברו משום קולא דמים מאדם לא נגבהין כל כך: מים קלים. הרבה הם קלים מן האדם ומר סבר אדם קל לרוץ כמו המים: מדעתך. אני איני מצוה אותך אבל ישראל הם אומרים לך כדכתיב (דברים א) ותקרבון אלי כולכם וגו' אני איני מעכב על ידך: כלום יש אדם. כלומר אם הקב''ה צוה כלום היה אומר לו לעשות דבר שסופו לבא לידי תקלה: לבושתה של ארץ ישראל. אותה שאילה ששאלו תחילה שלוח המרגלים: [לא עלה בידינו. אין אנו יודעין לדרוש]: סתר דבריו. הכחיש ועשה שונאו [של הקב''ה] בדאי: שעשה שונאו של הקב''ה מך. חלש כדאמרי' לקמן אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם: שהחביא דבריו. ולא אמרן כמות שהן: שפיסע. דילג שלא אמרן כאשר הם: יהושע. לא הוצרך לילך שכבר ביקש עליו משה רחמים: והיינו דכתיב ועבדי כלב וגו'. והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה והיא חברון כדכתיב (יהושע יד) ויתן את חברון לכלב ש''מ כלב הוא דאזיל לחברון: מיומן. גבור שבהם כמו שיד הימין חשובה מן השמאל: שעושה את הארץ כשחיתות. שמקום רגליו מעמיק בארץ מרוב כובדו וניכר שם כגומא וכשחת ולשון ששי לא פורש לנו מאי דמי לשחיתות ונראה לשון עמודי שש שהם כבדים ומקום מעמדם ניכר: תלמים. כתלם המחרישה שמעלה העפר ומעמיק בארץ: שהיו מעניקים את החמה בקומתן. מרוב גובה קומתן דומין כאילו צוארם נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצאה בו: לבנו קטן. כנען קטן הבנים של חם היה ומצרים שני לבנים: מבונה. לשון אבנה ממנה (בראשית טז) כלומר מיושבת בפירות: טרשים. סלעים שאין עושין פירות כארץ לחה: דקברי בה שכבי. לא גרסינן מ''ט אלא ה''ק ותדע דטרשין היא ואינה ראויה לפירות ככל שאר הארץ לפיכך יחדוה לקבורת מתים: כי היו בצוען שריו. של מלך ישראל ששולחים אל פרעה לעזור לו על מלך אשור אלמא פרעה בצוען יתיב ושם הולכין לבקשו: אלכה נא ואשלם את נדרי. אלכה נא בחברון ואשלם הנדר שנדרתי בגשור כדכתיב בתריה כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור ובחברון מאי בעי והלא לא היה שם המזבח כי אם בגבעון: להביא כבשים לעולה. דאמר מר במס' מנחות כבשים מחברון אלמא ארץ מרעה היתה: מינה. כלומר מתשובתך אתה מסייעני שלא היתה חשובה ליזרע כשאר הארץ מאחר שהיא בת טרשים כדאמרי' בבבא מציעא בהשוכר (דף פ.) ואי ארעא דמחזקא בגרונדי [היא שניהם משלמין]: דקלישא ארעא. עפר של טרשים דק וקלוש ומועט הוא ומתוך כך לא היו חורשים וזורעים אותה תבואה מאכל אדם: ועבדה רעיא. מצמחת ומעלה עשבים ואוכלים הצאן: ושמן קניינא. המקנה הצאן שכן דרך הצאן להשביח בארץ יבשה וטרשים יותר מארץ לחה:

תוספות

כחנייתן עברו. י''ל הראשונים לעולם כשהיו מגיעין לשפת עבר השני לצד מערב היו הולכין למטה בירדן ועושין מקום מעמד לבאין אחריהם שהרי רוחב מחנה ישראל היה שנים עשר מיל ורוחב הירדן לא היה כ''א חמשים אמה ומיל הוא אלפים אמה וי''ל דדוקא באורך ורוחב חנייתן נכנסו בירדן אבל לאחר שנכנסו בירדן נמשכו זה אצל זה וצמצמו עצמן שאם לא תאמר כן אלא כדרך חנייתן עמדו בירדן אם כן לא עמדו כולם בירדן בשעה שהתנה יהושע עמהן שהרי אתה מוצא ברוחב שנים עשר מיל ת''פ רצועות רחבות חמשים אמה כרוחב הירדן ואורך כל רצועה י''ב מיל על רוחב נ' אמה ואם היה לך להקיף אותן ת''פ רצועות מדת ארכן זו אצל זו היה אורכו קרוב לאלף ות' (ומ') פרסאות כאורך הירדן והירדן לא נכרת כי אם עד ים הערבה ויוצא הוא ממערת פמייס שהוא בחלק דן כדאיתא בפ' מעשר בהמה (בכורות דף נה.) ואורך כל ארץ ישראל לא היה כ''א ת' פרסאות ועוד דהיאך היו יכולין לשמוע התנאים מפי יהושע אלא ע''כ בירדן לא היו עומדים כדרך חנייתן אלא מצומצמין ותימה לר''י נהי דדרך חנייתן עברו מ''מ הלא עמדו בירדן עד שגמר יהושע התנאים ונטלו האבנים ולא חזר לאיתנו עד שעברו כולן א''כ אותם נ' אמה של ירדן ושהות זה שעברו היו המים נגדשין ועולין יותר על י''ב מיל וי''ל אותו גודש שהיה מיותר על י''ב מיל לא הגיע לכלל גובה מיל ולהכי לא חשיב ליה: בזה אחר זה עברו. תימה א''כ אמאי תלי ליה ר' אלעזר בקלות המים והלא אינו תלויה אלא בעיכוב העברתם וי''ל דבתרתי פליגי על מה שמשוה קלות האדם לקלות המים אמר זה אינו שאפילו אם היו עוברין דרך חנייתן היו המים נגדשין יותר מי''ג מיל והוא לא אמר אלא י''ב ועוד שבזה אחר זה עברו ועל זה תמיה רבי אם בזה אחר זה עברו מה קצבה שייך דקאמר שלש מאות שלפי חשבון גודל המים היו עוברים ברוחב חצי מיל שהוא אורך ג' מאות חסר י''ב כיצד שתעשה י''ב רצועות מי''ב מיל על י''ב מיל וכל רצועה ברוחב מיל ואורך י''ב מיל וכשתצרפם זו אצל זו באורך יהיה אורך קמ''ד מיל על רוחב מיל תחלוק רוחב הרצועות ותצרפנה לאורך יהיה אורך רפ''ח מיל על רוחב חצי מיל והא מנא ליה שכך עברו ונראה דלר''א בר שמעון לא עברו כלל דרך חנייתן שהרי בשעת חנייתן היו מפוזרים מפני שהיו נוטים אהליהם זה רחוק מזה כדרך חניית שיירות אבל כשעברו נמשכין כולן זה אצל זה ושמא לא היה כל ישראל כי אם ברוחב חצי מיל על חצי מיל וכשעברו זה אחר זה כדרך בני אדם העוברין דרך שביל אחד בעשרה בני אדם זה אצל זה יכול להיות כשיעור ס' ריבוא ששוהין בהעברתן כל כך: מר סבר אדם קל. נראה דה''פ אע''פ שהדבר ידוע שמים קלים היינו דוקא כשהן יורדין כדי דרך מרוצתן אבל כאן שהיו נגדשין ועולין שיעור קלות מים ושיעור קלות אדם שוה: אבותי בקשו עלי רחמים. וא''ת והאמר בפרק מי שמתו (ברכות דף יח.) דמיתי לא ידעין מידי ומשמע במסקנא. ואפילו אבות העולם יש לומר דעל ידי תפלה שזה מתפלל מודיעין להן שכך נתפלל והכי אמר בפרק שני דתענית (דף טז.) למה יוצאין לבית הקברות כדי שיבקשו עליהם מתים רחמים וכן בפרקי דחסידים בעובדא דרבי מנא דאשתטח אמערתא דאבוה: ואמר רב אויא ואיתימא רבה בר בר חנן שהלך להביא כבשים מחברון. אע''ג דמסיק בפרק שני דתמורה (דף יד:) דלאקרובי אזל מיהו שמעינן מיהת דשמן קניינא מדסלקא דעתך למימר שהלך להביא כבשים:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר