ואמר "הריני נזיר מיין אם לא עמדה פרה זו ", כי אני אכריח אותה לעמוד. ועמדה הפרה מאליה ולא הוא שהעמיד אותה. בית שמאי סברי [סבורים]: תורפיה דהאי גברא [עיקרו, עיקר נדרו של איש זה] משום אוקמה בידיה [העמדתה בידיו] הוא, והא [והרי] לא אוקמה [העמידה] ואם כן חל עליו נדר נזירות, שהרי הוא עצמו לא הצליח להעמיד אותה. ובית הלל סברי [סבורים]: עיקרו של הנדר משום דרביעא [שהיא רובצת] הוא, והא קמת [והרי עומדת], וכיון שעמדה הפרה מאליה בכל דרך שהיא — אין כאן נזירות.

ומקשים: אי הכי [אם כך] רבא מפרש, אימא סיפא [אמור את סופה] של המשנה, אמר ר' יהודה: אף כשאמרו בית שמאי, לא אמרו אלא באומר "הרי הן (הפרה או הדלת) עלי קרבן". וכי פרה זו מי קא [האם הוא] מתפיס בה מידי [איזה דבר] שיהיה בה נדר? והרי לשיטה זו לא נדר כלל מן הפרה אלא במפורש נדר נזיר, ואין הפרה נזכרת בנדר אלא בשאלה האם תעמוד או לא!

אלא יש לומר שמדובר כאן כגון שאמר "הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה", ועמדה הפרה מאליה. בית שמאי סברי [סבורים]: תורפיה דההוא גברא [עיקרו, עיקר נדרו של איש זה] משום אוקמה בידיה [העמדתה בידיו] הוא, והא [והרי] לא אוקמה [העמידה]. ובית הלל סברי [סבורים]: תורפיה דהאי גברא [עיקרו, עיקר נדרו של איש זה] משום דרביעא [שהיא רובצת] והא קמת [והרי עמדה].

ושואלים: וכי בית הלל סברי [סבורים] אי [שאם] לא קמת הוי [תעמוד הפרה, יהיה] נזיר? והאמרי [והרי אומרים הם] שאם אומר "הריני נזיר מבשרה של פרה" לא הוי [יהיה] נזיר, וכפי שנחלקו בענין זה במשנה הקודמת בענין גרוגרות!

ומשיבים: יש לומר כי לטעמייהו [לטעמם, לשיטתם] של בית שמאי קאמרי [הם אומרים]: לדידן [לשיטתנו שלנו] אפילו אם לא קמת [תעמוד] הפרה, נמי [גם כן] לא הוי [יהיה] נזיר, שאין נדר נזירות חל באופן שאמר "הריני נזיר" על דבר שאינו בכלל איסורי הנזירות. ואולם לדידכו דאמריתו הוי [לפי שיטתכם שלכם שאתם אומרים, שהרי הוא] נזיר, אודו לן מיהת [הודו לנו על כל פנים] דתורפיה דהדין גברא [שעיקרו, עיקר נדרו של איש זה] משום דרביעא, והא קמת [שהיא רובצת, והרי עמדה] ואם כן אין פה נזירות. ובית שמאי סבורים: לאו תורפיה דהאי גברא [האם אין עיקרו של איש זה] משום אוקמה בידיה [העמדה בידיו] הוא, והא [והרי] לא אוקמה [העמיד אותה בידיו], ומשום כך חלה עליו נזירות.