סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אוֹ שֶׁהִנִּיחַ תְּפִילִּין בִּפְנֵי רַבּוֹ אוֹ שֶׁקָּרָא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֲרֵי זֶה לֹא יָצָא לְחֵירוּת הָתָם דְּאִיקְּרִי עֶבֶד מִדַּעְתּוֹ כִּי קָאָמְרִינַן דְּקָא נָהֵיג בֵּיהּ מִנְהַג בָּנִים לִטְבּוֹל לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן
וְשֶׁהָיָה חוֹלֵק עִמָּנוּ עַל הַגּוֹרֶן וְדִלְמָא עֶבֶד כֹּהֵן הוּא תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹלְקִין תְּרוּמָה לְעֶבֶד אֶלָּא אִם כֵּן רַבּוֹ עִמּוֹ דְּתַנְיָא אֵין חוֹלְקִין תְּרוּמָה לְעֶבֶד אֶלָּא אִם כֵּן רַבּוֹ עִמּוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר אִם כֹּהֵן אֲנִי תְּנוּ לִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי וְאִם עֶבֶד כֹּהֵן אֲנִי תְּנוּ לִי בִּשְׁבִיל רַבִּי
בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הָיוּ מַעֲלִין מִתְּרוּמָה לְיוּחֲסִין בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי לֹא הָיוּ מַעֲלִין מִתְּרוּמָה לְיוּחֲסִין
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי מִיָּמַי לֹא הֵעַדְתִּי פַּעַם אַחַת הֵעַדְתִּי וְהֶעֱלוּ עֶבֶד לַכְּהוּנָּה עַל פִּי הֶעֱלוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ הַשְׁתָּא וּמָה בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָם צַדִּיקִים עַצְמָם לֹא כׇּל שֶׁכֵּן
אֶלָּא בִּקְּשׁוּ לְהַעֲלוֹת עֶבֶד לַכְּהוּנָּה עַל פִּי חֲזָא בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי וַאֲזַל וְאַסְהֵיד בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה
וְשֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה בֵּית הַפְּרָס הוּא מַאי טַעְמָא בֵּית הַפְּרָס דְּרַבָּנַן דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מְנַפֵּחַ אָדָם בֵּית הַפְּרָס וְהוֹלֵךְ וְרַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ טָהוֹר מַאי טַעְמָא אִי אֶפְשָׁר לְעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה שֶׁלֹּא נִידַּשׁ בָּרֶגֶל
וְעַד כָּאן הָיִינוּ בָּאִין בַּשַּׁבָּת קָסָבַר תְּחוּמִין דְּרַבָּנַן
וְאֵין נֶאֱמָן לוֹמַר דֶּרֶךְ הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה מַעֲמָד וּמִסְפֵּד הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה מַאי טַעְמָא אַפּוֹקֵי מָמוֹנָא לָא מַפְּקִינַן
תָּנוּ רַבָּנַן נֶאֱמָן הַתִּינוֹק לוֹמַר כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא מִשְׁפָּחָה זוֹ טְהוֹרָה מִשְׁפָּחָה זוֹ טְמֵאָה טְהוֹרָה וּטְמֵאָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא מִשְׁפָּחָה זוֹ כְּשֵׁרָה וּמִשְׁפָּחָה זוֹ פְּסוּלָה
וְשֶׁאָכַלְנוּ בִּקְצָצָה שֶׁל בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי וְשֶׁהָיִינוּ מוֹלִיכִים חַלָּה וּמַתָּנוֹת לִפְלוֹנִי כֹּהֵן עַל יְדֵי עַצְמוֹ אֲבָל לֹא עַל יְדֵי אַחֵר וְכוּלָּן אִם הָיָה גּוֹי וְנִתְגַּיֵּיר עֶבֶד וְנִשְׁתַּחְרֵר אֵין נֶאֱמָנִים וְאֵין נֶאֱמָן לוֹמַר דֶּרֶךְ הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה מַעֲמָד וּמִסְפֵּד הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר נֶאֱמָנִים
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַסֵּיפָא אַפּוֹקֵי מָמוֹנָא הוּא אֶלָּא אַרֵישָׁא וְכוּלָּם אִם הָיָה גּוֹי וְנִתְגַּיֵּיר עֶבֶד וְנִשְׁתַּחְרֵר אֵין נֶאֱמָנִין רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר נֶאֱמָנִין
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר כֵּיוָן דְּגוֹי הוּא לָא הֲוָה דָּיֵיק וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא סָבַר כֵּיוָן דְּדַעְתֵּיהּ לְאִיגַּיּוֹרֵי מֵידָק הֲוָה דָּיֵיק
מַאי קְצָצָה דְּתָנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד קְצָצָה אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ בָּאִין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּמְבִיאִין חָבִית מְלֵיאָה פֵּירוֹת וְשׁוֹבְרִין אוֹתָהּ בְּאֶמְצַע רְחָבָה וְאוֹמְרִים אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ אָחִינוּ פְּלוֹנִי נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ וּמִתְיָירְאִים אָנוּ שֶׁמָּא יִתְעָרֵב זַרְעוֹ בְּזַרְעֵינוּ בּוֹאוּ וּקְחוּ לָכֶם דּוּגְמָא לְדוֹרוֹת שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זַרְעוֹ בְּזַרְעֵינוּ וְזוֹ הִיא קְצָצָה שֶׁהַתִּינוֹק נֶאֱמָן לְהָעִיד עָלֶיהָ
הֲדַרַן עֲלָךְ הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה

רש"י

אפוטרופוס. מסר נכסיו בידו להכניס ולהוציא לסחורה: הרי זה לא יצא לחירות. ולא אמרינן אי לאו דשחרריה לא הוה יזיף מיניה ולא הוה שביק ליה לנהוג מנהג בן חורין ושמעינן מינה דיש עבד שלומד תורה: בתרומה דרבנן. כגון תרומת חוצה לארץ או פירות המנינהו להני להאכילו על פיהם: הכי גרסינן דתניא שאין חולקין תרומה לעבד כו'. ורישא דברייתא כהנת שנתערב וולדה בוולד שפחתה שניהן יוצאין לגורן ונוטלין חלק אחד שאין חולקין תרומה לעבד כו' הלכך אי אזיל חד מינייהו לא פלגינן ליה דלמא אתי לאחזוקי בכהן ודלמא האי ניהו העבד: במקומו של ר' יהודה. משום הכי אמר אין חולקין: בהמתן של צדיקים. חמורו של רבי פנחס בן יאיר בהכל שוחטין (חולין ז.): חזא באתריה דרבי יוסי. שחלקו לו תרומה בגורן: ואסהיד באתריה דרבי יהודה. ושם לא היו חולקין תרומה לעבדי כהנים: בית הפרס. החורש את הקבר הרי זה עושה בית הפרס מאה אמה שכך שיערו שהמחרישה מולכת את עצמות המת ודלמא נגע או הסיט המהלך בו את עצם כשעורה שמטמא במגע ובמשא: מנפח אדם בית הפרס. וסומך על כך שאם יש עצם רואהו ואע''ג דמאהיל לא חיישינן דאין עצם כשעורה מטמא באהל עד דאיכא שדרה או גולגולת שלמה או רוב בנין או רוב מנין: שנידש. דישה רבה ברגלים הרבה: טהור. דתלינן לקולא ואמרינן כל העצמות נכתתו לפחות מכשיעור אלמא חששא דרבנן בעלמא הוא: נאמן התינוק. להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו: טמאה וטהורה סלקא דעתך. מה טומאה וטהרה יש לומר במשפחות: בקצצה. לקמן מפרש לה: של בת פלוני לפלוני. כשנשא פלוני את בת פלוני: ושהיינו מוליכין כו' על ידי עצמו. אם כך העיד התינוק על ידי היה אבא שולח לו חלה ומתנות: אם היה עובד כוכבים ונתגייר. והעיד משנתגייר שראה את אלה בנכריותו אינו נאמן: דוגמא. אות וסימן זכרון לדורות הבאים:

הדרן עלך האשה שנתארמלה

תוספות

תנן כמאן דאמר אין חולקין לעבד כו'. ואם תאמר והא לא קאמר רבי יהודה דאין חולקין אלא בתרומה דאורייתא דמעלין ממנה ליוחסין אבל מתני' דאוקמינן בתרומה דרבנן דאין מעלין ממנה ליוחסין מודה דחולקין לעבד בלא רבו ואם כן אכתי תקשי ודלמא עבד כהן הוא ולאו מלתא היא דמתניתין איירי שפיר שמעיד שחלק לו תרומה דאורייתא אלא שאינו נאמן להאכילו אלא בתרומה דרבנן: ומה בהמתן של צדיקים. מפורש במקום אחר (גיטין דף ז:): ושהמקום הזה בית הפרס. ולא יותר ובא לטהר: . מנפח. בדיעבד אם עשה כבר טהרות אבל בדיקה דלכתחלה מפרש במשנה (אהלות פי''ח מ''ד) כיצד בודקין: בית הפרס דרבנן. נראה דאפי' במקום הקבר מקילין כמו בשאר שדה ואין לומר דמקום הקבר מטמא באהל ומביא רבינו יצחק ראיה מדתניא בפ''ק דמועד קטן (דף ה:) מצא שדה מצויינת ואינו יודע מה טיבה יש בה אילנות בידוע שנתחרש בה קבר אין בה אילנות בידוע שאבד בה קבר ומאי נפקא מינה כיון שעתה אינו יודע מקום הקבר בין נחרש בין אבד אלא שמע מינה דמקום הקבר טהור כשנחרש ובית הפרס להכי הוי דרבנן משום דהוי ספק טומאה ברשות הרבים אע''ג דבעלמא טיהרו חכמים ספק טומאה ברה''ר היינו היכא שהטומאה מבוררת ולא נולד הספק אלא באקראי ופעם אחרת לא יטמא כיון שמקום הטומאה ידוע אבל הכא שלעולם השדה בספק לא רצו לטהר אע''ג דמדאורייתא טהור:

הדרן עלך האשה שנתארמלה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר