סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מוּתָּרִין לִישָּׂא עֶרֶב הָרֶגֶל קַשְׁיָא לְכוּלְּהוּ
לָא קַשְׁיָא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם שִׂמְחָה עִיקַּר שִׂמְחָה חַד יוֹמָא הוּא
לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם טִירְחָא עִיקַּר טִירְחָא חַד יוֹמָא הוּא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בִּיטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְחַד יוֹמָא לָא מַשְׁהֵי אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ
וּדְאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה מְנָלַן דִּכְתִיב וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם [לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ] שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם וְאִם אִיתָא דִּמְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִינְטַר עַד הֶחָג וּמִיעְבַּד שִׁבְעָה לְהָכָא וּלְהָכָא
וְדִלְמָא מִינְטָר לָא נָטְרִינַן וְהֵיכָא דְּאִתְרְמִי עָבְדִינַן אִיבְּעִי לֵיהּ לְשַׁיּוֹרֵי פּוּרְתָּא
שַׁיּוֹרֵי בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לָא מְשַׁיְּירִינַן אִיבְּעִי לֵיהּ לְשַׁיּוֹרֵי בְּאַמָּה כָּלְיָא עוֹרֵב
אַמָּה כָּלְיָא עוֹרֵב צוֹרֶךְ בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא אֶלָּא מִדִּמְיַיתַּר קְרָא מִכְּדֵי כְּתִיב אַרְבְּעָה עָשָׂר יוֹם שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים לְמָה לִי שְׁמַע מִינַּהּ הָנֵי לְחוֹד וְהָנֵי לְחוֹד
אָמַר רַבִּי פַּרְנָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אוֹתָהּ שָׁנָה לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהָיוּ דּוֹאֲגִים וְאוֹמְרִים שֶׁמָּא נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָיה יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם כּוּלְּכֶם מְזוּמָּנִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא
מַאי דְּרוּשׁ אָמְרוּ קַל וָחוֹמֶר וּמָה מִשְׁכָּן שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם וְקׇרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה שַׁבָּת דְּאִיסּוּר סְקִילָה מִקְדָּשׁ דִּקְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם וְקׇרְבַּן צִבּוּר וְיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּעָנוּשׁ כָּרֵת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן
אֶלָּא אַמַּאי הָיוּ דּוֹאֲגִים הָתָם צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ הָכָא צוֹרֶךְ הֶדְיוֹט הָכָא נָמֵי מֶיעְבָּד לִיעְבְּדוּ מֵיכָל לָא נֵיכְלוּ וְלָא לִישְׁתּוֹ אֵין שִׂמְחָה בְּלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
וּמִשְׁכָּן דְּדָחֵי שַׁבָּת מְנָלַן אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי דִּלְמָא שְׁבִיעִי לְקׇרְבָּנוֹת אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר קְרָא בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם מָה יוֹם כּוּלּוֹ רָצוּף אַף עַשְׁתֵּי עָשָׂר כּוּלָּן רְצוּפִין
וְדִלְמָא יָמִים הָרְאוּיִין כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם מָה יוֹם כּוּלּוֹ רָצוּף אַף שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם כּוּלָּן רְצוּפִין
וְדִלְמָא הָכָא נָמֵי יָמִים הָרְאוּיִין אִם כֵּן תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי
וּמִקְדָּשׁ דְּדוֹחֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים מְנָלַן אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם וְדִלְמָא יָמִים הָרְאוּיִין גָּמַר יוֹם יוֹם מֵהָתָם
יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם כּוּלְּכֶם מְזוּמָּנִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וּמְנָלַן דְּאַחֵיל לְהוּ דְּתָנֵי תַּחְלִיפָא בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאׇהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כׇּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ
לְאׇהֳלֵיהֶם שֶׁהָלְכוּ וּמָצְאוּ נָשֵׁיהֶם בְּטָהֳרָה שְׂמֵחִים שֶׁנֶּהֱנוּ מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְטוֹבֵי לֵב שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד נִתְעַבְּרָה אִשְׁתּוֹ בְּבֵן זָכָר עַל כׇּל הַטּוֹבָה שֶׁיָּצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם כּוּלְּכֶם מְזוּמָּנִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא
לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ בִּשְׁלָמָא לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ דְּאַחֵיל לְהוּ עֲוֹן יוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא לְדָוִד עַבְדּוֹ מַאי הִיא
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁבִּיקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהַכְנִיס אָרוֹן לַמִּקְדָּשׁ דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה לָזֶה אָמַר שְׁלֹמֹה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת וְלֹא נַעֲנָה פָּתַח וְאָמַר שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ' וְלֹא נַעֲנָה
כֵּיוָן שֶׁאָמַר ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זׇכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ מִיָּד נַעֲנָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶהְפְּכוּ פְּנֵי שׂוֹנְאֵי דָוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵירָה וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן
רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַסְמַיי וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים תָּנוּ פָּרָשַׁת נְדָרִים בֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אִיפְּטוּר מִינֵּיהּ בְּאוּרְתָּא לְצַפְרָא הֲדוּר וְקָא מִפַּטְרִי מִינֵּיהּ אֲמַר לְהוּ וְלָאו אִיפַּטְרִיתוּ מִינַּי בְּאוּרְתָּא
אֲמַרוּ לֵיהּ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ תַּלְמִיד שֶׁנִּפְטָר מֵרַבּוֹ וְלָן בְּאוֹתָהּ הָעִיר צָרִיךְ לִיפָּטֵר מִמֶּנּוּ פַּעַם אַחֶרֶת שֶׁנֶּאֱמַר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וּכְתִיב וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם
אֶלָּא מִכָּאן לְתַלְמִיד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ וְלָן בְּאוֹתָהּ הָעִיר צָרִיךְ לִיפָּטֵר מִמֶּנּוּ פַּעַם אַחֶרֶת
אֲמַר לֵיהּ לִבְרֵיהּ בְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה הֵם זִיל גַּבֵּיהוֹן דְּלִיבָרְכוּךְ אֲזַל אַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא רָמוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כְּתִיב פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכׇל דְּרָכֶיךָ יִכּוֹנוּ וּכְתִיב אוֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס
לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים

רש"י

מותרין לישא ערב הרגל. כלומר מותר לכתחלה ואע''ג דשבעת ימים של סעודה יהיו ברגל: עיקר שמחה. דנישואין חד יומא ובשאר יומי לא חשיב מערב שמחה בשמחה: עיקר טירחא. דנישואין ביום ראשון דנישואין: לחד יומא לא משהו אינשי. כלומר כיון שאינו יכול להתחיל אלא בערב הרגל אין ממתינין עד הרגל דדלמא מתרמי מלתא דלא מצי מתחיל בערב הרגל ולא מתחיל כל הרגל: ועביד ז'. יומי שמחה להכא ולהכא לחנוכת הבית ולרגל: ודלמא מינטר לא נטרינן. נישואין עד הרגל כי היכי דלא נטר שלמה אבל אי מתרמי ליה עביד: אי הכי. דהיכא דאי איקרי ליה עביד איבעי ליה לשיורי בבנין עד הרגל כי היכי דליתרמי ליה חנוכת הבית ברגל: אמה כליא עורב. הגג כלה ומקצר למעלה עד כאמה ומחפין אותו שם בברזל ובמסמרים כדי שלא ישבו העורבים עליו זהו לא חשיב כבנין: ודלמא אמה כליא עורב נמי צורך בנין הוא. להכי לא שייריה אלא כל היכא דאיתרמי ליה לנישואין ברגל לא ידעינן מנלן דלא עבדינן: שמע מינה הני לחוד. דלא מצי למיעבד ליה ביחד אפילו מתרמי: לא עשו ישראל יום כפורים. לפי ששבעה ימים שלפני סוכות כל יום עשו שמחה ומשתה דכתיב ויעש שלמה בעת ההיא את החג שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום: וקרבן יחיד. של נשיאים: דאיסור סקילה. דחמור מכרת: וקרבן צבור. דמה שהיו מקריבין בימי חנוכת הבית קרבן צבור הוא: התם. במשכן דגבוה הוו קרבנות: הכא. בחנוכת הבית דהדיוט משתה: הכא נמי לעבדו. קרבנות מיכל לא ליכלו: ביום השביעי. ומשמע לן יום ז' היינו שבת: דלמא שביעי לקרבנות. שאם הקריב נשיא ששי בערב שבת מקריב נשיא שביעי באחד בשבת ומאי שביעי שביעי לקרבן נשיא: ביום עשתי עשר יום. האי יום יתירא משמע מה יום רצוף שאין בו הפסק אף כולהו י''א יום רצוף דליכא הפסק בינתיים אפילו בשבת: דלמא ימים הראויין. למשתה עביד משתה לאפוקי יום הכפורים: גמר יום יום מהתם. מנשיאים דמשכן דגמרינן מתרי קראי דהוו רצופים אפילו בשבת אף משתה דחנוכת הבית הוו י''ד רצופים ואפילו [ביוה''כ]: כ''ד רננות. כתיבי בפרשה בין רנה ותחנה ותפלה ובקשה. פרשת נדרים. מסכת נדרים: ביום השמיני. של חג היינו בעשרים ושתים: וכתיב וביום עשרים ושלשה. אלמא דבעשרים ושתים ובעשרים ושלשה איפטרו מיניה: של צורה. כלומר חכמים: פלס מעגל רגלך. כלומר שקול מצות ועיין בהן איזו מצוה גדולה ועשה הגדולה: וכתיב ארח חיים פן תפלס. דמשמע כל מצוה שתבא לידך עשה אותה בין גדולה בין קטנה ואל תניח קטנה מפני הגדולה: מצוה שאפשר לעשותה ע''י אחרים. תפלס פלס מעגל רגלך שתעשה אתה הגדולה וחבריך יעשו קטנה:

תוספות

איבעי ליה למינטר עד החג. כדי שלא יתבטלו ישראל ממלאכתן כל כך: איבעי ליה לשיורי באמה כליא עורב. שלא היה צורך הבנין כ''כ ואע''פ שהוא מהבנין כדי שלא יביאו הטומאה אין זה צורך כל כך וגם בשעת הבנין בזמן שלא היה השכינה שורה בו לא היה צורך.:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר