סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְרָבָא דִּמְצַלֵּי אַצְלוֹיֵי
בְּיוֹם טוֹב חֲמִשָּׁה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁשָּׁה כּוּ' מַתְנִיתִין מַנִּי לֹא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא בְּיוֹם טוֹב חֲמִשָּׁה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁשָּׁה וּבְשַׁבָּת שִׁבְעָה אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּיוֹם טוֹב חֲמִשָּׁה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁבְעָה וּבְשַׁבָּת שִׁשָּׁה אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן
מַנִּי אִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קַשְׁיָא תּוֹסֶפֶת אִי רַבִּי עֲקִיבָא קַשְׁיָא שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה
אָמַר רָבָא תְּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּיוֹם טוֹב חֲמִשָּׁה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁשָּׁה בְּשַׁבָּת שִׁבְעָה אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל
קַשְׁיָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל
מַאן תְּנָא לְהָא דְּתַנְיָא בְּיוֹם טוֹב מְאַחֲרִין לָבוֹא וּמִמֻּהְרִין לָצֵאת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִמֻּהְרִין לָבוֹא וּמְאַחֲרִין לָצֵאת וּבְשַׁבָּת מִמֻּהְרִין לָבוֹא וּמִמֻּהְרִין לָצֵאת לֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּאִית לֵיהּ גַּבְרָא יַתִּירָא אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּנְפִישׁ סִידּוּרָא דְּיוֹמָא
הָנֵי שְׁלֹשָׁה חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעָה כְּנֶגֶד מִי פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי וְחַד דְּעַמְיָה וּמַנּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְחַד דְּעַמֵּיהּ וּמַנּוּ רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי חַד אָמַר כְּנֶגֶד בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וְחַד אָמַר כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה שׁוֹמְרֵי הַסַּף חֲמִשָּׁה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעָה רוֹאַי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ
תָּנֵי רַב יוֹסֵף שְׁלֹשָׁה חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעָה שְׁלֹשָׁה שׁוֹמְרֵי הַסַּף חֲמִשָּׁה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעָה רוֹאִי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי עַד הָאִידָּנָא מַאי טַעְמָא לָא פָּרִישׁ לַן מָר אֲמַר לֵיהּ לָא הֲוָה יָדַעְנָא דִּצְרִיכָתוֹ לֵיהּ וּמִי בְּעֵיתוּ מִינַּאי מִילְּתָא וְלָא אֲמַרִי לְכוּ
אֲמַר לֵיהּ יַעֲקֹב מִינָאָה לְרַב יְהוּדָה הָנֵי שִׁשָּׁה דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּנֶגֶד מִי אֲמַר לֵיהּ כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה שֶׁעָמְדוּ מִימִינוֹ שֶׁל עֶזְרָא וְשִׁשָּׁה מִשְּׂמֹאלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲמוֹד עֶזְרָא הַסּוֹפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר וַיַּעֲמוֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה וְחָשׁוּם וְחַשְׁבַּדָּנָה זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם
הָנֵי שִׁבְעָה הָווּ הַיְינוּ זְכַרְיָה הַיְינוּ מְשַׁלֵּם וְאַמַּאי קְרָאוֹ מְשַׁלֵּם דְּמִישְׁלָם בְּעוֹבָדֵיהּ
תָּנוּ רַבָּנַן הַכֹּל עוֹלִין לַמִּנְיָן שִׁבְעָה וַאֲפִילּוּ קָטָן וַאֲפִילּוּ אִשָּׁה אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים אִשָּׁה לֹא תִּקְרָא בְּתוֹרָה מִפְּנֵי כְּבוֹד צִבּוּר
אִיבַּעְיָא לְהוּ מַפְטִיר מַהוּ שֶׁיַּעֲלֶה לַמִּנְיָן שִׁבְעָה רַב הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא חַד אָמַר עוֹלֶה וְחַד אָמַר אֵינוֹ עוֹלֶה מַאן דְּאָמַר עוֹלָה דְּהָא קָרֵי
וּמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ עוֹלֶה כִּדְעוּלָּא דְּאָמַר עוּלָּא מִפְּנֵי מָה הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא צָרִיךְ שִׁיקְרָא בְּתוֹרָה תְּחִלָּה מִפְּנֵי כְּבוֹד תּוֹרָה וְכֵיוָן דְּמִשּׁוּם כְּבוֹד תּוֹרָה הוּא לְמִנְיָנָא לָא סָלֵיק
מֵיתִיבִי הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא לֹא יִפְחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִין כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שֶׁקְּרָאוֹ בְּתוֹרָה וְאִם אִיתָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הָוְיִין כֵּיוָן דְּמִשּׁוּם כְּבוֹד תּוֹרָה הוּא

רש"י

דמצלי אצלויי. על צידיהן ולא נופלין על פניהן ממש לפי שאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו: הכי גרסינן תנא דבי ר' ישמעאל היא: ביו''ט מאחרין לבא. לבית הכנסת שצריך לטרוח בסעודת יו''ט כך מפורש במסכת סופרים: וממהרין לצאת. משום שמחת יום טוב: ובשבת ממהרין לבא. שכבר תיקנו הכל מערב שבת ויפה למהר ביאתן לקרות שמע כוותיקין: וממהרין לצאת. משום עונג שבת: ברכת כהנים. שלשה תיבות בפסוק ראשון וחמשה בפסוק שני ושבעה בפסוק שלישי: חמשה מרואי פני המלך ושבעה רואי פני המלך שבעה הם כדכתיב שבעת שרי פרס ומדי ומהם יש חמשה חשובים כדכתיב בסוף מלכים שלשה שומרי הסף בסוף ספר מלכים וכנגדן תיקנו אלו מעין דבר מלכות: דמישלם בעובדיה. תמים במעשיו: מפני כבוד תורה. שלא יהא כבוד תורה וכבוד נביא שוה וכיון דמשום כבוד תורה הוא ולא משום חובה לאו ממנינא הוא: כנגד ז' שקראו בתורה. לא פיחת כל אחד משלשה פסוקים: ואם איתא. דאינו עולה מן המנין הוו להו שמונה שקראו בתורה וכ''ד בעינן בנביא:

תוספות

הני שלשה וחמשה כנגד מי. אבל מששה של יום הכפורים לא בעי עד לקמן קשיא אמאי לא בעי מד' של ראש חדש כנגד מי וכן של חולו של מועד וי''ל דקים ליה דטעמא דמוסף חשיב לטפויי חד גברא אבל לטפויי כל כך ביו''ט וביוה''כ ובשבת לא ס''ל משום כרת וסקילה אי לא משכחינן כנגד מי: שבעה רואי פני המלך . פירש הקונטרס דאחשורוש וקשיא לומר שתקנו חכמים כנגד ענינו של אותו רשע לכך פירש ר''ת אותן הכתובים בספר ירמיה (נב) ובמלכים (ב כה) כתיב ה' ובירושלמי מפרש שהשנים שלא הוזכרו במלכים הם סופרי הדיינין: אמר יעקב. מצעה גרסינן שאם הוה מין לא היה מזכירו יעקב דהא כתיב שם רשעים ירקב (משלי י): חד אמר עולה וחד אמר אין עולה פסק ר''ת דקיימא לן כמ''ד עולה ולכך אנו נוהגין בתעניות במנחה ובט''ב שהשלישי מפטיר וכן ביום הכפורים במנחה אבל בשבתות ובימים טובים וביוה''כ שחרית המפטיר לא הוי מן המנין דכיון שמותר להוסיף עליהם יכולין אנו לעשות מנהגינו אליבא דכולי עלמא דאי הוי הלכה כמ''ד אין עולה עבדינן שפיר ואפילו הוי נמי הלכה כמאן דאמר עולה מ''מ אין לחוש שהרי מותר להוסיף ואע''ג דאמרינן לקמן (דף כט:) חל להיות בואתה תצוה קורין שיתא בואתה תצוה וחד בכי תשא מכל מקום נהגו עכשיו לקרות המפטיר שהוא שמיני כל זה כדי לנהוג מנהגינו וחזן שטעה וגמר כל הסדר של שבת יחזור ויקרא השביעי וכן אם הוא יו''ט וקרא כל המנין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזור ספר תורה ויקרא אחר בחובת היום ואחרון שקרא קודם הוי כמאן דליתיה אבל בשבת של חנוכה או בר''ח של חנוכה אין צריך כדאיתא בילמדנו דחנוכה דהלכתא אין משגיחין בחנוכה כל עיקר וימים שיש בהן קרבן מוסף גומר קדיש קודם שיוציא ספר תורה ובימים שאין בהן קרבן מוסף אין גומר קדיש קודם ובשבת לא יקרא פחות מאחד ועשרים פסוקים לשבעה בני אדם כל חד וחד שלשה פסוקים ובמנחה ובשני ובחמישי עשרה פסוקים ואם שכח ולא קרא כל כך יחזור ויקרא: כיון דמשום כבוד תורה הוא כנגדו נמי לא בעי. וקשיא לפי מנהגינו שאנו נוהגין בכל שבתות השנה שהמפטיר חוזר וקורא מה שקראו הראשונים ואין קורא כלל אחר כך אם כן מאי קא משני כיון .. דמשום כבוד התורה הוא כנגדו נמי לא בעינן אדרבה היה לו לומר כיון דאין קורא אלא מה שקראו הראשונים כנגדו לא בעינן אלא שמע מינה דבימי התנאים היה המפטיר קורא מה שלא קראו הראשונים והכי נמי משמע מדתקינו ג' פסוקים כנגדו למפטיר בנביא כנגד מה שקרא בתורה למאן דאמר עולה כדאמרינן בסמוך א''כ שמע מינה שהוא קורא מה שלא קראו הראשונים וא''כ קשה למה אין אנו נוהגין לעשות כן ונראה לפי שבימי החכמים לא היו אומרים קדיש בין אותן שקראו קודם המפטיר והמפטיר ולכך היה המפטיר מסיים אבל אחר שנסדר הש''ס ותקנו לומר קדיש בין אותם שקראו ראשונה והמפטיר כמו שתקנו לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן ויראו עינינו אחר השכיבנו שלא היו אומרים בימי התנאים והם תקנוהו להודיע שתפלת ערבית רשות והכי נמי תקנו לומר קדיש בין השבעה למפטיר להודיע שאינו ממנין השבעה והר''ר אליהו הנהיג את בני עירו שאפילו כשמוציאין שני ספרי תורות או שלשה נוהג מנהג זה שיקראו הראשונים הכל והמפטיר חוזר וקורא ממה שקראו הראשונים וכן הנהיג רבינו משלם וכן נוהגין עכשיו בכל צרפת ושינו את מנהג רש''י ורבותיו ור''ת והא שאין מוציאין ב' ספרי תורות בכל השבתות לקרוא בשניה וביום השבת כמו שעושין ביו''ט נראה לפי שאין בפרשה אלא שני פסוקים ואין קורין בתורה פחות מג' פסוקים ואין להתחיל בפרשה שלמעלה או לסיים בפרשה שלמטה משום דלא הוי מענינו של יום ועוד י''ל לפי שצריך להפטיר בכל שבת מענינו של יום ואי קרינן בשל שבת א''כ יהא צריך להפטיר בדסליק מיניה והיינו בשבת וא''כ יהו כל ההפטרות מענין אחד ועוד י''ל לפי שלעולם אין קורין בספר תורה שני בקרבנות אלא באותן שבאין לכפרה כדפירש לקמן פרק בני העיר (דף לא.) שקורין בהן ביו''ט ומהני לישראל כאילו הקריבום אבל קרבנות שבת אינן באין לכפרה ומש''ה אין קורין בהן:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר