סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְלָא אַסְבַּר לְהוּ אַפֵּיהּ בְּפַנְיָא כִּי הֲוָה מְנַקֵּט צִיבֵי דְּרָא צִיבֵי וּמָרָא בְּחַד כַּתְפָּא וּגְלִימָא בְּחַד כַּתְפָּא כּוּלַּהּ אוֹרְחָא לָא סָיֵים מְסָאנֵי כִּי מָטֵי לְמַיָּא סָיֵים מְסָאנֵיהּ כִּי מְטָא לְהִיזְמֵי וְהִיגֵי דַּלִּינְהוּ לְמָנֵיהּ כִּי מְטָא לְמָתָא נָפְקָה דְּבֵיתְהוּ לְאַפֵּיהּ כִּי מִיקַּשְּׁטָא כִּי מְטָא לְבֵיתֵיהּ עַלַּת דְּבֵיתְהוּ בְּרֵישָׁא וַהֲדַר עָיֵיל אִיהוּ וַהֲדַר עָיְילִי רַבָּנַן יְתֵיב וּכְרֵיךְ רִיפְתָּא וְלָא אֲמַר לְהוּ לְרַבָּנַן תּוּ כְּרוּכוּ פְּלַג רִיפְתָּא לְיָנוֹקֵי לְקַשִּׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטְרָא תְּרֵי
אֲמַר לַהּ לִדְבֵיתְהוּ יָדַעְנָא דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם מִיטְרָא קָא אָתוּ נִיסַּק לְאִיגָּרָא וְנִיבְעֵי רַחֲמֵי אֶפְשָׁר דְּמִרַצֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיֵיתֵי מִיטְרָא וְלָא נַחְזֵיק טֵיבוּתָא לְנַפְשִׁין סַקוּ לְאִיגָּרָא קָם אִיהוּ בַּחֲדָא זָוִיתָא וְאִיהִי בַּחֲדָא זָוִיתָא קְדוּם סְלוּק עֲנָנֵי מֵהָךְ זָוִיתָא דִּדְבֵיתְהוּ כִּי נָחֵית אֲמַר לְהוּ אַמַּאי אֲתוֹ רַבָּנַן אֲמַרוּ לֵיהּ שַׁדַּרוּ לַן רַבָּנַן לְגַבֵּי דְּמָר לְמִיבְעֵי רַחֲמֵי אַמִּיטְרָא אֲמַר לְהוּ בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא חִלְקִיָּה
אֲמַרוּ לֵיהּ יָדְעִינַן דְּמִיטְרָא מֵחֲמַת מָר הוּא דַּאֲתָא אֶלָּא לֵימָא לַן מָר הָנֵי מִילֵּי דִּתְמִיהָא לַן מַאי טַעְמָא כִּי יָהֵיבְנָא לְמָר שְׁלָמָא לָא אַסְבַּר לַן מָר אַפֵּיהּ אֲמַר לְהוּ שְׂכִיר יוֹם הֲוַאי וְאָמֵינָא לָא אֶיפַּגַּר וּמַאי טַעְמָא דְּרָא מָר צִיבֵי אַחַד כַּתְפֵּיהּ וּגְלִימָא אַחַד כַּתְפֵּיהּ אֲמַר לְהוּ טַלִּית שְׁאוּלָה הָיְתָה לְהָכִי שְׁאַלִי וּלְהָכִי לָא שְׁאַלִי
מַאי טַעְמָא כּוּלַּהּ אוֹרְחָא לָא סָיֵים מָר מְסָאנֵיהּ וְכִי מָטֵי לְמַיָּא סָיֵים מְסָאנֵיהּ אֲמַר לְהוּ כּוּלַּהּ אוֹרְחָא חָזֵינָא בְּמַיָּא לָא קָא חָזֵינָא מַאי טַעְמָא כִּי מְטָא מָר לְהִיזְמֵי וְהִיגֵי דַּלִּינְהוּ לְמָנֵיהּ אֲמַר לְהוּ זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה וְזֶה אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה
מַאי טַעְמָא כִּי מְטָא מָר לְמָתָא נָפְקָא דְּבֵיתְהוּ דְּמָר כִּי מִיקַּשְּׁטָא אֲמַר לְהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת מַאי טַעְמָא עָיְילָא הִיא בְּרֵישָׁא וַהֲדַר עָיֵיל מָר אַבָּתְרַהּ וַהֲדַר עָיְילִינַן אֲנַן אֲמַר לְהוּ מִשּׁוּם דְּלָא בְּדִיקִיתוּ לִי
מַאי טַעְמָא כִּי כָּרֵיךְ מָר רִיפְתָּא לָא אֲמַר לַן אֵיתוֹ כְּרוּכוּ מִשּׁוּם דְּלָא נְפִישָׁא רִיפְתָּא וְאָמֵינָא לָא אַחְזֵיק בְּהוּ בְּרַבָּנַן טֵיבוּתָא בְּחִנָּם מַאי טַעְמָא יְהֵיב מָר לְיָנוֹקָא קַשִּׁישָׁא חֲדָא רִיפְתָּא וּלְזוּטְרָא תְּרֵי אֲמַר לְהוּ הַאי קָאֵי בְּבֵיתָא וְהַאי יָתֵיב בְּבֵי כְנִישְׁתָּא
וּמַאי טַעְמָא קְדֻים סְלוּק עֲנָנֵי מֵהָךְ זָוִיתָא דַּהֲווֹת קָיְימָא דְּבֵיתְהוּ דְּמָר לַעֲנָנָא דִידֵיהּ מִשּׁוּם דְּאִיתְּתָא שְׁכִיחָא בְּבֵיתָא וְיָהֲבָא רִיפְתָּא לַעֲנִיֵּי וּמְקָרְבָא הֲנָיָיתַהּ וַאֲנָא יָהֵיבְנָא זוּזָא וְלָא מְקָרְבָא הֲנָיָיתֵיהּ אִי נָמֵי הָנְהוּ בִּירְיוֹנֵי דְּהָווּ בְּשִׁיבָבוּתַן אֲנָא בָּעֵי רַחֲמֵי דְּלֵימוּתוּ וְהִיא בָּעֲיָא רַחֲמֵי דְּלִיהְדְּרוּ בִּתְיוּבְתָּא [וַהֲדַרוּ]
חָנָן הַנֶּחְבָּא בַּר בְּרַתֵּיה דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה כִּי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא הֲווֹ מְשַׁדְּרִי רַבָּנַן יָנוֹקֵי דְּבֵי רַב לְגַבֵּיהּ וְנָקְטִי לֵיהּ בְּשִׁיפּוּלֵי גְלִימֵיהּ וַאֲמַרוּ לֵיהּ אַבָּא אַבָּא הַב לַן מִיטְרָא אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אֵלּוּ שֶׁאֵין מַכִּירִין בֵּין אַבָּא דְּיָהֵיב מִיטְרָא לְאַבָּא דְּלָא יָהֵיב מִיטְרָא וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ חָנָן הַנֶּחְבָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זְרִיקָא לְרַב סָפְרָא תָּא חֲזִי מָה בֵּין תַּקִּיפֵי דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לַחֲסִידֵי דְבָבֶל חֲסִידֵי דְבָבֶל רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא כִּי הֲוָה מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא אָמְרִי נִיכַּנֵּיף הֲדָדֵי וְנִיבְעֵי רַחֲמֵי אֶפְשָׁר דְּמִירַצֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּיֵיתֵי מִיטְרָא
תַּקִּיפֵי דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל כְּגוֹן רַבִּי יוֹנָה אֲבוּהּ דְּרַבִּי מָנִי כִּי הֲוָה מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא הֲוָה עָיֵיל לְבֵיתֵיהּ וַאֲמַר לְהוּ הַבוּ לִי גּוּאַלְקִי וְאֵיזִיל וְאַיְיתֵי לִי בְּזוּזָא עִיבוּרָא כִּי הֲוָה נָפֵיק לְבָרָא אָזֵיל וְקָאֵי בְּדוּכְתָּא עַמִּיקְתָּא דִּכְתִיב מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' וְקָאֵי בְּדוּכְתָּא צְנִיעָא וּמִכַּסֵּי בְּשַׂקָּא וּבָעֵי רַחֲמֵי וְאָתֵי מִיטְרָא כִּי הֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ אָמְרִי לֵיהּ אַיְיתִי מָר עִיבוּרָא אֲמַר לְהוּ אָמֵינָא הוֹאִיל וַאֲתָא מִיטְרָא הַשְׁתָּא רָוַוח עָלְמָא
וְתוּ רַבִּי מָנִי בְּרֵיהּ הֲווֹ קָא מְצַעֲרִי לֵיהּ דְּבֵי נְשִׂיאָה אִישְׁתַּטַּח עַל קִבְרָא דַאֲבוּהּ אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אַבָּא הָנֵי מְצַעֲרוּ לִי יוֹמָא חַד הֲווֹ קָא חָלְפִי הָתָם אִינְּקוּט כַּרְעָא דְסוּסָווֹתַיְיהוּ עַד דְּקַבִּילוּ עֲלַיְיהוּ דְּלָא קָא מְצַעֲרוּ לֵיהּ
וְתוּ רַבִּי מָנִי הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב אֲמַר לֵיהּ עַתִּירֵי דְּבֵי חָמִי קָא מְצַעֲרוּ לִי אֲמַר לִיעֲנוֹ וְאִיעֲנוֹ אֲמַר קָא דָחֲקוּ לִי אֲמַר לִיעַתְּרוּ וְאִיעַתַּרוּ
אֲמַר לָא מִיקַּבְּלִי עֲלַי אִינָשֵׁי בֵּיתִי אֲמַר לֵיהּ מָה שְׁמַהּ חַנָּה תִּתְיַיפִּי חַנָּה וְנִתְיַיפֵּת אֲמַר לֵיהּ קָא מִגַּנְדְּרָא עֲלַי אֲמַר לֵיהּ אִי הָכִי תַּחְזוֹר חַנָּה לְשַׁחְרוּרִיתָהּ וְחָזְרָה חַנָּה לְשַׁחְרוּרִיתָהּ
הָנְהוּ תְּרֵי תַלְמִידֵי דַּהֲווֹ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב אֲמַרוּ לֵיהּ נִיבְעֵי מָר רַחֲמֵי עֲלַן דְּנִיחֲכֵים טוּבָא אֲמַר לְהוּ עִמִּי הָיְתָה וּשְׁלַחְתִּיהָ
רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקֶרֶת שִׁבְקֵיהּ וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי

רש"י

לא אסבר להו אפיה. לא החזיר להם פניו: בפניא. לפנות ערב כשהלך לביתו: דלינהו למניה. הגביה בגדיו אחר כתיפיו כדי שלא יקרעו: כי מיקשטא. בתכשיטין: לאיגרא. עלייה: זויתא. זוית: מזויתא דדביתהו. מאותו הרוח שאשתו שם עלו העבים תחלה שהיא נענית תחלה: לא אפגר. לא אתבטל ממלאכתי כמו יומא דמיפגרי רבנן (שבת דף קכט:): מ''ט דרת. מדוע נשאת הטלית על כתף אחת ולא נתת בכתף תחת המשאוי: להכי שאלה לי. להתעטף בה: ולהכי לא שאלה לי. להטיל עליה קוצין לקרעה: במיא לא חזינן. מה דאית בה ושמא ישכנו דג או נחש: דלא בדקיתו לי. אם כשרים אם פריצים דאמר מר (במס' דרך ארץ רבה פ''ה) כל אדם יהי בעיניך כלסטים: טובת הנאה חנם. דאינהו לא הוו קא אכלי דליכא ריפתא וקא מחזקינן בהו טובה חנם: ינוקא קאי בבי כנישתא. קמי רביה ולא אתי כולי יומא: דאיתתא שכיחא בביתא. כל יומא וכי מיצטריך ענייא מידי אזלה ויהבה: ועוד דמקרבא הנייתה. שדבר אכילה היא נותנת לעני והוא בלא טורח ממה שהיתה נותנת מעות ויטריח העני עד שיקנה: אי נמי. אהכי קדים ענני דידה: משום ביריוני. בורים עמי הארץ: ינוקי דבי רב. להמריך לבו ויתכוין בתפלתו: בשיפולי. בשולי בגדיו: אבא אבא. כך רגילים לקרותו כיתום שאמר אבי אבי: שאין מכירין. בין . חוני לאבא כסבורין עלי שאני אביהן: ה''נ שהיה מחבא. ולא גרסי' שהיה מחבא בבית הכסא כי הוה בעי רחמי אמיא היה מחבא עצמו מרוב ענוה ומאן דגרס בית הכסא כלומר מתחבא בבגדיו כשהוא נכנס להסך את רגליו מרוב צניעות: רב הונא ורב חסדא. חסידי דבבל מפרסמין את הדבר ושל ארץ ישראל צנועין ולא מודיעין שבא המטר בשבילם: תא ליכניף אהדדי. אלמא משום חד מינייהו לא אתי מיטרא: תקיפי דארץ ישראל רבי יונה. וקא חזינן דמחמתיה אתי מיטרא: גואלקא. טשק''א בלע''ז: ואייתי בזוזא עיבורא. דגן משום כפנא שאפילו לבני ביתו לא היה מודיע: אייתי לן מר מעיבורא. דבעית למיזבן: רווחא עלמא. דליהוי שובע ואהכי לא זבני ביוקרא דהשתא: הוו קא חלפי. דבי נשיאה: התם. עלויה מערתא דרבי יונה: אינקוט. נדבקו בקרקע שעל גבי מערה ולא היו יכולין לזוז ממקומן: עתירי דבי חמי. עשירים של בית חמי: ליענו. יהיו עניים: קא דחקי לי ליתן להן פרנסה: לא מקבלי עלי אינשי ביתי. אין אשתי מקובלת עלי שאינה יפה: מגנדרא. מתגדלת עלי מתוך גבהות יופיה. מגנדרא מלשון מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו (חולין דף ז.): עמי היתה ושלחתיה. דבר זה היה בידי שכל מה שאני מבקש היו נותנין לי ועכשיו אין תפלתי מקובלת כל כך: דמן דיוקרת. מקום:

תוספות

אין פירוש לקטע זה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר