סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁהִמְרוּ זֶה אֶת זֶה אָמְרוּ כׇּל מִי שֶׁיֵּלֵךְ וְיַקְנִיט אֶת הִלֵּל יִטּוֹל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז אָמַר אֶחָד מֵהֶם אֲנִי אַקְנִיטֶנּוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְ[הָיָה] הִלֵּל חוֹפֵף אֶת רֹאשׁוֹ הָלַךְ וְעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ אָמַר מִי כָּאן הִלֵּל מִי כָּאן הִלֵּל נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ אָמַר לוֹ בְּנִי מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ אָמַר לוֹ שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאוֹל אָמַר לוֹ שְׁאַל בְּנִי שְׁאַל מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶן שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלִּים אָמַר לוֹ בְּנִי שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה שָׁאַלְתָּ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם אֲחָיוֹת פִּקְּחוֹת הָלַךְ וְהִמְתִּין שָׁעָה אַחַת חָזַר וְאָמַר מִי כָּאן הִלֵּל מִי כָּאן הִלֵּל נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ אָמַר לוֹ בְּנִי מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ אָמַר לוֹ שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאוֹל אָמַר לוֹ שְׁאַל בְּנִי שְׁאַל מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶן שֶׁל תַּרְמוֹדִיִּין תְּרוּטוֹת אָמַר לוֹ בְּנִי שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה שָׁאַלְתָּ מִפְּנֵי שֶׁדָּרִין בֵּין הַחוֹלוֹת הָלַךְ וְהִמְתִּין שָׁעָה אַחַת חָזַר וְאָמַר מִי כָּאן הִלֵּל מִי כָּאן הִלֵּל נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ אָמַר לוֹ בְּנִי מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ אָמַר לוֹ שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאוֹל אָמַר לוֹ שְׁאַל בְּנִי שְׁאַל מִפְּנֵי מָה רַגְלֵיהֶם שֶׁל אַפְרִקִיִּים רְחָבוֹת אָמַר לוֹ בְּנִי שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה שָׁאַלְתָּ מִפְּנֵי שֶׁדָּרִין בֵּין בִּצְעֵי הַמַּיִם אָמַר לוֹ שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לִשְׁאוֹל וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִּכְעוֹס נִתְעַטֵּף וְיָשַׁב לְפָנָיו אָמַר לוֹ כׇּל שְׁאֵלוֹת שֶׁיֵּשׁ לָךְ לִשְׁאוֹל שְׁאַל אָמַר לוֹ אַתָּה הוּא הִלֵּל שֶׁקּוֹרִין אוֹתְךָ נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ הֵן אָמַר לוֹ אִם אַתָּה הוּא לֹא יִרְבּוּ כְּמוֹתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ בְּנִי מִפְּנֵי מָה אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאִבַּדְתִּי עַל יָדְךָ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז אָמַר לוֹ הֱוֵי זָהִיר בְּרוּחֲךָ כְּדַי הוּא הִלֵּל שֶׁתְּאַבֵּד עַל יָדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְהִלֵּל לֹא יַקְפִּיד
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי אָמַר לוֹ כַּמָּה תּוֹרוֹת יֵשׁ לָכֶם אָמַר לוֹ שְׁתַּיִם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָמַר לוֹ שֶׁבִּכְתָב אֲנִי מַאֲמִינְךָ וְשֶׁבְּעַל פֶּה אֵינִי מַאֲמִינְךָ גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִּנְזִיפָה בָּא לִפְנֵי הִלֵּל גַּיְירֵיהּ יוֹמָא קַמָּא אֲמַר לֵיהּ א"ב ג"ד לִמְחַר אֲפֵיךְ לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ וְהָא אֶתְמוֹל לָא אֲמַרְתְּ לִי הָכִי אֲמַר לֵיהּ לָאו עֲלַי דִּידִי קָא סָמְכַתְּ דְּעַל פֶּה נָמֵי סְמוֹךְ עֲלַי
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי אָמַר לוֹ גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ בָּא לִפְנֵי הִלֵּל גַּיְירֵיהּ אָמַר לוֹ דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד זוֹ הִיא כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וְאִידַּךְ פֵּירוּשַׁהּ הוּא זִיל גְּמוֹר
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁמַע קוֹל סוֹפֵר שֶׁהָיָה אוֹמֵר וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חוֹשֶׁן וְאֵפוֹד אָמַר הַלָּלוּ לְמִי אָמְרוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל אָמַר אוֹתוֹ גּוֹי בְּעַצְמוֹ אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּיר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּשִׂימוּנִי כֹּהֵן גָּדוֹל בָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי אָמַר לוֹ גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּשִׂימֵנִי כֹּהֵן גָּדוֹל דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ בָּא לִפְנֵי הִלֵּל גַּיְירֵיהּ אָמַר לוֹ כְּלוּם מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַכְסִיסֵי מַלְכוּת לֵךְ לְמוֹד טַכְסִיסֵי מַלְכוּת הָלַךְ וְקָרָא כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת אֲמַר לֵיהּ מִקְרָא זֶה עַל מִי נֶאֱמַר אָמַר לוֹ אֲפִילּוּ עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נָשָׂא אוֹתוֹ גֵּר קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ וּמַה יִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם וּמִתּוֹךְ אַהֲבָה שֶׁאֲהָבָם קְרָא לָהֶם בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל כְּתִיב עֲלֵיהֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת גֵּר הַקַּל שֶׁבָּא בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי אָמַר לוֹ כְּלוּם רָאוּי אֲנִי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וַהֲלֹא כְּתִיב בַּתּוֹרָה וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת בָּא לִפְנֵי הִלֵּל אָמַר לוֹ עַנְוְותָן הִלֵּל יָנוּחוּ לְךָ בְּרָכוֹת עַל רֹאשְׁךָ שֶׁקֵּרַבְתַּנִי תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה לְיָמִים נִזְדַּוְּוגוּ שְׁלָשְׁתָּן לִמְקוֹם אֶחָד אָמְרוּ קַפְּדָנוּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי בִּקְּשָׁה לְטוֹרְדֵנוּ מִן הָעוֹלָם עִנְוְותָנוּתוֹ שֶׁל הִלֵּל קֵרְבַתְנוּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִכְתִיב וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חוֹסֶן יְשׁוּעוֹת חׇכְמַת וָדָעַת וְגוֹ' אֱמוּנַת זֶה סֵדֶר זְרָעִים עִתֶּיךָ זֶה סֵדֶר מוֹעֵד חוֹסֶן זֶה סֵדֶר נָשִׁים יְשׁוּעוֹת זֶה סֵדֶר נְזִיקִין חׇכְמַת זֶה סֵדֶר קׇדָשִׁים וָדָעַת זֶה סֵדֶר טְהָרוֹת וַאֲפִילּוּ הָכִי יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ
אָמַר רָבָא בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אָדָם לְדִין אוֹמְרִים לוֹ נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בָּאֱמוּנָה קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה עָסַקְתָּ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה צָפִיתָ לִישׁוּעָה פִּלְפַּלְתָּ בְּחׇכְמָה הֵבַנְתָּ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וַאֲפִילּוּ הָכִי אִי יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ אִין אִי לָא לָא מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר לִשְׁלוּחוֹ הַעֲלֵה לִי כּוֹר חִיטִּין לָעֲלִיָּיה הָלַךְ וְהֶעֱלָה לוֹ אָמַר לוֹ עֵירַבְתָּ לִי בָּהֶן קַב חוֹמְטוֹן אָמַר לוֹ לָאו אָמַר לוֹ מוּטָב אִם לֹא הֶעֱלֵיתָה תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מְעָרֵב אָדָם קַב חוֹמְטוֹן בְּכוֹר שֶׁל תְּבוּאָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה וְאֵין בּוֹ

רש"י

שהמרו. נתערבו כמו שממרין את היונים דסנהדרין (דף כו::): מי כאן הלל. כלום כאן הלל ולשון גנאי לנשיא ישראל: מפני מה ראשן של בבליים סגלגלות. בילונ''ה בלעז שאינו עגול לישנא אחרינא ראשן של בבליים סגלגל עגול: תרוטות. רכות: שדרים בין החולות. והרוח נושבת ונכנס בתוך עיניהם ובמקום אחר מפרש תרוטות לשון עגולות בית מושב שלהן ואף כאן אני אומר כן ומפני שדרים בין החולות שינה אותם המקום שלא יהא סדק של עיניהם ארוך כשלנו ויכנס בו החול וכן רגליהם של אפרקיים רחבות שלא יטבעו בבצעי המים ורבותינו מפרשים שדרים בין בצעי המים והולכין יחפין ומתפשטין רגליהן לפי שהמנעל דוחק הרגל ומעמידו על דפוס שלו: כדי הוא הלל. ראוי לכך: הוציאו בנזיפה. דתניא הבא לקבל דברי חברות חוץ מדבר אחד וכן גר הבא להתגייר וקבל עליו דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו במסכת בכורות (דף ל:): גייריה. וסמך על חכמתו שסופו שירגילנו לקבל עליו דלא דמיא הא לחוץ מדבר אחד שלא היה כופר בתורה שבעל פה אלא שלא היה מאמין שהיא מפי הגבורה והלל הובטח שאחר שילמדנו יסמוך עליו: אפיך ליה. כגון תשר''ק: לאו עלי קא סמכת. מנין אתה יודע שזו אלף וזו בית אלא שלמדתיך וסמכת עלי דעל פה נמי סמוך על דברי: אמת הבנין. מקל שהוא אמת אורך ומודדים בו אורך הבנין שהיו קוצצין עם האומנין כך וכך אמות בכך וכך דמים: דעלך סני לחברך לא תעביד. ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) זה הקב''ה אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך ל''א חבירך ממש כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות: אידך. שאר דברי תורה: פירושה. דהא מילתא הוא לדעת איזה דבר שנאוי זיל גמור ותדע: סופר. מלמד תינוקות: טכסיסי. תיקוני צרכי המלך לפי הכבוד: שלשתן. הגרים הללו: סדר זרעים. שעל אמונת האדם סומך להפריש מעשרותיו כראוי: חוסן. לשון יורשין ועל ידי אשה נולדו יורשין: סדר נזיקין. מושיען מזהיר לפרוש מהיזק ומהתחייב ממון: דעת. עדיף מחכמה: היא אוצרו. הוא עיקר החשוב בעיניו לאצור ולעשות סגולה לזכרון: קבעת עתים. לפי שאדם צריך להתעסק בדרך ארץ שאם אין דרך ארץ אין תורה הוצרך לקבוע עתים לתורה דבר קצוב שלא ימשך כל היום לדרך ארץ: בפריה ורביה. היינו חוסן: צפית לישועה לדברי הנביאים: הבנת דבר מתוך דבר. היינו דעת: קב חומטין. ארץ מלחה ומשמרת את הפירות מהתליע: ואינו חושש. למוכרה בדמי חטין דלאו אונאה היא שהרי שמירתן בכך:

תוספות

שהמרו זה את זה. דיני אסמכתא מפורש במקום אחר (בבא מציעא דף עד. ושם): אמונת זה סדר זרעים. מפרש בירושלמי שמאמין בחי העולמים וזורע:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר