סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁיְּהוּ כׇּל תְּרוּעוֹת הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי זֶה כָּזֶה
וּמִנַּיִן לְשָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם
וּמִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְשֶׁל זֶה בָּזֶה תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי לִגְזֵירָה שָׁוָה
הָא כֵּיצַד שָׁלֹשׁ שֶׁהֵן תֵּשַׁע שִׁיעוּר תְּקִיעָה כִּתְרוּעָה שִׁיעוּר תְּרוּעָה כִּשְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים
הַאי תַּנָּא מֵעִיקָּרָא מַיְיתֵי לַהּ בְּהֶיקֵּישָׁא וְהַשְׁתָּא מַיְיתֵי לַהּ בִּגְזֵירָה שָׁוָה הָכִי קָאָמַר אִי לָאו גְּזֵירָה שָׁוָה הֲוָה מַיְיתִינָא לַהּ בְּהֶיקֵּישָׁא הַשְׁתָּא דְּאָתְיָא בִּגְזֵירָה שָׁוָה הֶיקֵּישָׁא לָא צְרִיךְ
וְהַאי תַּנָּא מַיְיתֵי לַהּ בִּגְזֵירָה שָׁוָה מִמִּדְבָּר דְּתַנְיָא וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא תְּקִיעָה וּתְרוּעָה אַחַת הִיא כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ הֱוֵי אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ
וּמִנַּיִן שֶׁפְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ תַּלְמוּד לוֹמַר וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וּמִנַּיִן שֶׁפְּשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ תַּלְמוּד לוֹמַר תְּרוּעָה יִתְקְעוּ
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁנִית וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁנִית זֶה בָּנָה אָב שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר תְּרוּעָה תְּהֵא תְּקִיעָה שְׁנִיָּה לָהּ אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר תְּרוּעָה תְּרוּעָה לִגְזֵירָה שָׁוָה
וְשָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה יוֹם תְּרוּעָה וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה וּשְׁתֵּי תְּקִיעוֹת לְכׇל אַחַת וְאַחַת
מָצִינוּ לְמֵדִין שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת וְשֵׁשׁ תְּקִיעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַחַת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן אַחַת מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה וְיוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא
מַאי לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא מִיבְּעֵי בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה
וְאִידַּךְ בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה מְנָא לֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ מִבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
אִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יָלֵיף נִגְמוֹר נָמֵי מִינֵּיהּ לִפְשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ וְהַעֲבַרְתָּ תַּעֲבִירוּ לָא מַשְׁמַע לְהוּ
אֶלָּא מַאי דָּרְשִׁי בְּהוּ וְהַעֲבַרְתָּ כִּדְרַב מַתְנָא דְּאָמַר רַב מַתְנָא וְהַעֲבַרְתָּ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָתוֹ תַּעֲבִירוּ דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא נְעַבְּרֵיהּ בְּיָד
וְאִידַּךְ דְּרַב מַתְנָא מִדְּשַׁנִּי בְּדִיבּוּרֵיהּ
תַּעֲבִירוּ בְּיָד לָא מָצֵית אָמְרַתְּ דְּגָמַר עֲבָרָה עֲבָרָה מִמֹּשֶׁה כְּתִיב הָכָא וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה וּכְתִיב הָתָם וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה מָה לְהַלָּן בְּקוֹל אַף כָּאן בְּקוֹל
וּלְהַאי תַּנָּא דְּמַיְיתֵי לַהּ מִמִּדְבָּר אִי מָה לְהַלָּן חֲצוֹצְרוֹת אַף כָּאן חֲצוֹצְרוֹת
תַּלְמוּד לוֹמַר תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ אֵי זֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְקָאָמַר רַחֲמָנָא שׁוֹפָר
אַתְקֵין רַבִּי אֲבָהוּ בְּקֵסָרִי תְּקִיעָה שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה מָה נַפְשָׁךְ אִי יַלּוֹלֵי יַלֵּיל לֶעְבֵּיד תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה וְאִי גַּנּוֹחֵי גַּנַּח לֶעְבֵּיד תְּקִיעָה שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים וּתְקִיעָה
מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי גַּנּוֹחֵי גַּנַּח אִי יַלּוֹלֵי יַלֵּיל מַתְקֵיף לַהּ רַב עַוִּירָא וְדִלְמָא יַלּוֹלֵי הֲוָה וְקָא מַפְסֵיק שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים בֵּין תְּרוּעָה לִתְקִיעָה דַּהֲדַר עָבֵיד תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא וְדִלְמָא גַּנּוֹחֵי הֲוָה וְקָא מַפְסְקָא תְּרוּעָה בֵּין שְׁבָרִים לִתְקִיעָה דַּהֲדַר עָבֵיד תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּקִיעָה
אֶלָּא רַבִּי אֲבָהוּ מַאי אַתְקֵין אִי גַּנּוֹחֵי גַּנַּח הָא עַבְדֵיהּ אִי יַלּוֹלֵי יַלֵּיל הָא עַבְדֵיהּ מְסַפְּקָא לֵיהּ דִּלְמָא גַּנַּח וְיַלֵּיל
אִי הָכִי לֶיעְבַּד נָמֵי אִיפְּכָא תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים וּתְקִיעָה דִּלְמָא יַלֵּיל וְגַנַּח סְתָמָא דְמִילְּתָא כִּי מִתְּרַע בְּאִינִישׁ מִילְּתָא בְּרֵישָׁא גָּנַח וַהֲדַר יָלֵיל
תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָּה כִּשְׁתַּיִם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע

רש"י

שאין תלמוד לומר בחדש השביעי. דהא כתב לן בכמה מקומות דיום הכפורים בחדש השביעי הוא והכא יוה''כ כתיב: והעברת. פשוטה משמע העברת קול אחד: ביוה''כ תעבירו. הרי העברה תחילה וסוף ותרועה כתיבא בינתים: ומנין שלש של שלש שלש. מנין דהנך פשוטה לפניה ולאחריה ותרועה באמצע עבדינן תלתא זימני למלכיות חדא ולזכרונות חדא ולשופרות חדא: ת''ל. תרועה תלתא זימני לכל אחת פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה: ומנין ליתן את האמור של זה בזה כו'. לפי ששלש תרועות הללו לא נאמרו במקום אחד שהשתים נאמרו בראש השנה והאחת ביובל מנין ליתן האמורות בראש השנה ביובל וליתן האמורה ביובל בר''ה שיהו כאן וכאן שלש: שביעי שביעי לג''ש. נאמר בר''ה בחדש השביעי ונאמר ביובל והעברת שופר תרועה בחדש השביעי: ותנא מעיקרא אייתי בהיקישא. ללמוד זה מזה מניין שבשופר ופשוטה לפניה ולאחריה גמר ר''ה מיובל בהיקישא דאין ת''ל בחדש השביעי אלא להקיש כל תרועות של חדש השביעי שיהו שוות: ולסוף גמר בג''ש. ליתן האמור של זה בזה הא נמי תיתי בהיקישא דאי כדכתיבן שיהו שתים בר''ה ואחת ביובל אין תרועות של חדש השביעי שוות: ה''ק אי לאו ג''ש. אי לא נאמרה ג''ש זו למשה מסיני לדונה הייתי מביא הכל בהיקישא כלומר מעצמו: והאי תנא מייתי לה ממדבר. שתהא פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה: תקיעה בפני עצמה כו'. דלא תימא חדא היא והכי קאמר היו תוקעין תרועה אלא ה''ק ותקעתם תקיעה ואחריה הריעו תרועה: או אינו. אלא אחת היא והכי קאמר היו תוקעין תרועה: כשהוא אומר תתקעו ולא תריעו. מכלל דבמסעות תתקעו ותריעו קאמר ותרועה לא קרי לה תקיעה הרי על כרחך תקיעה בפני עצמה כו': תלמוד לומר ותקעתם. והדר תרועה: שאין ת''ל שנית. שכבר אמר ותקעתם תרועה ונסע מחנה פלוני כי הדר אמר ותקעתם תרועה ונסע מחנה פלוני פשיטא דשנית היא: תהא תקיעה שניה לה. והכי קאמר ותקעתם תקיעה שנית לתרועה: ה''ג ושלש תרועות נאמרו בר''ה שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה יום תרועה יהיה לכם ושתי תקיעות לכל אחת ואחת מצינו למדין לר''ה שלש תרועות ושש תקיעות שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים והעברת שופר תרועה שבתון זכרון תרועה מד''ת יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא רבי שמואל בר נחמני אומר אחת מד''ת ושתים מד''ס והעברת שופר תרועה מד''ת שבתון זכרון תרועה ויום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא מאי לתלמודו הוא בא וכו': שתים מד''ת. תרי קראי דרוש למניינא כדקתני ואזיל והעברת שופר תרועה שבתון זכרון תרועה מד''ת כלומר מכאן נלמוד שתים יום תרועה יהיה לכם לא תדרשיה למניינא שהרי לתלמודו הוא בא מופנה לג''ש שדרש תרועה תרועה לג''ש אלא סופרים אמרוה כדי להשוות מלכיות וזכרונות ושופרות לתקיעותיהן: רבי שמואל בר נחמני אומר כו' מאי לתלמודו הוא בא. בשלמא חד לג''ש אידך למאי: לא משמע ליה. למדרש מיניה פשוטה לפניה: דרך העברתו. למעוטי הפכו ותקע בו כדאמרן (לעיל דף כז:): ניעבריה ביד. ואי לאו דהדר כתביה לא הוה משתמע תעבירו לשון תקיעה: מספקא ליה. ועבד תרווייהו: ודלמא גנוחי הוא. ואין לך לעשות תרועות יבבות וקא מפסקא תרועה בין שברים לפשוטה שלאחריה: ודלמא ילולי היא. ואין לנו שברים וקא מפסקי שברים דקשר''ק דר' אבהו בין תקיעה ראשונה לתרועה ואין כאן פשוטה לפניה: ברישא גנוחי גנח. גניחות ארוכות קומפלייני''א בלע''ז: והדר מיליל. רצידי''ר בלע''ז:

תוספות

נעבריה ביד. פירוש שיאחזנו בידו ויתקע ולא שיניחנו על גבי שום דבר ויתקע ופירוש הקונטרס עיקר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר