סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לָהּ צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ וְאִם אִיתַהּ לְהָא דְּרַב הוּנָא אָמַר רַב דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה קוּנָּם שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְפִיךָ אַמַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָפֵר לֵימָא מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלָה לוֹמַר אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה נַעֲשֶׂה כְּמִי שֶׁאוֹמֶרֶת לוֹ אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה
אֶלָּא לָא תֵּימָא נַעֲשֶׂה אֶלָּא בְּאוֹמֵר לָהּ צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ
אִי הָכִי פַּרְנָס לְמָה לַהּ בִּדְלָא סָפְקָה אִי בִּדְלָא סָפְקָה הֲדַר קוּשְׁיַין לְדוּכְתֵּיהּ אָמַר רַב אָשֵׁי בְּמַסְפֶּקֶת לִדְבָרִים גְּדוֹלִים וְאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִדְבָרִים קְטַנִּים
הָנֵי דְּבָרִים קְטַנִּים הֵיכִי דָמֵי אִי דִּרְגִילָה בְּהוּ הָא רְגִילָה בְּהוּ וְאִי לָא רְגִילָה בְּהוּ פַּרְנָס לְמָה לַהּ לָא צְרִיכָא דִּרְגִילָה בְּבֵית נָשָׁא וְקָא מְגַלְגְּלָא בַּהֲדֵיהּ דְּאָמְרָה לֵיהּ עַד הָאִידָּנָא דְּלָא אַדַּרְתַּן גַּלְגֵּילְנָא בַּהֲדָךְ הַשְׁתָּא דְּאַדַּרְתַּן לָא מָצֵינָא דֶּאֱיגַלְגֵּל בַּהֲדָךְ
וּמַאי שְׁנָא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא שָׁמְעִי בַּהּ אִינָשֵׁי וְלָא זִילָא בַּהּ מִילְּתָא טְפֵי שָׁמְעִי בַּהּ אִינָשֵׁי וְזִילָא בַּהּ מִילְּתָא
אִיבָּעֵית אֵימָא שֶׁהִדִּירָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה אֲרוּסָה מִי אִית לַהּ מְזוֹנֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִשְּׂאוּ דִּתְנַן הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִשְּׂאוּ אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה
וּמַאי שְׁנָא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ טְפֵי לָא עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ
וְאִיבָּעֵית אֵימָא שֶׁהִדִּירָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה וְנִישֵּׂאת נִישֵּׂאת הָא סְבַרָה וְקַבִּילָה דְּאָמְרָה כִּסְבוּרָה אֲנִי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל עַכְשָׁיו אֵין אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל
אֵימַר דְּאָמְרִינַן הָכִי גַּבֵּי מוּמִין לְעִנְיַן מְזוֹנֵי מִי אָמְרִינַן הָכִי אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא
עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם יַעֲמִיד פַּרְנָס וּפַרְנָס לָאו שְׁלִיחוּתֵיהּ קָא עָבֵיד אָמַר רַב הוּנָא בְּאוֹמֵר כׇּל הַזָּן אֵינוֹ מַפְסִיד
וְכִי אָמַר הָכִי לָאו שְׁלִיחוּתֵיהּ קָעָבֵיד וְהָתְנַן מִי שֶׁהָיָה מוּשְׁלָךְ בְּבוֹר וְאָמַר כׇּל הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ יִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ
הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם קָאָמַר יִכְתּוֹב הָכָא מִי קָאָמַר יָזוּן כׇּל הַזָּן קָאָמַר
וְהָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי בִּדְלֵיקָה הִתִּירוּ לוֹמַר כׇּל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד בִּדְלֵיקָה לְמַעוֹטֵי מַאי לָאו לְמַעוֹטֵי כִּי הַאי גַוְונָא לָא לְמַעוֹטֵי שְׁאָר אִיסּוּרִים דְּשַׁבָּת
מֵתִיב רַבָּה הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל יֵלֵךְ אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ וְיֹאמַר לוֹ אִישׁ פְּלוֹנִי מוּדָּר הֲנָאָה מִמֶּנִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ הוּא נוֹתֵן לוֹ וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה הָכִי הוּא דִּשְׁרֵי אֲבָל כׇּל הַזָּן אֵינוֹ מַפְסִיד לָא
לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִיבַּעְיָא כׇּל הַזָּן אֵינוֹ מַפְסִיד דִּלְעָלְמָא קָאָמַר אֲבָל הַאי כֵּיוָן דְּרָגִיל אֶצְלוֹ וְקָאָזֵיל קָאָמַר לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר לֵיהּ זִיל הַב לֵיהּ אַתְּ דָּמֵי קָא מַשְׁמַע לַן
גּוּפָא הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל הוֹלֵךְ אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אִישׁ פְּלוֹנִי מוּדָּר הֲנָאָה מִמֶּנִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ הוּא נוֹתֵן לוֹ וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה בֵּיתוֹ לִבְנוֹת וּגְדֵירוֹ לִגְדּוֹר וְשָׂדֵהוּ לִקְצוֹר הוֹלֵךְ אֵצֶל פּוֹעֲלִין הָרְגִילִין אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לָהֶן אִישׁ פְּלוֹנִי מוּדָּר הֲנָאָה מִמֶּנִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ הֵן עוֹשִׂין עִמּוֹ וּבָאִין וְנוֹטְלִים שְׂכָרָן מִזֶּה
הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין עִמּוֹ מַה יֹּאכַל נוֹתֵן לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל וּמוּתָּר וְאִם אֵין שָׁם אַחֵר מַנִּיחַ עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע אוֹ עַל גַּבֵּי הַגָּדֵר וְאוֹמֵר הֲרֵי הֵן מוּפְקָרִין לְכׇל מִי שֶׁיַּחְפּוֹץ וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל וּמוּתָּר וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי גְּזֵירָה מִשּׁוּם

רש"י

נעשה כאומר לה. דאע''ג דלא אמר הרי הוא כאומר דודאי אדעתא דהכי אדרה: בדלא ספקה. מזונות למעשה ידיה הקצוב לה במשנת אע''פ (לעיל דף סד:): הא רגילה בהו. ומשועבד לה: שהגיע זמן ולא נשאו. דמדאורייתא לא משועבד לה לפיכך חל הנדר דאיסור דאורייתא הוא ומדרבנן חייב לזונה לפיכך יעמיד פרנס: וניסת. דהשתא חייב במזונותיה והנדר כבר חל עליו: הא סברה וקבלה. יודעת היא שנאסר עליו לזונה וניסת לו: גבי מומין. בשלהי פרקין במתניתין: לענין מזוני מי אמרינן. סבורה הייתי יודעת היא שאי אפשר לה בלא מזונות: ופרנס לאו שליחותיה עביד. בתמיה נמצא עובר על נדרו: הרי אלו יכתבו ויתנו. אע''ג דלא אמר ליה לסופר כתוב ה''נ אע''ג דלא אמר ליה זון שלוחיה הוא: התם קאמר יכתוב. לשון צוואה לשומע קולו: בדליקה התירו לומר. בשבת דמתוך שאדם בהול על ממונו אי לא שרית ליה אתי לכבויי: לאו למעוטי כי האי גוונא. בכל איסורין שבתורה: שאר איסורי שבת. דחמירי ולא התירו בהן לומר העושה לי מלאכה זו אינו מפסיד כדי שישמעו עובדי כוכבים ויעשו אבל בנדרים לא גזור: דלעלמא קאמר. לא דמי לשליחות כלל דלא ייחד איש לעשותו אבל רגיל אצלו אימא לא כו':

תוספות

נעשה כאומר לה צאי כו'. הכא לא מצי למיפרך והא לא אמר לה הכי כדפריך באע''פ (לעיל דף נח:) דהכא אין אנו משנין נדר מכמו שנדר אלא טעמא בעלמא הוא דלמה הוא מדירה אלא בשביל שרוצה שיהיו מעשה ידיה שלה אבל התם גבי מקדיש ידי אשתו אין הנדר טוב וצריך לתקן דיבורו שרוצה לומר יקדשו ידיה לעושיהן להכי פריך לה התם: אלא לא תימא נעשה כו'. לא הוה מצי למימר דמתני' דהכא כר''מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה כדמשני באע''פ (שם) דלא דמי דודאי משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה יש לנו לתקן דיבורו כמו התם דמקדיש מעשה ידיה ואמרי' דבעי למימר יקדשו ידיך לעושיהן דאינו אלא תיקון מלה בעלמא אבל להוסיף על הדיבור מה שלא אמר כלל אין לנו להוסיף בשביל כך כיון שאין לנו לומר שכך היה דעתו בלא שום דיבור אחר כמו שהיינו סבורין מתחלה: והאידנא דאדרתן לא מצינא לאיגלגולי בהדך. ואדעתא דהכי לא מחלה שידירנה הלכך משועבד לה ומ''מ חל הנדר דבשעת הנדר אכתי לא היה משועבד אי נמי בלא טעם מחילה הנדר חל שכל זמן שהיא עמו יש לה לגלגל עמו דאע''ג דאין יורדת עמו דאין זה חשיב ירידה דמיירי שאין בני משפחתה העשירים כמו בעלה רגילין בכך אלא אביה מתוך עושרו היה מוותר הלכך יש לה לגלגל עמו וכשאינה עמו יש לה להנהיג כמו שהיתה רגילה בבית אביה: שהגיע זמן ולא נשאו. פירש בקונטרס דמדאורייתא לא משתעבד לה לפיכך הנדר חל וקשה דא''כ מן הנשואין נמי יחול הנדר מהאי טעמא דהא קיימא לן דמזונות נשואה דרבנן ועוד קונם שאני עושה לפיך אמאי אין הנדר חל והא מעשה ידיה לבעלה לכ''ע לא הוי אלא מדרבנן ונראה לפרש שהגיע זמן ולא נשאו כלו' הא דקתני יעמיד פרנס אשהגיע זמן ולא נשאו קאי אבל כשנדר עדיין לא הגיע הזמן לפיכך חל הנדר ודוקא הגיע זמן אבל נשאת אין צריך להעמיד פרנס דסברה וקיבלה כדאמר בסמוך ועוד י''ל כשהדירה כבר הגיע הזמן ומיהו חל הנדר דלא אלמוה רבנן לשיעבודא דאשה כל זמן שלא נישאת ומפקיע הקונם אותו שיעבוד: טפי לא עביד שליחותיה. הכא לא שייך טעמא דזילותא כיון דלא נישאת וא''ת ויעשה לה תקנה אחרת כגון שיתן לו לחבירו במתנה והלה יתן לה כמו גבי בא בדרך דמייתי לקמן דאין לומר דווקא בא בדרך ואין לו מה יאכל התירו לו דהא גבי מעשה דבית חורון משמע דאי הוה יהיב ליה מתנה גמורה הוה שרי אביו למיכל וי''ל דאין הכי נמי אבל אין רגילות ליתן בכה''ג דכל שעה ירא שיחזיק בהן המקבל וא''ת ויפקיר כדלקמן וי''ל דהא ודאי לא שרינן אלא לבא בדרך הואיל ולא נכנסו המזונות לרשות אחרת משיצאו מיד המדיר דנראה כמו שהן עדיין ברשותו ותקנתא דחנוני הרגיל אצלו איכא למימר נמי דלא שכיח דעבדי טפי משלשים יום הואיל והמדיר אינו אומר לו ליתן לו מעות: ופרנס לאו שליחותיה קעביד. השתא סלקא דעתין דאמר ליה ספק לה מזונות ואני פורע ולא דמי להא דמסקינן בריש פרק בתרא דע''ז (דף סג. ושם) אומר אדם לחנוני הרגיל אצלו תן פירות לחמרי ולפועלי ואינו חושש לא משום שביעית ולא משום יין נסך דהתם לא קאמר ליה דליתיב להו איסורא הלכך לאו שליחותיה עביד אי יהיב להו יין נסך אבל הכא שליחותיה קא עביד כי יהיב לה שום מזונות: באומר כל הזן אינו מפסיד. ולא בעי לשנויי בחנוני הרגיל אצלו אומר רבינו יצחק דיעמיד פרנס משמע דמפרנס לה מזונות אבל בחנוני הרגיל אצלו לא מפרש לה מיהו אומר רבינו שמואל דווקא בכי האי גוונא דאמר בסתם כל הזן אינו מפסיד שרי במודר הנאה אבל למימר ליחיד אם תזון לא תפסיד אסור דמיחזי כשלוחו דגבי בא בדרך לא שרי למימר הכי ובסוף מסקנא נמי דמשני לא מיבעיא כל הזן כו' אי הוה שרי למימר ליחיד הוה ליה למיתני בחנוני הרגיל אצלו אם תזון לא תפסיד והוה משמע לן רבותא טפי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר