סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רַב פָּפָּא אָמַר מַאי בָּעַל לוֹקֶה דְּקָתָנֵי הָתָם מָמוֹן וְקָרֵי לֵיהּ לְמָמוֹן מַלְקוֹת אִין וְהָא תְּנַן הָאוֹמֵר חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לוֹקֶה וְנוֹתֵן עֵרֶךְ שָׁלֵם לוֹקֶה אַמַּאי אָמַר רַב פָּפָּא לוֹקֶה בְּעֵרֶךְ שָׁלֵם
מַאי טַעְמָא גְּזֵירָה חֲצִי עֶרְכּוֹ אַטּוּ עֵרֶךְ חֶצְיוֹ וְעֵרֶךְ חֶצְיוֹ הָוֵי לֵיהּ אֵבֶר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ
תָּנוּ רַבָּנַן וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ זֶה מָמוֹן וְיִסְּרוּ זֶה מַלְקוֹת
בִּשְׁלָמָא וְעָנְשׁוּ זֶה מָמוֹן דִּכְתִיב וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה אֶלָּא וְיִסְּרוּ זֶה מַלְקוֹת מְנָלַן
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ לָמַדְנוּ יִסְּרוּ מִיִּסְּרוּ וְיִסְּרוּ מִבֵּן וּבֵן מִבִּן וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע
אַזְהָרָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע מְנָלַן רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִלֹּא תֵלֵךְ רָכִיל רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִוְּנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע
וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַאי הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע מִכָּאן אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אַל יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבֹא לִידֵי טוּמְאָה בַּלַּיְלָה
וְרַבִּי נָתָן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַאי הָהוּא אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה
לֹא אָמַר לְעֵדִים בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי וְהֵן מְעִידִים אוֹתוֹ מֵאֲלֵיהֶן הוּא אֵינוֹ לוֹקֶה וְאֵינוֹ נוֹתֵן מֵאָה סְלָעִים הִיא וְזוֹמְמֶיהָ מַקְדִּימִין לְבֵית הַסְּקִילָה
הִיא וְזוֹמְמֶיהָ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אוֹ הִיא אוֹ זוֹמְמֶיהָ מַקְדִּימִין לְבֵית הַסְּקִילָה
טַעְמָא דְּלָא אֲמַר לְהוּ הָא אֲמַר לְהוּ אַף עַל גַּב דְּלָא אַגְרִינְהוּ לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר עֵדִים
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אַתְיָא שִׂימָה שִׂימָה כְּתִיב הָכָא וְשָׂם לָהּ עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּכְתִיב הָתָם לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ מָה לְהַלָּן מָמוֹן אַף כָּאן מָמוֹן
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְכֵן תָּנֵי רַב יוֹסֵף צִידוֹנִי בֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָתְיָא שִׂימָה שִׂימָה
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה שְׂכָרָן בְּקַרְקַע מַהוּ בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה מַהוּ שְׁנֵיהֶם בִּפְרוּטָה מַהוּ
בָּעֵי רַב אָשֵׁי הוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַנִּישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים מַהוּ עַל נִשּׂוּאֵי אָחִיו מַהוּ
פְּשׁוֹט מִיהָא חֲדָא דְּתָנֵי רַבִּי יוֹנָה אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְזֶה וְלֹא לַיָּבָם
מַאי רַבָּנַן וּמַאי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּתַנְיָא כֵּיצַד הוֹצָאַת שֵׁם רַע בָּא לְבֵית דִּין וְאָמַר פְּלוֹנִי לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה
אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה בַּת סְקִילָה הִיא הָכִי קָאָמַר אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו בִּסְקִילָה זִינְּתָה מֵעִיקָּרָא יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה
נִמְצָא (שֶׁ)שֵּׁם רַע [שֶׁ]אֵינוֹ שֵׁם רַע הוּא לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע בֵּין בָּעַל וּבֵין לֹא בָּעַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא כְּשֶׁבָּעַל בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הַיְינוּ דִּכְתִיב וּבָא אֵלֶיהָ וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ
אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי וּבָא אֵלֶיהָ וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וּבָא אֵלֶיהָ בַּעֲלִילוֹת וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ בִּדְבָרִים
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הַיְינוּ דִּכְתִיב לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ כְּשֵׁרֵי בְתוּלִים
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הַיְינוּ דִּכְתִיב וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וְאֵלֶּה כְּשֵׁרֵי בְּתוּלֵי בִתִּי
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הַיְינוּ דִּכְתִיב וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ פָּרְשׂוּ מַה שֶּׁשָּׂם לָהּ כִּדְתַנְיָא וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה מְלַמֵּד שֶׁבָּאִין עֵדִים שֶׁל זֶה וְעֵדִים שֶׁל זֶה וּבוֹרְרִין אֶת הַדָּבָר כְּשִׂמְלָה חֲדָשָׁה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר דְּבָרִים כִּכְתָבָן שִׂמְלָה מַמָּשׁ
שָׁלַח רַבִּי יִצְחָק בַּר רַב יַעֲקֹב בַּר גִּיּוֹרֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין בִּיאָה כְּדַרְכָּהּ לְבִיאָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ לְמַכּוֹת וְלָעוֹנָשִׁין אֲבָל מוֹצִיא שֵׁם רַע חֵלֶק אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּבְעוֹל שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְיוֹצִיא שֵׁם רַע כְּדַרְכָּהּ
כְּמַאן אִי כְּרַבָּנַן אַף עַל גַּב דְּלָא בָּעַל אִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב

רש"י

רב פפא אמר. לעולם מלקות ממש ומאי בעל לוקה לא בעל אינו לוקה דקאמר בהך ברייתא ממון דמאה סלע קאמר: חצי ערכו. לפי שניו דערך קצוב בפרשה לפי השנים: גזירה חצי ערכו. דמשמע חצי ערך שלם שקצוב לו לפי שנים: אטו ערך חציו. עלי והאומר ערך חציו עלי או ערך ראשי או לבי עלי נותן ערך שלם דהוה ליה מעריך אבר שהנשמה תלויה בו וגבי ערכין כתיב (ויקרא כז) בערכך נפשות שהמעריך אבר שהנשמה תלויה בו נותן קצבה שנתנה בו תורה: ויסרו מויסרו ויסרו מבן. כתיב הכא ויסרו אותו וכתיב גבי סורר ומורה ויסרו מה להלן בן עמו אף כאן בן עמו והיינו ויסרו דהכא מויסרו דהתם וההוא ויסרו דהתם מבן שעמו דלגמריה לבן שעמו על ויסרו דהכא והדר יליף בן דאייתינן הכא מבן והיה אם בן הכות מה התם מלקות אף הכא מלקות: ונשמרת מכל דבר רע. וכל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה: לכדרבי פנחס. במסכת עבודה זרה: שלא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילה דסמיך ליה כי יהיה בך איש וגו': רך לזה. ורכיל לשון רך לי תהיה: לא אמר לעדים. המעידים על זנותה: שכרן בקרקע. לרבי יהודה מהו כיון דמרבית גמר כסף או אוכל בעינן דהוו מטלטלין כדכתיב לענין רבית או דלמא לממון הוא דגמר ג''ש ואפי' מקרקעי: על נשואין הראשונים. כנסה ולא הוציא ש''ר וגרשה והחזירה ואחר כך מוציא שם רע לא מצאתי בתולים לנישואין קמאי: ולא ליבם. אין יבם שהוציא שם רע על נישואי אחיו בכלל פרשה זו לטעון טענת בתולים איפשיטא ליה בעיא בתרייתא: זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה. קסבר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה: כשרי בתולים. עדים שיזימו או יכחישו את אלו ויכשירו את בתך לבתולה גמורה: כשרי בתולי בתי. עדים המזימין את עדיו: שלא מצינו שחלק הכתוב. משכבי אשה כתיב שני משכבותיה שוין לכל משפט עריות: במוציא שם רע חלק. שאם הביא עדים שנבעלה ארוסתו שלא כדרכה ונמצאו זוממין אינו נותן מאה סלע דלא מצאתי בתולים כתיב במקום בתולים: אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה. כלומר כשבעל נאמרו דברים ובעילתו אפילו היא שלא כדרכה כי היכי דלא חלק בשאר עונשין אבל ביאה של זנות שהוא מוציא לעז עליה צריך שיאמר על ביאה כדרכה ולקמן מפרש לה:

תוספות

אתיא שימה שימה. נראה דלאו ג''ש גמורה היא מדבעי בסמוך שכרן בקרקע או בפחות משוה פרוטה מהו אף ע''ג דאין רבית בקרקע אלא דווקא דומיא דכסף ואוכל ולא בפחות משוה פרוטה מדאמר בריש איזהו נשך (ב''מ דף סא. ושם) למה לי דכתב רחמנא לאו בגזל לאו ברבית לאו באונאה ואם יש רבית בפחות משוה פרוטה הא איצטריך לאו ברבית לפחות משוה פרוטה והנך נמי לא ילפינן מיניה דמה לרבית שכן ישנה בפחות משוה פרוטה והא דאמר בערכין (דף לא. ושם) גבי בתי ערי חומה רבית הוא אלא שהתורה התירתו התם חשיב ריבית לפי שעומד בבית בשכר המתנת מעותיו אבל אם אדם לוה שדה שאם שטפה נהר יפרע לו שדה וחצי או עשר גפנים טעונות פגין או בוסר בי''א דלכולי עלמא כקרקע דמיא לשבועה ולכל דבר שמא כי האי גוונא לא הוי רבית בקרקע: בשלמא לר''א בן יעקב היינו דכתיב ופרשו השמלה. תימה דע''כ בשיש עדים שזינתה איירי דמשום שלא ימצאו על השמלה דם בתולים אין להורגה א''כ מה תועלת יש בפרישת השמלה דפשיטא דלא מיתכחשי עדים בשביל כך דיש לתלות שהנואף הטה וי''ל דסבר דלא מיחייב אלא אם כן העיז פניו לשנות הידוע שמחציף להראות השמלה בלא בתולים לבית דין ונמצא שקרן שהיא מלאה דם: דברים ששם לה. לא מלשון שמלה דריש דהא מפרש בברייתא דמייתי שמלה כשמלה חדשה אלא לישנא דקרא נקט ושם לה עלילות דברים:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר