|
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש
מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות
⎯
פירוש 'חברותא' (מאת הרב יעקב שולביץ)דף פט - בג. נערה שלא בגרה, והיא יתומה - נדרה כשהיא נערה, ועדיין היא נערה, והיא יתומה, שאיננה ברשות אביה כמו באופן הראשון. שלושת אלו כלל אחד להם, שהיא אינה ברשות אביה. ד. בוגרת ומת אביה - נדרה כשהיא בוגרת, ומת אביה. ה. נערה בוגרת, ומת אביה - נדרה בהיתה נערה, ולאחר מכן בגרה, ולאחר מכן מת אביה. ו. נערה שלא בגרה, ומת אביה - נדרה כשהיא נערה ועדיין היא נערה, ומת אביה. שלושת אלו כלל אחד להם, שאין לה אבא שיפר לה. ז. נערה שמת אביה, ומשמת אביה בגרה - נדרה כשהיא נערה, ואחר מכן מת אביה, ולאחר מכן בגרה. ח. בוגרת ואביה קיים - נדרה כשהיא בוגרת ואביה חי. ט. נערה בוגרת ואביה קיים - נדרה כשהיא נערה ובגרה ואביה חי. שלושת אלו כלל אחד להם, שהיא בוגרת, ולכן אין אפשרות לאביה להפר את נדריה. רבי יהודה אומר: אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה, וחזרה אצלו ועדיין היא נערה. כלומר, אפילו שנישאת בהיותה קטנה, אינה חוזרת עוד לרשות אביה לאחר נישואיה. גמרא:אמר רב יהודה אמר רב: זו, דברי רבי יהודה - רבי יהודה הוא זה המונה באופן זה. [33] אבל חכמים אומרים - חכמים מונים אותן בכללים מקוצרים, שלש נערות נדריהן קיימין, ואלו הן: א. בוגרת ב. ויתומה ג. ויתומה בחיי האב - שאיננה ברשות אביה. דהיינו שנישאה ולאחר מכן נתאלמנה או נתגרשה, שאינה חוזרת לרשות אביה. מתניתין:נדרה האשה ואמרה: קונם שאיני נהנה [נהנית] לאבא [לאבי] ולאביך, אם עושה אני על פיך. כלומר, נדרה שלא תיהנה מאביה או מאביו אם היא תהנה את בעלה. וכן אם נדרה: קונם שאיני נהנית לך, אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך. כלומר, נדרה שלא תיהנה מבעלה אם היא תהנה את אביה או את אביו - הרי זה יפר. גמרא:תניא: אשה הנודרת: קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך, אם אני עושה לפיך, רבי נתן אומר: לא יפר, משום שהנדר עדיין לא חל כל זמן שלא התקיים התנאי. ואי אפשר להפר נדרים שעדיין האשה לא נאסרה בהם בפועל. וחכמים אומרים: יפר, כי לדעתם אפשר להפר נדרים שנדרה, אפילו כשלא חלו עדיין, והיא לא אסורה בהם. וכן אם נדרה ואמרה: נטולה אני מן היהודים [אסורה אני בהנאה מכל היהודים] אם אני משמשתך - רבי נתן אומר: לא יפר. וחכמים אומרים: יפר. ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא - היה מעשה באדם שאמר: קונם עלי הנאה מכל העולם אם אשא אשה קודם שאלמד תורה. רהיט בגפא ותובליא, ולא אמצי למיתנא - ניסה אותו אדם ללמוד בכל כוחו, ולא עלה בידו. אתא רב אחא בר רב הונא, ושבשיה - הטעהו, ואמר לו שלא יהא נאסר בהנאת העולם אפילו אם ישא אשה. ואינסיב איתתא [ואכן הוא נשא אשה]. הערות[33] ובירושלמי מפרש שאין מחלוקת בין רבי יהודה לרבנן אלא שרבי יהודה מנה באופן זה כדי לחדד את התלמידים. |