סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ מַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּית הַמֵּתִים מִנַּיִן דִּכְתִיב וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם
בְּמַעְרְבָא אָמְרִי אַף מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּרְנָסָה דִּכְתִיב פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְגוֹ' וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא לָא קָא חָשֵׁיב לְהָא אָמַר לָךְ גְּשָׁמִים הַיְינוּ פַּרְנָסָה
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג כּוּ' אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵהֵיכָא גָּמַיר לַהּ מִלּוּלָב גָּמַר לַהּ אוֹ מִנִּיסּוּךְ הַמַּיִם גָּמַר לַהּ
מִלּוּלָב גָּמַר לַהּ מָה לוּלָב בַּיּוֹם אַף הַזְכָּרָה בַּיּוֹם אוֹ דִלְמָא מִנִּיסּוּךְ הַמַּיִם גָּמַר לַהּ מָה נִיסּוּךְ הַמַּיִם מֵאוּרְתָּא דְּאָמַר מָר וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה אַף הַזְכָּרָה מֵאוּרְתָּא
תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ לֹא לְמָדָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא מִלּוּלָב אִיכָּא דְּאָמְרִי רַבִּי אֲבָהוּ גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מַתְנִיתָא שְׁמִיעַ לֵיהּ
מַאי הִיא דְּתַנְיָא מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין עַל הַגְּשָׁמִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשְּׁעַת נְטִילַת לוּלָב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִשְּׁעַת הַנָּחָתוֹ
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוֹאִיל וְאַרְבַּעַת מִינִין הַלָּלוּ אֵינָן בָּאִין אֶלָּא לְרַצּוֹת עַל הַמַּיִם וּכְשֵׁם שֶׁאַרְבַּע מִינִין הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר בָּהֶם בְּלֹא מַיִם כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מַיִם
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא גְּשָׁמִים בֶּחָג אֵינוֹ אֶלָּא סִימָן קְלָלָה אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאוֹל אֶלָּא לְהַזְכִּיר וּכְשֵׁם שֶׁתְּחִיַּית הַמֵּתִים מַזְכִּיר כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ וְאֵינָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ כָּךְ מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים כׇּל הַשָּׁנָה וְאֵינָן אֶלָּא בִּזְמַנָּן לְפִיכָךְ אִם בָּא לְהַזְכִּיר כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ מַזְכִּיר רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי מִשָּׁעָה שֶׁמַּפְסִיק לִשְׁאֵלָה כָּךְ מַפְסִיק לְהַזְכָּרָה
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בַּשִּׁשִּׁי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר
שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לְךָ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁלָמָא תְּחִיַּית הַמֵּתִים מַזְכִּיר דְּכוּלֵּי יוֹמָא זִמְנֵיהּ הוּא
אֶלָּא גְּשָׁמִים כֹּל דְּאָתַיִין זִמְנַיְיהוּ הִיא וְהָתְנַן יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים סִימַן קְלָלָה הֵם שֶׁנֶּאֱמַר הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם וְגוֹ'
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר
נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי וְנִסְכֵּיהֶם וְנֶאֱמַר בַּשִּׁשִּׁי וּנְסָכֶיהָ וְנֶאֱמַר בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם
הֲרֵי מֵם יוֹד מֵם הֲרֵי כָּאן מַיִם מִכָּאן רֶמֶז לְנִיסּוּךְ הַמַּיִם מִן הַתּוֹרָה
וּמַאי שְׁנָא בְּשֵׁנִי דְּנָקֵט דְּכִי רְמִיזִי לְהוּ בִּקְרָא בְּשֵׁנִי הוּא דִּרְמִיזִי הִלְכָּךְ בְּשֵׁנִי מַדְכְּרִינַן
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בַּשִּׁשִּׁי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר שֶׁנֶּאֱמַר בַּשִּׁשִּׁי וּנְסָכֶיהָ בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן
אֵימָא תַּרְוַיְיהוּ דְּחַמְרָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה דְּאָמַר רְמִיזִי מַיָּא

רש"י

כי אני ה'. ולא שליח: פותח את ידך. ולא שליח: גשמים נמי היינו פרנסה. וכבר חשבנא ליה: מלולב גמר לה. שדומה ללולב שכשם שאי אפשר לאלו ארבע מינין בלא גשמים ובאין לרצות על המים כדאמרינן בסוכה כך אי אפשר לעולם בלא מים: מה לולב ביום. שמתחילין ליטול ביום ראשון אף הזכרה נמי ביום כלומר שאינן מזכירין בלילי יום טוב הראשון עד למחר: מה ניסוך המים מאורתא. כדאשכחן במס' סוכה (דף נא:) שממלאין הכלי מים לניסוך המים בלילה ויש ספרים דכתיב בהו דאמר מר ומנחתם ונסכיהם בלילה שמקריבין הקרבנות ביום יכולין להביא המנחות והנסכים בלילה אף האי ניסוך המים נמי יכול לנסך בלילה: אף הזכרה נמי מאורתא. שבלילי י''ט הראשון קאמר ר' אליעזר שמתחילין להזכיר גבורות גשמים: גמרא גמיר לה. רבי אבהו דרבי אליעזר לא למדה אלא מלולב: מתניתין שמיע ליה. דרבי אליעזר גמר מלולב: משעת הנחתו. מיום שמברכין בו באחרונה דהיינו בשביעי: ארבעה מינין הללו. שבלולב ואתרוג: כך גשמים. יהא מזכיר כל השנה אפילו בימות החמה אם הוא רוצה יהא מזכיר: משעה שפוסק מלשאול. שבפסח פוסק מלומר ותן טל ומטר פוסק מלהזכיר גבורות גשמים והשתא לא מצית למימר אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר אלא בימות החמה אינו מזכיר הואיל ואין זמנו אף בחג אינו מזכיר הואיל ולא סימן ברכה הן: האחרון. המתפלל תפלת מוסף: הראשון. המתפלל תפלת יוצר: אינו מזכיר. ושוב אין מזכירין: שפיר קאמר ליה ר' אליעזר לר' יהושע. דאמר כי היכי דמזכירין תחיית המתים כל השנה ואף על גב דלא מטא זימנייהו כך מזכירין גבורות גשמים אם רוצה כל השנה ובחג נמי אע''ג דלאו סימן ברכה הן מזכירין הואיל ואין שואלין: כל אימת דאתיין זימנייהו הוא. וכיון דלאו זימניה הוא אין מזכירין והוא הדין בחג: בשני ונסכיהם. דסגי בנסכה וכיון דבשני אייתר מ''ם לדרשה להכי מתחילין להזכיר בשני: בשני ניסוכין הכתוב מדבר. שני ניסוכין על קרבן אחד אבל ונסכיהם משמע הרבה דבקרבנות הרבה לכן לא הוה דריש רבי עקיבא מונסכיהם: סבר לה כרבי יהודה. דמ''ם יו''ד מ''ם מרבה ניסוך המים:

תוספות

איבעיא להו רבי אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמיר מה לולב ביום וכו'. פי' ולולב הוי רצוי דמים וגדל על המים או דלמא מניסוך גמר לה פי' ונפקא מינה אי מלולב גמר לה אבל ניסוך המים סבירא ליה דלאו ביום ראשון הוא או מניסוך המים קא גמר לה דסבירא ליה דניסוך המים ביום ראשון הוא אי נמי דאי מלולב גמר הוה דווקא ביום שנאמר (ויקרא כג) ולקחתם לכם ביום אבל אי מנסוך הוה אפילו בלילה ולענין זה אהני דאמר מר ומנחתם ונסכיהם בלילה אף וכו' פירוש דאע''ג דניסוך קרבנות לא הוי עד לאחר הקרבת קרבנותיהם ואם כן היאך קריבי נסכים בלילה רוצה לומר בלילה שניה והניסוך החג דהוי ממים מצי למהוי בלילה ראשונה ואע''ג דאמרינן במסכת יומא בפ' בראשונה (דף כו:). אמר רב ואיתימא ר' יוחנן אין מנסכים מים בחג אלא בתמיד של שחר וא''כ לא הוי בלילה ראשונה דהא אינה אלא ביום יש לומר דאינו חייב לנסך אלא בתמיד של שחר מכל מקום אי בעי עביד ליה בליליא: דאמר רבי אבהו לא למדה רבי אליעזר אלא מלולב. פירוש וסבירא ליה דניסוך לא הוי עד בשני: משעת נטילת לולב. פירוש דהיינו תחילת יום ראשון של סוכות ורבי יהושע אומר משעת הנחתו פירוש לאורתא דמוצאי שביעי של סוכות שמניחין בו את הלולב: משעה שמפסיקין לישאל. ותן טל ומטר בברכת השנים פוסקין מלהזכיר מוריד הגשם בתחיית המתים: העובר לפני התיבה בי''ט של חג האחרון מזכיר וכו'. פי' האחרון שמתפלל תפלת מוסף הראשון אינו מזכיר פירוש שמתפלל שחרית אינו מזכיר ובירושלמי קאמר אמאי אינו מזכיר מאורתא פירוש מתפלת ערבית ומשני דלית תמן כל עמא ולדכרו בצפרא פירוש בתפלת שחרית ומשני דהוו סברי דהוו מדכרו ליה מאורתא: מים. מ''ם מנסכיהם דכתיב בשני ויו''ד דכתיב בששי ונסכיה ומ''ם שבשביעי כתיב כמשפטם והוי מים טעמא דרבי עקיבא בששי ונסכיה דמשמע תרי נסכים הלכך בששי בחג הוא מזכיר גבורות גשמים:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר