|
טקסט הדף מנוקד
יָכוֹל לְמֵימַר גֵּירַשְׁתִּיהָ וְנָתַתִּי לָהּ כְּתוּבָּתָהּ
הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִן הַסַּכָּנָה וְאֵילָךְ אִשָּׁה גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלֹּא בְּגֵט וּבַעַל חוֹב שֶׁלֹּא בִּפְרוֹזְבּוּל בִּדְאִיכָּא עֵדֵי גֵירוּשִׁין עָסְקִינַן דְּאִי לֵיכָּא עֵדֵי גֵירוּשִׁין בְּמַאי גָּבְיָא אֶלָּא כּוּלָּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִפָּרְעוּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁאֵין שָׁם עֵדֵי גֵירוּשִׁין אֲבָל יֵשׁ שָׁם עֵדֵי גֵירוּשִׁין גָּבְיָא תּוֹסֶפֶת וְעִיקָּר אִי מַפְּקָא גִּיטָּא גָּבְיָא וְאִי לָא מַפְּקָא גִּיטָּא לָא גָּבְיָא וּמִן הַסַּכָּנָה וְאֵילָךְ אַף עַל גַּב דְּלָא מַפְּקָא גִּיטָּא גָּבְיָא שֶׁרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִסַּכָּנָה וְאֵילָךְ אִשָּׁה גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלֹּא בְּגֵט וּבַעַל חוֹב שֶׁלֹּא בִּפְרוֹזְבּוּל אָמְרִי לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ גֵּט גּוֹבָה עִיקָּר אַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין בְּמַאי גָּבְיָא בְּעֵדֵי מִיתָה וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא גֵּירְשָׁהּ וּמַפְּקָא לְגִיטָּא וְגָבְיָא בֵּיהּ בְּיוֹשֶׁבֶת תַּחַת בַּעְלָהּ וְדִלְמָא סָמוּךְ לְמִיתָה גֵּירְשָׁהּ אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין בְּמַאי גָּבְיָא בְּעֵדֵי מִיתָה וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא גֵּירְשָׁהּ וּמַפְּקָא גִּיטָּא וְגָבְיָא אֶלָּא בִּמְקוֹם דְּלָא אֶפְשָׁר כָּתְבִינַן שׁוֹבָר דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי עֵדֵי מִיתָה גּוּפַיְיהוּ נֵיחוּשׁ דִּלְמָא מַפְּקָא עֵדֵי מִיתָה בְּהַאי בֵּי דִינָא וְגָבְיָא וַהֲדַר מַפְּקָא בְּבֵי דִינָא אַחֲרִינָא וְגָבְיָא אֶלָּא וַדַּאי בִּמְקוֹם דְּלָא אֶפְשָׁר כָּתְבִינַן שׁוֹבָר אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין מְנָלַן דְּאִית לַהּ כְּתוּבָּה אִילֵּימָא מֵהָא נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין גּוֹבָה אֶת הַכֹּל דִּלְמָא דִּכְתַב לַהּ וְכִי תֵּימָא אִי כְּתַב לַהּ מַאי לְמֵימְרָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּאָמַר שֶׁלֹּא כָּתַב לָהּ אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁהוּא כּוֹנְסָהּ דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי גּוֹבָה אֶת הַכֹּל אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּכָתַב לָהּ מִשּׁוּם הָכִי גּוֹבָה אֶת הַכֹּל אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּלָא כְּתַב לַהּ מַאי גּוֹבָה אֶת הַכֹּל מָנֶה מָאתַיִם הוּא דְּאִית לָהּ וְאֶלָּא מִדְּתָנֵי רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא לָהּ וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִיטַּמְּאָה לוֹ מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ מֵת הוּא גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ דִּלְמָא דִּכְתַב לַהּ וְכִי תֵּימָא אִי כְּתַב לַהּ מַאי לְמֵימְרָא מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא לְרַב דְּאָמַר גֵּט גּוֹבָה עִיקָּר לֵיחוּשׁ דִּלְמָא מַפְּקָא גִּיטָּא בְּהַאי בֵּי דִינָא וְגָבְיָא וְהָדְרָא מַפְּקָא בְּבֵי דִינָא אַחֲרִינָא וְגָבְיָא וְכִי תֵּימָא דְּקָרְעִינַן לֵיהּ אָמְרָה בָּעֵינָא לְאִנְּסוֹבֵי בֵּיהּ דְּקָרְעִינַן לֵיהּ וְכָתְבִינַן אַגַּבֵּיהּ גִּיטָּא דְּנַן קְרַעְנוֹהִי לָאו מִשּׁוּם דְּגִיטָּא פָּסוּל הוּא אֶלָּא דְּלָא תִּיהְדַּר וְתִיגְבֵּי בֵּיהּ זִמְנָא אַחֲרִינָא מַתְנִי' שְׁנֵי גִיטִּין וּשְׁתֵּי כְתוּבּוֹת גּוֹבָה שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת וְגֵט אֶחָד אוֹ כְּתוּבָּה וּשְׁנֵי גִטִּין אוֹ כְּתוּבָּה וְגֵט וּמִיתָה אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא כְּתוּבָּה אַחַת שֶׁהַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶחְזִירָהּ עַל מְנָת כְּתוּבָּה הָרִאשׁוֹנָה מַחְזִירָהּ גְּמָ' אִי בָּעֲיָא בְּהַאי גָּבְיָא אִי בָּעֲיָא בְּהַאי גָּבְיָא לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל שְׁנֵי שְׁטָרוֹת הַיּוֹצְאִין בָּזֶה אַחַר זֶה בִּיטֵּל שֵׁנִי אֶת הָרִאשׁוֹן לָאו אִתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב פָּפָּא וּמוֹדֵה רַב נַחְמָן דְּאִי אוֹסֵיף בֵּיהּ דִּיקְלָא לְתוֹסֶפֶת כַּתְבֵיהּ הָכָא נָמֵי בִּדְאוֹסֵיף לַהּ תָּנוּ רַבָּנַן הוֹצִיאָה גֵּט וּכְתוּבָּה וּמִיתָה רש"יואי לא לא גביא. חיישינן שמא כבר גבתה על פי הגט: אלמנה במאי גביא. כתובה שלה על כרחך בעדי מיתה שמת בעלה ומחזרת שטר כתובה ליורשי' וקורעין אותו: ניחוש שמא גירשה. והדרא ומפקא גיטא בבי דינא אחרינא ותגבה עיקר: ביושבת תחת בעלה. אין אלמנה גובה כתובתה אא''כ מכירין אותה שבשעת מיתתו היתה יושבת תחתיו: אלמנה מן האירוסין. שלא ישבה תחתיו מעולם: אלא במקום דלא אפשר כו'. אלא לא תימא ביושבת תחת בעלה דאפילו הלך למדינת הים נמי ושמעו בו שמת גובה כתובתה ולא חיישינן לדלמא גירשה והדרא מפקא לגיטה דאמרינן להו תכתוב לכם שובר דבמקום שאין לומר הערמה ואי אפשר לה לגבות אם באת לחוש לכל אלה כגון זו וכגון נשרפה כתובתה בעדים לא נמנענה מלהגבות כתובתה ותכתוב שובר: עדי מיתה גופייהו. במקום שאין כותבין כתובה ואין היורשין יכולין לומר לה החזירי לנו שטר כתובתך ניחוש כו': מר קשישא ומר ינוקא. שני בנים היו לרב חסדא ושם שניהם שוין אלא שהגדול קורין לו מר קשישא ולצעיר קורין לו מר ינוקא: אלמנה מן האירוסין. דאית לה כתובה בתנאי ב''ד אם לא כתב לה: מנלן. דקאמר לעיל עדי מיתה גופייהו ליחוש דלמא מפקא והדרא ומפקא ע''כ חדא מינייהו גביא בלא שטרא שהרי בפרעון ראשון החזירה השטר אם כתב לה וקא חייש להדרא ומפקא אלמא יש לה כתובה בתנאי ב''ד בלא שום כתובה מנלן: את הכל. עיקר ותוספת: לא כתב לה. התוספת אלא ע''מ לכונסה ואם מת באירוסין אין לה אלא עיקר כתובה: אלא אי אמרת בשלא כתב לה. ובתנאי ב''ד הוא דגביא לאלמנה מנה ומאתים לבתולה הוא דאית לה שהרי אין כאן תוספת: לא אונן. ליאסר בקדשים: ולא מיטמא לה. אם כהן הוא דשארו כתיב: ולא מטמאה לו. אינה חייבת להתעסק בו וליטמא בו בין כהנת בין ישראלית אע''פ שמצוה ליטמא למתים האמורים בפרשה כדכתיב (ויקרא כא) לה יטמא זו אינה חייבת ולאו משום כהנת נקט לה שלא הוזהרו כהנות מליטמא למתים: אינו יורשה. דגבי ירושת הבעל שארו כתיב לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו: מתה אינו יורשה איצטריכא ליה. משום מתה אינו יורשה איצטריך ליה למיתני מת הוא גובה כתובתה לאשמעינן דבדכתב לה כתובה עסקינן ואע''ג דאיקרבו לאחתוני כולי האי אינו יורשה: בעינא לאינסובי ביה. שיהיה בידי לראיה שנתגרשתי שלא יאמרו עלי אשת איש היא: מתני' שני גיטין ושתי כתובות. זמן ראשונה קודם לזמן גט ראשון וזמן כתובה שניה קודם לגט שני: גובה שתי כתובות. שהרי גירשה והחזירה וכתב לה כתובה שניה אבל קדמו שתי הכתובות לגט הראשון לא שהרי כשהחזירה לא כתב לה כתובה ותנן בסיפא שתי כתובות וגט אינה גובה אלא אחת [למדנו שהכותב לאשתו שתי כתובות אינה גובה אלא אחת ואי משום דאיגרשא והדרה הא תנן כתובה ושני גיטין אין לה אלא אחת] שע''מ כתובה הראשונה החזירה: שתי כתובות וגט. שקדמו שתיהן לגט ובגמרא מפרש למאי כתב להו: כתובה ושני גיטין. כתובה בנשואין הראשונים וגירשה והחזירה ולא כתב לה כתובה וחזר וגירשה: גמ' אי בעיא בהאי גביא. בתמיה ואשתי כתובות וגט קאי דקתני אין לה אלא כתובה אחת ולא קתני אין לה אלא כתובה אחרונה אלמא אי ניחא לה למיטרף לקוחות מזמן ראשון טרפה: בזה אחר זה. זמנו של זה קודם לזה ושניהם על הלואה אחת או על מכר אחד: ביטל שני את הראשון. ואינו טורף אלא מזמן שני דכיון דכתב לשטרא בתרא אחליה לשיעבוד קמא: דאי אוסיף ביה דקלא. בשטר שני: לתוספת כתביה. ולא אחליה לשיעבוד לבטל זמן שטר ראשון ותרוייהו מיהא לא גביא מדלא כתב לה צביתי ואוסיפית לה הך אקמייתא אלא שטר כתובה יתירא כתב לה ולא הזכיר בה את הראשונה הכי קאמר אם תתרצי למחול שיעבוד של ראשונה גבי כתובה זו המרובה ואם לאו גבי הראשונה המועטת הלכך הי מינייהו דבעיא גביא והכי פרשינן בפירקין קמאי וכי אמר רב נחמן ביטל שני את הראשון בדלא אוסיף ביה מידי דאי לאו לבטולי קמא אתא למאי כתביה: ומיתה. ועדי מיתה ובאה לגבות שתי כתובות אחת בתורת גרושין ואחת בתורת אלמנות: תוספותהמנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת ורבי יוחנן אית ליה דרב המנונא לעיל בפ' שני (דף כב: ושם) ובפרק התקבל (גיטין סד.) וי''ל דלא מהימנא אלא דווקא היכא דאין תובעת כתובתה אבל תובעת כתובתה לא מהימנא דשמא מחמת חימוד ממון אומרת כן והכי אמרינן בהאשה שהלכה (יבמות קיז. ושם) מת בעלי והתירוני לינשא מתירין אותה לינשא ונותנין לה כתובתה תנו לי כתובתי אף לינשא אין מתירין אותה דאדעתא דכתובה אתאי: יכול לומר גירשתיה ונתתי כו'. ואם תאמר ומאי מיגו הוא זה דאם יאמר לא גירשתיך יתחייב בשאר וכסות ועכשיו דאמר פרעתי פוטר עצמו ויש לומר דכשאמר לא גירשתיך נמי פטור גם משאר וכסות דדמו לטענו חטין והודה לו בשעורים דקי''ל דפטור (שבועות דף לח:) וא''ת בפ' בתרא (לקמן קז:) דאמרי' האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאה ואמרה כו' גירשני בעלי מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה ואמאי ניחוש שמא בעלה היה אומר לא גירשתיך והוי טענו חטין והודה לו בשעורין ופטור ויש לחלק דשמא אם היה בא בעלה היה מודה לדבריה: לדידך דאמרת גט גובה עיקר. לשמואל נמי הוה מצי לאקשויי ובמקום שאין כותבין כתובה: מתה אינו יורשה איצטריכא ליה. ואם תאמר והא מת הוא גובה כתובתה נמי איצטריכא ליה דמינה דייקינן בפרק נערה (לעיל נג.) דארוסה לא קבר לה ויש לומר דהוי מצי למיתני מתה אינו קוברה ולשון גובה כתובתה לא איצטריכא ליה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|