סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

יָכוֹל אֲנִי לִבְעוֹל כַּמָּה בְּעִילוֹת בְּלֹא דָּם אוֹ דִלְמָא דִּשְׁמוּאֵל לָא שְׁכִיחָא אֲמַר לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל לָא שְׁכִיחַ וְחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בְּאַמְבָּטִי עִיבְּרָה
וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל כׇּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כְּחֵץ אֵינָהּ מַזְרַעַת מֵעִיקָּרָא נָמֵי יוֹרֶה כְּחֵץ הֲוָה
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת וְרָאָהוּ בֶּן זוֹמָא וְלֹא עָמַד מִלְּפָנָיו אָמַר לוֹ מֵאַיִן וּלְאַיִן בֶּן זוֹמָא אָמַר לוֹ צוֹפֶה הָיִיתִי בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם כְּיוֹנָה שֶׁמְּרַחֶפֶת עַל בָּנֶיהָ וְאֵינָהּ נוֹגַעַת אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְתַלְמִידָיו עֲדַיִין בֶּן זוֹמָא מִבַּחוּץ
מִכְּדֵי וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם אֵימַת הָוֵי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הַבְדָּלָה בְּיוֹם שֵׁנִי הוּא דַּהֲוַאי דִּכְתִיב וַיְהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם וְכַמָּה אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב כִּמְלֹא נִימָא וְרַבָּנַן אָמְרִי כִּי גוּדָּא דְגַמְלָא מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי אָמַר כִּתְרֵי גְלִימֵי דִּפְרִיסִי אַהֲדָדֵי וְאָמְרִי לַהּ כִּתְרֵי כָסֵי דִּסְחִיפִי אַהֲדָדֵי
אַחֵר קִיצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ מַאי הִיא חֲזָא מֶיטַטְרוֹן דְּאִתְיְהִבָא לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמֵיתַב לְמִיכְתַּב זַכְווֹתָא דְיִשְׂרָאֵל אֲמַר גְּמִירִי דִּלְמַעְלָה לָא הָוֵי לֹא יְשִׁיבָה וְלֹא תַּחֲרוּת וְלֹא עוֹרֶף וְלֹא עִיפּוּי שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵן
אַפְּקוּהּ לְמֶיטַטְרוֹן ומַחְיוּהּ שִׁיתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא אֲמַרוּ לֵיהּ מַאי טַעְמָא כִּי חֲזִיתֵיהּ לָא קַמְתְּ מִקַּמֵּיהּ אִיתְיְהִיבָא לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמִימְחַק זַכְווֹתָא דְאַחֵר יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מֵאַחֵר
אֲמַר הוֹאִיל וְאִיטְּרִיד הָהוּא גַּבְרָא מֵהָהוּא עָלְמָא לִיפּוֹק לִיתְהֲנֵי בְּהַאי עָלְמָא נְפַק אַחֵר לְתַרְבּוּת רָעָה נְפַק אַשְׁכַּח זוֹנָה תַּבְעַהּ אֲמַרָה לֵיהּ וְלָאו אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אַתְּ עֲקַר פּוּגְלָא מִמֵּישְׁרָא בְּשַׁבָּת וִיהַב לַהּ אָמְרָה אַחֵר הוּא
שָׁאַל אַחֵר אֶת רַבִּי מֵאִיר לְאַחַר שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה אֲמַר לֵיהּ מַאי דִּכְתִיב גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים אָמַר לוֹ כׇּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא כְּנֶגְדּוֹ בָּרָא הָרִים בָּרָא גְּבָעוֹת בָּרָא יַמִּים בָּרָא נְהָרוֹת
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא אָמַר כָּךְ אֶלָּא בָּרָא צַדִּיקִים בָּרָא רְשָׁעִים בָּרָא גַּן עֵדֶן בָּרָא גֵּיהִנָּם כׇּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים אֶחָד בְּגַן עֵדֶן וְאֶחָד בְּגֵיהִנָּם זָכָה צַדִּיק נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן נִתְחַיֵּיב רָשָׁע נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגֵיהִנָּם
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מַאי קְרָאָה גַּבֵּי צַדִּיקִים כְּתִיב לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ גַּבֵּי רְשָׁעִים כְּתִיב וּמִשְׁנָה שִׁבָּרוֹן שׇׁבְרֵם
שָׁאַל אַחֵר אֶת רַבִּי מֵאִיר לְאַחַר שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה מַאי דִּכְתִיב לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז אָמַר לוֹ אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁקָּשִׁין לִקְנוֹתָן כִּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי פָז וְנוֹחִין לְאַבְּדָן כִּכְלֵי זְכוּכִית אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא רַבָּךְ לֹא אָמַר כָּךְ אֶלָּא מָה כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה אַף תַּלְמִיד חָכָם אַף עַל פִּי שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה אָמַר לוֹ אַף אַתָּה חֲזוֹר בָּךְ אָמַר לוֹ כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מֵאַחֵר
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּאַחֵר שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַסּוּס בְּשַׁבָּת וְהָיָה רַבִּי מֵאִיר מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּיו אָמַר לוֹ מֵאִיר חֲזוֹר לְאַחֲרֶיךָ שֶׁכְּבָר שִׁיעַרְתִּי בְּעִקְבֵי סוּסִי עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת אָמַר לוֹ אַף אַתָּה חֲזוֹר בָּךְ אָמַר לוֹ וְלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מֵאַחֵר
תַּקְפֵיהּ עַיְּילֵיהּ לְבֵי מִדְרְשָׁא אֲמַר לֵיהּ לְיָנוֹקָא פְּסוֹק לִי פְּסוּקָךְ אָמַר לוֹ אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים עַיְּילֵיהּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי אֲמַר לֵיהּ לְיָנוֹקָא פְּסוֹק לִי פְּסוּקָךְ אָמַר לוֹ כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בּוֹרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי עַיְּילֵיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי אֲמַר לֵיהּ

רש"י

יכול אני לבעול. שהיה בקי בהטייה וזו נמי נבעלת כן. באמבטי. כלי שרוחצין בו כל הגוף וי''ל שהטיח שם אדם שכבת זרע ונכנס במעיה: מעיקרא. כשיצאת מן האדם: מאין ולאין. מאין תבא ואין . לבך טרוד: צופה הייתי. מתבונן הייתי במעשה בראשית: ואין ביניהן. במקום חיבורן מקום קשרי כיפת הרקיע בקרקע: גודא דגמלא: כשמסדרין לווחין של גשר זו אצל זו אי אפשר שלא תהא ריוח בינתים וכן גלימי וכן כסי. סחופין. כפופין: . אחר קיצץ בנטיעות. קלקל ועיות כשנכנס לפרדס ומקצץ הנטיעות ולפי שדימה אותן בתחלת הדברים לנכנס לפרדס נקט לישנא דקיצץ בנטיעות: לא עמידה. לא גרסינן: לא עורף דבכל צדיהן יש להם פנים: עיפוי. עיפות: פולסי. מכת מקל בשטונאד''י: פוגלא. צנון. ממישרא: ערוגה: ונוחין לאבדן. על ידי שכחה:

תוספות

ומחיוהו שיתין פולסין. להודיע לו שאין יכולת למטטרון יותר מאחריני: שובו בנים שובבים. בירושלמי מפרש למה אירע לו כך ואיכא טפי מקראות שדורש והיה הורג דוברי דברי תורה ואמר כל תלמיד דהוה חמי ליה הוה קטיל ולא עוד דהוה על לבית ועדא הוה חמי טליא קמיה סופרא ואמר מאן אלו עבדין הכא כו' כיון דהוו שמעין ליה שבקין ואזלין וקאמר ליה ר''מ מאי דכתיב (וה' בירך) את כל אשר לאיוב למשנה (איוב מב) ואמר לו שכפל לו ממונו והוא השיב שר''ע דריש ליה בזכות מצות ומעשים טובים ברך מראשיתו ומייתי ליה טוב אחרית דבר מראשיתו ודריש ליה ר''מ לאדם שהוליד בנים בילדותו ומתו ובזקנותו הוליד ונתקיימו ואמר לו ר''ע רבך לא כך דרש אלא טוב אחרית דבר שהוא טוב מראשיתו [ובי] הוה המעשה אבויה אבי הוה מגדולי ירושלים וביום שבא למהולי קרא לכל גדולי ירושלים והושיבן בבית אחד ולר''א ולר' יהושע במקום אחר מן דאכלין ושתין שרין מטפחין ומרקדים אמרי עד דאלין עסקין בדידהו נעסוק בדידן ישבו ונתעסקו בדברי תורה ירדה אש מן השמים והקיפה אותן אמר לון אבויה אבא גברין מה באתם לשרוף ביתי אמרו לו ח''ו אלא יושבין היינו וחוזרין דברי תורה מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני לא באש נתנו אמר הואיל וכך כחה של תורה אם יתקיים הבן הזה לתורה אני מפרישו ולפי שלא היתה כונתו לשמים לפיכך לא נתקיימו בו ובמקום שיש בגמרא שלנו אחורי הפרגוד יש לשם מאחורי בית קדשי הקדשים עוד איתא התם שהיה רוכב ביוה''כ שחל להיות בשבת ושמע כו' ומייתי ההוא דפרק קמא דקדושין (דף לט:) שראה אחד שנטל הבנים ושילח את האם וכי אייתי נפל ומת ולא היה דורש כר' יעקב כדמייתי התם ועוד איתא שראה לשון רבי יהודה הנחתום נתון בפי כלב והיינו גברא רבה דקדושין ורבי נתן אומר כשהיתה אמו מעוברת ממנו עברה לפני ע''ז והריחה מאותו המין ואכלה והיה אותו המין מזדעזע בגופה כעכנא ולבסוף חלה מתנונא ואמרו לו לר''מ רבך אבאיש אזל גביה לבקרתי' וא''ל חזור בך אמר אי הדרנא מתקבלין אמר ליה והכתיב (תהלים צ) תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם בכה אלישע ונפטר א''ר מאיר דומה שמתוך תשובה נפטר וכי מן [דקברוניה] ירדה אש מן השמים ושרפה אותו וא''ל לר''מ הא קבר דרבך [אוקיד אתא] וקא פריס גלימיה עליה ואמר ליני (פה) הלילה וגו' (רות ג) ליני פה בעולם הזה שדומה ללילה והיה בבוקר לעולם הבא אם יגאלך טוב יגאל זה הקדוש ברוך הוא שנאמר טוב ה' לכל (תהלים קמה) יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי אמרו ליה אין [אמרין] לך בההיא עלמא למאן את בעי למקרבה קדמייתא לאבוך או לרבך אמר לון מיקרב לרבי קדמוי ובתר כן לאבא א''ל ושמעינן לך א''ל ולא כן תנינן מצילין תיק הספר עם הספר מצילין אלישע בזכות תורתו:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר