סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְעַל הַכִּלְאַיִם
בִּשְׁלָמָא עַל הַכִּלְאַיִם דִּזְמַן זְרִיעָה הִיא אֶלָּא עַל הַשְּׁקָלִים מְנָלַן
אָמַר רַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּאָמַר קְרָא זֹאת עוֹלַת חוֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ אָמְרָה תּוֹרָה חַדֵּשׁ וְהָבֵא קׇרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה
וְכֵיוָן דִּבְנִיסָן בָּעֵי אַקְרוֹבֵי מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה קָדְמִינַן וְקָרֵינַן בְּאֶחָד בַּאֲדָר כִּי הֵיכִי דְּלַיְתוֹ שְׁקָלִים לַמִּקְדָּשׁ
כְּמַאן דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָאָמַר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת דְּתַנְיָא שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קוֹדֶם לְפֶסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כֵּיוָן דְּאָמַר מָר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ שׁוּלְחָנוֹת יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה וּבְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יוֹשְׁבִין בַּמִּקְדָּשׁ מִשּׁוּם שׁוּלְחָנוֹת קָדְמִינַן וְקָרֵינַן
מַאי פָּרָשַׁת שְׁקָלִים רַב אָמַר צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי וּשְׁמוּאֵל אָמַר כִּי תִשָּׂא
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא הַיְינוּ דְּקָרֵי לַהּ פָּרָשַׁת שְׁקָלִים דִּכְתִיב בַּהּ שְׁקָלִים אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי הָכָא מִידֵּי שְׁקָלִים כְּתִיבִי הָתָם אִין טַעְמָא מַאי כִּדְרַבִּי טָבִי
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם דִּכְתִיבִי קׇרְבָּנוֹת הָתָם כִּדְרַבִּי טָבִי אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא קׇרְבָּנוֹת מִי כְּתִיבִי שְׁקָלִים לָאֲדָנִים כְּתִיבִי
כִּדְתָנֵי רַב יוֹסֵף שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת הֵן שֶׁל מִזְבֵּחַ לַמִּזְבֵּחַ וְשֶׁל אֲדָנִים לָאֲדָנִים וְשֶׁל בֶּדֶק הַבַּיִת לְבֶדֶק הַבַּיִת
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא הַיְינוּ דְּשָׁנֵי הַאי רֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְּׁאָר רָאשֵׁי חֳדָשִׁים
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר צַו אֶת קׇרְבָּנִי מַאי שָׁנֵי שָׁנֵי דְּאִילּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קָרוּ שִׁיתָּא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא וְחַד בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאִילּוּ הָאִידָּנָא כּוּלְּהוּ בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הוּא חוֹזֵר
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְסֵדֶר הַפְטָרוֹת הוּא חוֹזֵר וּפָרַשְׁתָּא דְיוֹמָא קָרֵינַן מַאי שָׁנֵי
שָׁנֵי דְּאִילּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קָרוּ שִׁיתָּא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא וְחַד קָרֵי בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאִילּוּ הָאִידָּנָא קָרוּ תְּלָתָא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא וְאַרְבְּעָה קָרוּ בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ
מֵיתִיבִי רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים וּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא הַיְינוּ דְּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן דְּדָמֵי לֵיהּ דִּכְתִיב כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי מִי דָּמֵי דָּמֵי כִּדְרַבִּי טָבִי
מֵיתִיבִי חָל לִהְיוֹת בַּפָּרָשָׁה הַסְּמוּכָה לָהּ בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ קוֹרִין אוֹתָהּ וְכוֹפְלִין אוֹתָהּ
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא הַיְינוּ דְּמִתְרְמֵי בְּהָהוּא זִימְנָא
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר צַו אֶת קׇרְבָּנִי מִי מִתְרְמֵי בְּהָהוּא זִימְנָא אִין לִבְנֵי מַעְרְבָא דְּמַסְּקִי לִדְאוֹרָיְיתָא בִּתְלָת שְׁנִין
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרִין כִּי תִשָּׂא וּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן
אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מוֹצִיאִין שָׁלֹשׁ תּוֹרוֹת וְקוֹרִין בָּהֶן אֶחָד בְּעִנְיָינוֹ שֶׁל יוֹם וְאֶחָד בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֶחָד בְּכִי תִשָּׂא וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מְבִיאִין שָׁלֹשׁ תּוֹרוֹת וְקוֹרִין בָּהֶן אֶחָד בְּעִנְיָינוֹ שֶׁל יוֹם וְאֶחָד בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה
וּצְרִיכָא דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יִצְחָק אֲבָל בְּהָךְ כְּרַב סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר פָּרָשַׁת שְׁקָלִים אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי וּבִשְׁתֵּי תוֹרוֹת סַגִּי קָא מַשְׁמַע לַן
וְלֵימָא הָא וְלָא בָּעֲיָא הָךְ חֲדָא מִכְּלַל חֲבֶירְתָּהּ אִיתְּמַר
אִיתְּמַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחוֹל אָמַר רַבִּי יִצְחָק קָרוּ תְּלָתָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחַד בַּחֲנוּכָּה וְרַב דִּימִי דְּמִן חֵיפָא אֲמַר קָרוּ תְּלָתָא בַּחֲנוּכָּה וְחַד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ
אָמַר רַבִּי מָנִי כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא מִסְתַּבְּרָא דְּתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר תָּדִיר קוֹדֵם
אָמַר רַבִּי אָבִין כְּווֹתֵיהּ דְּרַב דִּימִי מִסְתַּבְּרָא מִי גָּרַם לָרְבִיעִי שֶׁיָּבֹא רֹאשׁ חֹדֶשׁ הִלְכָּךְ רְבִיעִי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בָּעֵי מִיקְרֵי
מַאי הָוֵי עֲלַהּ רַב יוֹסֵף אָמַר אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְרַבָּה אָמַר אֵין מַשְׁגִּיחִין בַּחֲנוּכָּה וְהִלְכְתָא אֵין מַשְׁגִּיחִין בַּחֲנוּכָּה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ עִיקָּר
אִיתְּמַר חָל לִהְיוֹת בִּוְאַתָּה תְּצַוֶּה אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא קָרוּ שִׁיתָּא מִוְּאַתָּה תְּצַוֶּה עַד כִּי תִשָּׂא וְחַד מִכִּי תִשָּׂא עַד וְעָשִׂיתָ אָמַר אַבָּיֵי

רש"י

ועל הכלאים. לעקור כלאי הזרעים הניכרין בין התבואה: חודש בחדשו לחדשי השנה. כל הני חדשים למה לי: אלא אמרה תורה. יש לך חודש שאתה צריך לחדשו בהבאת עולות תמידין ומוספין מתרומה חדשה וזהו ניסן כדאמרינן בראש השנה דגמרינן שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות יב): כמאן. מקדמינן כולי האי דלא כרבן שמעון בן גמליאל: בט''ו באדר שולחנות. בעלי מטבעות המחלפין שקלי כסף בפרוטות: יושבין במקדש. הוא סימן שכבר קרב זמן לתרום את הלשכה בשלש קופות וימהרו ויביאו דמאותו היום מתחילין למשכן את המעכבים: משום שולחנות קדמינן. לאחד באדר דהיינו שתי שבתות וטעמא דרבן שמעון בן גמליאל ורבנן בפ''ק דפסחים (דף ו.): טעמא כדרבי טבי. טעמא מאי מייתינן שקלים באדר כדרבי טבי שיקריבו קרבנות באחד בניסן מתרומה חדשה והך מצוה התם כתיבא: שקלים לאדנים כתיבי. התם כדכתיב ולקחת את כסף הכפורים ונתת אותו על עבודת אהל מועד והן השקלים שנעשו מהן אדני המשכן כדכתיב וכסף פקודי העדה וגו' ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש וגו': שלש תרומות. נאמרו שם מחצית השקל תרומה לה' יתן תרומת ה' לתת את תרומת ה' תרומת אדנים היתה לאדנים ותרומת מזבח למזבח לקנות מהן קרבנות צבור לכל השנה דכתיב בה לכפר על נפשותיכם: לבדק הבית. היא לא היתה שוה בכולן אלא איש כפי נדבתו שנאמר ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב וגו' (שמות לה): הניחא למאן דאמר. בפרקין האי דקתני מתני' בחמישית חוזרין לכסדרן: לסדר פרשיות הוא חוזר. שקראו את אלו והפסיקו מלקרות את פרשת השבת איכא למימר כדאמר האידנא קרו כולהו בדראש חודש אלא למאן דאמר כו' דמפרש חוזרין לכסדרן לסדר ההפטרות אלמא ההפטרות הופסקו עד הנה אבל לא הפרשיות דעד השתא הוו קרו נמי מעניינא דיומא מאי שני: כדרבי טבי. זאת עולת חודש בשקלים אמר: חל להיות. ר''ח אדר בפרשה הסמוכה לפרשת שקלים: וכופלין אותה. בשבת שניה אע''פ שקראוה בראשונה: בההוא זימנא. באותו פרק של אדר: מי מתרמי. והלא בפרשת פינחס היא שהיא סמוכה לחודש אב: דמסקי אורייתא. מסיימין חמשה חומשין פעם אחת לשלש שנים ולא בכל שנה כמו שאנו עושין: אין משגיחין. לעשות עיקר:

תוספות

על הכלאים דזמן זריעה היא. לאו דוקא זמן זריעה שהרי לא הוי הזמן שמפרש בהמקבל (ב''מ דף קו:) אלא רוצה לומר סוף זריעה וכבר גדלו התבואות והזרעים ואז הכלאים ניכרין אבל קודם לכן אינן ניכרין: חדא מכלל חבירתה איתמר. וא''ת ומאן דאמר מכללא אמאי אמרה והא כיון דידעינן אידך כל שכן הא ויש לומר דמאן דאמרה באתריה דרב הוה דסבר דראש חודש אדר שחל להיות בשבת שאין מוציאין כי אם שתי תורות ולא הוו ידעי כלל אידך דרבי יצחק ומזה הטעם איצטריך לאשמועינן ההיא דראש חודש טבת שחל להיות בשבת דמוציאין שלשה ספרי תורה: והלכתא אין משגיחין בחנוכה. פירוש לעשותו עיקר ואע''ג דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף. מ''מ הוצרך לפסוק הלכה כוותיה משום דפליגי עליה שאר אמוראי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר