סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּסְבוּרִין אָנוּ לוֹמַר הָרֵאָיוֹן אֵין לוֹ שִׁיעוּר לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר לְמַטָּה עַד שֶׁבָּא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי וְלִימֵּד הָרֵאָיוֹן אֵין לוֹ שִׁיעוּר לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים הָרְאִיָּיה מָעָה כֶּסֶף וְהַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶסֶף
מַאי הָרֵאָיוֹן רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רְאִיַּית פָּנִים בַּעֲזָרָה וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר רְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן
בָּעִיקָּר הָרֶגֶל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּרְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן כִּי פְּלִיגִי בִּשְׁאָר יְמוֹת הָרֶגֶל כׇּל הֵיכָא דַּאֲתָא וְאַיְיתִי כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּמְקַבְּלִינַן מִינֵּיהּ כִּי פְּלִיגִי דַּאֲתָא וְלָא אַיְיתִי
דְּרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר רְאִיַּית פָּנִים בָּעֲזָרָה דְּכׇל אֵימַת דְּאָתֵי לָא צָרִיךְ לְאֵתוֹיֵי רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר רְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן דְּכׇל אֵימַת דְּאָתֵי צָרִיךְ לְאֵתוֹיֵי
אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם אֲמַר לֵיהּ בְּעִיקַּר הָרֶגֶל
אֵיתִיבֵיהּ וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם בִּזְבָחִים אַתָּה אוֹמֵר בִּזְבָחִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעוֹפוֹת וּמְנָחוֹת וְדִין הוּא נֶאֶמְרָה חֲגִיגָה לַהֶדְיוֹט וְנֶאֶמְרָה רְאִיָּיה לַגָּבוֹהַּ מָה חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה לַהֶדְיוֹט זְבָחִים אַף רְאִיָּיה הָאֲמוּרָה לַגָּבוֹהַּ זְבָחִים
וּמָה הֵן זְבָחִים עוֹלוֹת אַתָּה אוֹמֵר עוֹלוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלָמִים וְדִין הוּא נֶאֶמְרָה חֲגִיגָה לַהֶדְיוֹט וְנֶאֶמְרָה רְאִיָּיה לַגָּבוֹהַּ מָה חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה לַהֶדְיוֹט בְּרָאוּי לוֹ אַף רְאִיָּיה הָאֲמוּרָה לַגָּבוֹהַּ בְּרָאוּי לוֹ
וְכֵן בְּדִין שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּלְחָנְךָ מָלֵא וְשׁוּלְחַן רַבְּךָ רֵיקָם אֲמַר לֵיהּ בְּעִיקַּר הָרֶגֶל
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ רְגָלִים בַּשָּׁנָה נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת בָּרֶגֶל בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת וְאֵין נִרְאִין חֲצָאִין מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר כׇּל זְכוּרְךָ וְאֵין נִרְאִין רֵיקָנִים מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם אֲמַר לֵיהּ בְּעִיקַּר הָרֶגֶל
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ יֵרָאֶה יִרְאֶה מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם
אֶלָּא כֹּל הֵיכָא דַּאֲתָא וְלָא אַיְיתִי דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּעָיֵיל וּמִתְחֲזֵי וְנָפֵיק כִּי פְּלִיגִי דַּאֲתָא וְאַיְיתִי
רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רְאִיַּית פָּנִים בָּעֲזָרָה רְאִיַּית פָּנִים הוּא דְּאֵין לָהּ שִׁיעוּר הָא לְקׇרְבָּן יֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר רְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן דַּאֲפִילּוּ קׇרְבָּן נָמֵי אֵין לוֹ שִׁיעוּר
אֵיתִיבֵיהּ הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ הָתָם בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת
כִּדְרַבִּי לֵוִי דְּרַבִּי לֵוִי רָמֵי כְּתִיב הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ וּכְתִיב אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת כָּאן בְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי הֲרֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר
וְאֵין נִרְאִין חֲצָאִין כּוּ' סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר מַאן דְּאִית לֵיהּ עֲשָׂרָה בָּנִים לָא לִיסְּקוּ הָאִידָּנָא חַמְשָׁה וּלְמָחָר חַמְשָׁה

רש"י

הפאה. לא נתנה בו תורה שיעור ואע''פ שאין לפאה שיעור נתנו בו חכמים שיעור אחת מששים: וכן הבכורים. ולקחת מראשית כל פרי האדמה (דברים כו) ולא נאמר כמה: והראיון. לקמן מפרש: אמר רבי יוחנן כסבורין היינו לפרש. האי אין לו שיעור דקתני הכא: אין להן שיעור למעלה. שיביא כמה שירצה: אבל למטה יש לו שיעור. שלא לפחות ממעה כסף כמו ששנינו במשנתינו והיינו סבורין דשיעור דאורייתא הוא: עד שבא ר' אושעיא ברבי ולימד. ברבי גדול בדורו: ולימד שאין לו שיעור לא למטה ולא למעלה. מן התורה: אבל חכמים כו'. כלומר שיעור מעה כסף ושתי כסף האמור במשנתינו בראייה ובחגיגה מדברי חכמים הוא אבל אמרו חכמים גרסינן: מאי הראיון. ולא תנא הראייה דליהוי משמע דמי עולה דאלו השתא לאו בדמים משמע אלא במצות ראיית פנים: רבי יוחנן אמר ראיית פנים בעזרה. כמה פעמים שהוא חפץ בא ומראה עצמו בעזרה ואין צריך להביא קרבן בכל ראייה וראייה: ראיית פנים בקרבן. וצריך להביא קרבן על כל פעם ופעם: בעיקר רגל. ביו''ט ראשון: בזבחים. צריך להביא קרבן בהמה הזבוחים בסכין ולא עולת העוף שהיא נמלקת: נאמרה חגיגה ברגל. למאכל הדיוט: ונאמרה ראייה לגבוה. דהא לא יראו פני דכתיב משמע לצורכי אני שואל: מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים. של בהמה דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר (שמות כג) במידי דאית ליה חלב הקרב לגבוה קאמר: ואין נראין חצאין. מפרש לקמן: בחטאות ואשמות. שלא תחטא ותזקק להביא חטאת ואשם: מבית רעך. מבית אוהבך הקב''ה שקרא ישראל רעים שנאמר למען אחי ורעי (תהלים קכב): סבר רב יוסף למימר כו'. דאי לאו הכי מאי אין נראין חצאין דיליף מבכל זכורך אי שלא יהיו חציין עולין מזכורך נפקא שהרי כל הזכרים בכלל זכורך:

תוספות

והבכורים אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה. הדר פריך בירושלמי רבי ברכיה בעי למה לא תנינן עפר לסוטה אפר פרה רוק יבמה דם צפור של מצורע א''ר יוסי לא אייתינן במתני' אלא דברים שהוא מוסיף עליהן ויש בעשייתן מצוה ואלו אע''פ שמוסיף עליהן אין בעשייתן מצוה: גמילות חסדים. בירושלמי הדא תימא בגופו אבל בממונו יש לו שיעור וביקור חולים דאין לו שיעור כדאיתא בנדרים (דף לט:) הוי בכלל גמילות חסדים: כסבורין אנו לומר דיש לו שיעור למטה. וסבירא ליה כאידך תנא בירושלמי דחשיב פאה דיש לה שיעור למטה: רבי יוחנן אמר ראיית פנים בעזרה. דכיון דאייתי בראייה חדא זימנא מיפטר בכך אם ירצה או יביא כמו שירצה אבל ראיית פנים בקרבן יש לו שיעור דסבירא ליה לרבי יוחנן מעה כסף ושתי כסף דאורייתא והכי איתא בירושלמי דמסכת פאה מתני' בראייה אבל בקרבן יש לו שיעור דא''ר יוחנן מעה כסף שתי כסף דאורייתא ועוד אמר במכילתין רבי יוחנן כדעתיה דאמר כל השיעורים הלכה למשה מסיני ואמר מעה כסף ושתי כסף דאורייתא וריש לקיש דמוקי לה בראיית פנים בקרבן סבירא ליה כר' (יהושע) דאמר מעה כסף שתי כסף דרבנן וכן אמר התם לא יראו פני כל שהוא אבל חכמים נתנו להם שיעור מעה כסף שתי כסף ומיהו הש''ס שלנו לא נחית להכי אלא להך לישנא קמא משמע דבעי למימר דמתניתין מיירי אף במועד הלכך לא מצי לאוקמי בראיית קרבן דאז לא מיחייב כלל להביא אבל בראיית פנים מיחייב לבוא חדא זימנא ומשם (זה) והלאה אין לו שיעור וריש לקיש אמר דמתני' נמי בראיית פנים בקרבן דמיחייב להביא ומ''מ צריך לומר דסבירא ליה כרבי יהושע כדפירשתי כדי שלא יהא שיעור כלל ולאידך לישנא דאתא ואייתי בו ביום קאמר דלא מקבלינן משום בל תוסיף כיון דכבר נפיק אבל למחר וליומא אוחרא מצי להביא אם ירצה והא לא פטר ליה קרא מה אני בחנם רק בחיובא אבל אי מייתי שפיר מקבלינן וכן משמע לישנא דלעיל דאתא ולא אייתי בשאר יומי ולא פליג רבי יוחנן רק דלא מיחייב לאתויי אבל אי מייתי מקבלינן שפיר וריש לקיש לא איתותב אלא משום דמיחייב ולא מחייב ליה קרא ולא דמי האי יש לו שיעור לההיא דירושלמי דהתם מלמטה מיירי (ודחי) הקרבן אבל הכא קיימינן שיעור בהבאתו ואם נבוא להשוותם יחד הא לקרבן יש לו שיעור למטה כדאיתא בירושלמי וה''נ דין הוא שיש לו שיעור בהבאתו אי בעי מייתי אי מקבלינן מיניה או לא ומיהו לפי לשון הירושלמי לא ידענא היכי מוקי לה מתני' בראיית פנים בעזרה ולא בקרבן משום שיש לה שיעור כרבי יוחנן והא חשיב פאה שיש לה שיעור למטה ושמא דאיבעי ליישבו למתני' כדברי הכל אף כתנא דאמר פאה אין לה שיעור לא למעלה ולא למטה ומתוקמא בראיית פנים לחוד לרבי יוחנן כן נראה לי הפירוש דהך שמעתתא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר