|
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש
מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות
⎯
פירוש 'חברותא' (מאת הרב יעקב שולביץ)דף סו - בחטוף ובריך, כשמושיטין כוס של ברכה, הוי מחזר שיתנוהו לך ותברך, ולא תצא בברכת המזמן! [1] וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה [וכך אמר גם רב הונא לבנו רבה]: חטוף ובריך! ומקשינן: למימרא דמברך עדיף [וכי המברך עדיף מן השומע ואומר אמן]!? והתניא: רבי יוסי אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך!? ואמר לו רבי נהוראי: השמים [לשון שבועה הוא]: שכך הוא הדבר! תדע שכן הוא, שהרי גוליירין [חלשים] מתגרין במלחמה תחילה, וגבורים, הפרשים הבאים אחריהם הם הנוצחים, ושם נצחון המלחמה הוא על הפרשים הגומרים. וכן גם באמן שאחר הברכה, נקראת הברכה על שם הגומר דהיינו העונה אמן. הרי למדנו שגדול העונה אמן יותר מן המברך, ולמה אמרו רב ורב הונא לבניהם שיהיו הם המברכים!? ומשנינן: תנאי היא שנחלקו בדבר, ורב ורב הונא סוברים כהאי תנא, דתניא: כתיב [נחמיה ט א] " "ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה" "ויברכו שם כבודך" זה המברך. "ומרומם על כל ברכה ותהלה", זו עניית אמן. [2] הרי אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע, אלא שממהרין למברך תחילה. אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך", אל תקרי "בניך" אלא "בוניך". הדרן עלך פרק הכותים אין להם וסליקא לה מסכת נזיר |