סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

פירוש 'חברותא' (מאת הרב יעקב שולביץ)

דף פט - ב

ג. נערה שלא בגרה, והיא יתומה - נדרה כשהיא נערה, ועדיין היא נערה, והיא יתומה, שאיננה ברשות אביה כמו באופן הראשון.

שלושת אלו כלל אחד להם, שהיא אינה ברשות אביה.

ד. בוגרת ומת אביה - נדרה כשהיא בוגרת, ומת אביה.

ה. נערה בוגרת, ומת אביה - נדרה בהיתה נערה, ולאחר מכן בגרה, ולאחר מכן מת אביה.

ו. נערה שלא בגרה, ומת אביה - נדרה כשהיא נערה ועדיין היא נערה, ומת אביה.

שלושת אלו כלל אחד להם, שאין לה אבא שיפר לה.

ז. נערה שמת אביה, ומשמת אביה בגרה - נדרה כשהיא נערה, ואחר מכן מת אביה, ולאחר מכן בגרה.

ח. בוגרת ואביה קיים - נדרה כשהיא בוגרת ואביה חי.

ט. נערה בוגרת ואביה קיים - נדרה כשהיא נערה ובגרה ואביה חי.

שלושת אלו כלל אחד להם, שהיא בוגרת, ולכן אין אפשרות לאביה להפר את נדריה.

רבי יהודה אומר: אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה, וחזרה אצלו ועדיין היא נערה. כלומר, אפילו שנישאת בהיותה קטנה, אינה חוזרת עוד לרשות אביה לאחר נישואיה.

גמרא:

אמר רב יהודה אמר רב:

זו, דברי רבי יהודה - רבי יהודה הוא זה המונה באופן זה. [33]

אבל חכמים אומרים - חכמים מונים אותן בכללים מקוצרים,

שלש נערות נדריהן קיימין, ואלו הן:

א. בוגרת ב. ויתומה ג. ויתומה בחיי האב - שאיננה ברשות אביה. דהיינו שנישאה ולאחר מכן נתאלמנה או נתגרשה, שאינה חוזרת לרשות אביה.

מתניתין:

נדרה האשה ואמרה: קונם שאיני נהנה [נהנית] לאבא [לאבי] ולאביך, אם עושה אני על פיך. כלומר, נדרה שלא תיהנה מאביה או מאביו אם היא תהנה את בעלה.

וכן אם נדרה: קונם שאיני נהנית לך, אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך.

כלומר, נדרה שלא תיהנה מבעלה אם היא תהנה את אביה או את אביו -

הרי זה יפר.

גמרא:

תניא: אשה הנודרת: קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך, אם אני עושה לפיך,

רבי נתן אומר: לא יפר, משום שהנדר עדיין לא חל כל זמן שלא התקיים התנאי. ואי אפשר להפר נדרים שעדיין האשה לא נאסרה בהם בפועל.

וחכמים אומרים: יפר, כי לדעתם אפשר להפר נדרים שנדרה, אפילו כשלא חלו עדיין, והיא לא אסורה בהם.

וכן אם נדרה ואמרה: נטולה אני מן היהודים [אסורה אני בהנאה מכל היהודים] אם אני משמשתך -

רבי נתן אומר: לא יפר.

וחכמים אומרים: יפר.

ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא - היה מעשה באדם שאמר: קונם עלי הנאה מכל העולם אם אשא אשה קודם שאלמד תורה.

רהיט בגפא ותובליא, ולא אמצי למיתנא - ניסה אותו אדם ללמוד בכל כוחו, ולא עלה בידו.

אתא רב אחא בר רב הונא, ושבשיה - הטעהו, ואמר לו שלא יהא נאסר בהנאת העולם אפילו אם ישא אשה.

ואינסיב איתתא [ואכן הוא נשא אשה].


הערות

[33] ובירושלמי מפרש שאין מחלוקת בין רבי יהודה לרבנן אלא שרבי יהודה מנה באופן זה כדי לחדד את התלמידים.

© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר